בעניין: בלוגים ורחמים עצמיים.

inflow

New member
בעניין: בלוגים ורחמים עצמיים.

ובכן, שוטטתי לי קצת באתר ישרא-בלוג ולפחות מהטיזרים (לא נכנסתי לבל הבלוגים) ראיתי שאנשים טוענים לאי סדר בחייהם, לכך שלא מבינים אותם וכו´ וכו´. כולם חושבים שהם יודעים הכל יותר טוב ומסתכלים על אנשים שקונים להם המבורגר וחושבים שזה נורא סתמי ואח"כ מרגישים רעבים וקונים המבורגר, אז איפה ה"אמת" האישית פה? יש חחש עצום להפוך לאנשים אפורים, ומצד שני, יש מבט מזלזל על האופן שבו ה"אחרים" - האוכלוסיה שמסביב - חיים את חייהם, אז זוהי לא אפרוריות? ובקיצור, את לא חשים לפעמים שכל העניין הזה של הבלוגים מהול בלא מעט רחמים עצמיים? (שוב, בשביל להדגיש: עברתי רק על הבלוגים של ישרא-בלוג, וגם ככה לא על כולם. אני לא מתיימר להציג עובדות אלא חולק רשמים.) ערבטוב, אני.
 

נוי נוי

New member
ככלל, אנשים שהכל טוב אצלם...

לא כותבים יומן. כמו שאומר אבי ביטר- סבל מביא השראה! היי, אפילו אלניס מוריסט התקשתה לכתוב טקסטים לאלבום השני (המעולה, אני חייבת) שלה בגלל שהיה לה יותר מדי טוב בחיים. כולם אוהבים להרגיש קצת קדושים מעונים, ולפרוק את זעמם על החברה המעוותת וחסרת הערכים שלנו. אם לא נעשה את זה בבלוג איפה נעשה את זה? אבל- אפשר לכתוב יומן גם בלי להתבכיין, הכל תלוי באופיו של הכותב, אם מטבעו הוא אופטימיסט (ואז יתרגם את הבעסה שלו להומור אירוני וכאלה), או פסימיסט (ירבה לכתוב שאלות קיומיות עם שלושה סימני שאלה בסוף).
נוי-נוי
 

0רחלי

New member
המחקר שלך לא אומר כלום

לא חסרים גם אנשים שחיים את חייהם מלאים ברחמים עצמיים ואין להם בלוג. אז מה זה אומר? שכל האנשים הם כאלה? לא נראה לי. אז נפלת על כמה בלוגים של אנשים כאלה. ביג דיל. זה אומר שכל הבלוגים כאלה? לא נראה לי.
 
למעלה