בעניין זה ש"אוהב אותה כל כך"

[איש-ילד]

בעניין זה ש"אוהב אותה כל כך"

בעקבות הודעתו של "אוהב אותה כל כך" - בה הוא מיצר על כך שאשתו איבדה את החשק המיני. בואו ננסה להתייחס לעניין מעבר לבעייתו של "אוהב..." התייחסות יותר כללית. מה הייתם מציעים לגבר או לאישה, שבני זוגם איבד את החשק הימני,הליכה לטיפול לא הועילה או שיש סירוב לטפל בעניין אך מעבר לכך, כחבר/ה, כהורה, כמתפקד/ת בכל הקשור לתיפקודים הטכניים (פרנסה, עבודות בית וכו´) - הכל ממש על-הכיפאק ואפילו אהבה קיימת (אלא שסביר להניח שגם היא תלך ותדלדל) האם לשקול גירושים? או אולי לקחת מאהב/ת להשלמת חסכים? או שמא "להוציא" מהראש את עניין המין? אולי רק לאיים באחד מהצעדים האלה?

 

[איש-ילד]

ימין-מין

לכל אלו בעלי השקפה שמאלנית. תרגעו חבר´ה, ברור לכם שהכוונה במשפט "...איבד את החשק הימני" לא בדיוק למה שאתם חושבים או מקווים (אלא אם אתם חושבים שיש קשר בין הימין לבין מין)

 

[עננים.]

איש ילד

הגורמים למצב של חוסר סיפוק (במיקרה הנדון מיני) הוא מאוד מורכב ומתאים אישית לכל אדם ואדם. לי אין ספק (משקף את האישיות שלי) כי הבסיס לכל בעייה בין אם היא בזוגיות או בעיה אישית בסיסה ביכולת של אותו אדם להציף את בעייתו. במילים פשוטות: היכולת להביע את הצרכים והחסכים של האדם ברמת התקשור הבין אישית הם הבסיס לפתרון כל בעייה. בהגדרת הבעייה (יש % 50 מהפיתרון) ניתן לקבל החלטות של מה לעשות עם זה. מכאן אנו יכולים לעוף לכל התשובות שבת שלום עננים

 

[איש-ילד]

חיים קלים, הא?

עננים ידידי. עשית לך מה-זה חיים קלים... אבל אשתדל להקשות עליך. או.קיי. ישבו בני הזוג, שלזכותם יאמר שרמת הפתיחות, הכנות והתקשורת שלהם היא בהחלט גבוהה - ישבו ושוחחו. הציג זה או כמובן זו את החסך, הביע/ה את תיסכולו/ה ופתרון איין. בן/ת הזוג ששם הקרירות המינית - עומד/ת ללא מענה. אז, מה אז היית מציע לעשות? לקחת מאהב/ת? אולי בהסתר או אולי לשתף? להשתמש בשרותי מין? להפרד? להתנזר? או מה? אחי, החיים לא קלים... איך אמר מישהו "החיים הם לא זיין - הם תמיד קשים"

 

[ליידילי]

החיים לא קשים הם רק מה זה מייגעים

לפעמים... אבל כשיש אהבה זורם האדרנלין והכל נפלא... אבל לא זה מה שבאתי לומר כרגע... מין ומיניות אינם עומדים בפני עצמם... הם מחוברים ללא התר לאינטימיות, ו... לכל המטען הרגשי והנפשי שבני הזוג גוררים עימם. בני זוג יכולים לשוחח בפתיחות ולאורך זמן - ועדיים לא לגעת בשורש הבעיה. מה לעשות - אנו יצורים מורכבים - ולעיתים קרובות אנו מצליחים לרמות גם את עצמנו. כדי שאיש או אישה יוכלו באמת לברר עם עצמם או עם בן זוגם מה מקור ההפרעה, עליהם לחוש בטחון מוחלט בעצמם ובבני זוגם ובזוגיותם. עליהם להיות נינוחים עם עצמם, ולהבין גם - שיש תקופות, ומעלות ומורדות... ולפעמים מותר שאדם (איש או אישה) יהיה "מצוברח" כך... קורה... או עייף ויגע... וסתם איטי ומסוגר. ורצוי לא ליצור מזה בעיה על ידי ניפוח הענין מעבר לפרופורציות. ואם זה באמת ענין גדול - כלומר סיפור ממושך ממש, אזי - אללי - אקשיב גם אני ברוב קשב לתשובותיכם...כי דומה שבמקרה כזה אין מענה אלא על ידי איש/אשת מקצוע. ובכל מקרה, אתם יודעים למה קוראים לאבר המין "הקטן"... כיוון שאבר המין ה"גדול" הוא הראש. וזו ממש לא בדיחה.

 

[איש-ילד]

אהבתי - ליידילי, אבל בכל-זאת...

אהבתי. אהבתי את מה שכתבת, כל מילה - מיים חיים. הבעיה שהעליתי, שנזכרתי בה בעקבות הודעתו של "אוהב אותה כל כך" היא בעיית אמת של חבר טוב שלא מזמן שיתף אותי בהתלבטיותו. מזה כשנתיים, אישתו, שהיא אישה מקסימה ממש, מגלה קרירות מינית בשעה שעד זמן לא רב קודם לכן שניהם היו "חיות-מין"... האהבה אצלם פורחת אם כי בזמן האחרון, כנראה עקב המצב, היא הולכת ופוחתת, היחסים בניהם הולכים ונעשים קרירים יותר ויותר מיום ליום. היו בייעוץ - ללא תוצאות, האישה הלכה לפסיכולוג ואף לפסיכיאטר שנתן לה כדורים לאחר שאיבחן מידה של דיכאון. כיום היא מתנזרת ממש ממין ונרתעת מכל קירבה גופנית. רמת הפתיחות, התקשורת, ה"ניקיון" בניהם היא רבה מאוד אך כיום למעט התחום המיני. מדי פעם הבעל תופס איזה סטוץ קטן (לדבריו מין שכזה לא מספק אותו) ועצם הבגידה מציקה לו מאוד. ישבנו שעות ושוחחנו, שאל אותי לדעתי. האם לחפש מאהבת? אם כן, האם לספר לאשתו? הרי לא לספר לה זה פשוט לרמות ומצד שני - קשה לו להתמודד עם הכאב שהדבר יגרום לה. האם לפתור את מצוקתו בקניית מין? - הרי ההוצאה הכספית גדולה שבסופו של דבר היא על חשבון ההכנסה המשפחתית, על חשבון רווחת ילדיהם ואשתו. דנו ודשנו בדבר ואני ישבתי נבוך והדבר היחיד שיכולתי לעשות הוא לשמש לו כאוזן מאזינה ולא מבקרת. לאור פנייתו של "אוהב אותה..." - ניזכרתי בעניין ומעניין מה דעתכם ולא פחות מזה - ואולי יותר - דעתכן. ואנא, אל תעשו לעצמכם חיים קלים מידי. זה לא קונץ.

 

[חונה לרגע]

מרימה את הכפפה

ו"מבלי לעשות לעצמי חיים קלים". ראשית, חלק חשוב בחיי נישואין הוא קיום יחסי מין. מקובל לחשוב גם שיחסי המין מתורגמים לגבר כאהבה, בן בזמן שאשה לא זקוקה ליחסי מין ע"מ להרגיש נאהבת (כן, לעיתים מספיקות מילים רכות ולטיפות מרגיעות). במקרה ואחד מבני הזוג לא מספק את "הסחורה" למשנהו, אני רואה זאת כהפרת הסכם וכ"שבירת הכלים"... ומכך שכל אחד רשאי לחפש "בחוץ" את סיפוק רצונותיו. אני חושבת שזה נאיבי וטיפשי מצד אשת חברך לחשוב שחברך יוכל להשאר "מיובש" לאורך זמן. אני גם לא חושבת שהוא צריך להרגיש אשם ובוגד. כשם שלאשתו דרושה מספרה, קוסמטיקאית ושמלה חדשה - לחברך נחוץ הפורקן המיני, ואם לא איתה אז עם מישהי אחרת שתעתר. מצטערת על ההשוואה אבל הזכרת הוצאה כספית ע"ח ההכנסה המשפחתית וההשוואה מתבקשת. זה לא פייר שהיא תצרוך די צרכה מההכנסה המשפחתית, והוא יישאר מתוסכל.

 

[ברונטית]

החיים ממש לא קלים, איש-ילד

אם אכן בן הזוג איבד את החשק, ומסרב ללכת לטיפול, או לחילופין הטיפול לא עזר, או ששיחה עימו לא הניבה כל תוצאות, מה שנותר הוא להתחיל להרגיש את "חרדת הנטישה" עליה דיברת, אלא שעכשיו, במצב הנתון, לא יועילו לו כל המאמצים וכל הנסיונות לתקן את המצב... מה שלא היה קורה אילו היה דואג להשקיע בקשר ולטפח אותו, עוד בתקופה שהיתה יפה, חמימה וזוהרת, עוד כשהיה לו טוב ולא היו לו כל "חרדות נטישה"... זה אולי עונה לך על שאלתך מאתמול אם אין יותר חילוקי דעות ביננו... או אם זה טוב או רע... ניטשה אמר פעם- "אין טוב ורע אלא במחשבתנו בלבד" .

 

[ברונטית]

וזה כמובן נכתב בשעה שאתה כתבת

את תגובתך לליידילי. כל האמור אינו מתייחס כמובן למקרים נפשיים, שאכן קורים. לחברך הייתי אומרת, שלא יהסס לחטוף מפה ומשם, או לקחת לעצמו מאהבת. (לקנות מין בתשלום - מיותר לדעתי, שכן האקט הוא אותו אקט...) אם אכן המערכת בינהם כל כך מושלמת להוציא את המין, הרי שאם הוא רוצה שהיא תישאר כזו - עליו לחפש את סיפוקו המיני בחוץ, שהרי אחרת יצא בסוף קרח מכאן ומכאן.

 

[עננים.]

איש ילד, בוא נקשה על החיים ../images/Emo8.gif

לאחר שקראתי את כל מה שהחברים כתבו אשאל אותך ואת האחרים: מה קורה אם חברך בא לאשתו ואומר לה: זה המצב!!! יש לי צרכים!!! מה דעתך? או זה המצב !!! מהיום אני מתחיל לפעול בנידון!!! מה דעתך?? ולמה אני שואל? ההתנהגות והתגובות של האדם מושפעות משני מישורים: הנפשי והפיסי, אך שיניהם הם יחידה אחת הגורמים לאדם להיות מה שהוא, יוצרים תגובה. במקרה הנדון אינני יודע מה קדם למה (המצב הנפשי או המצב הפיסי) כך ציינת כי היא קבלה כדורים (דיכאון) וזה לא עזר. שאלותי מופנות לכיוון של שיטה לטיפול בהלם באישה והגברת מודעות אצל הבעל. למה הכוונה, כאשר מדברים והם כבר דיברו וטופלו זה אחללה, כך כאשר מציבים את המציאות בפנים, מציינים כי מצב זה לא יכול להמשך לאורך זמן, תמיד מקבלים תגובה ותוצאה, יתכן כי התוצאה לא תהיה התוצאה הרצויה, אך חברך ידע היכן הוא עומד, ומה לצפות בעתיד. עננים

 

[רות נ]

דעתי קצת שונה משלכם

היי לך לדעתי עם אישתך התקררה ,ולא עכפת לה מהרגשת אליה מאהבתך אליה , זה או שהיא כל כך רחוקה ממך ורק חזותית היא קרובה או שמזמן היא כבר לא אוהבת אותך -- ,אין אוהבת אבל לא יכולה ,לא רוצה ,כואב לי הראש ,לא מרגש אותי עוד , היא מושכת כי ככה נוח לה , מחכה שאתה תעשה צעד ראשון ,תקועה עם הזוגיות הזו ולא רואה קצה אור , מנסה לטייח על ידי אמטלה מאוד ילדותית , לדעתי לא נשפח כל האור על סוגיה זאת מעל דפי הפורום ואולי בצדק