בעניין שאלות לבן הזוג החולה.
קראתי בעניין את כל מה שכתבתם. כולכם צודקים.... יש התייחסות שלמה לנושא זה בספר "לדבר עם חולה אלצהיימר". ההמלצה שלהם (שאותה אני קיבלתי וישמתי, ושהיא מהווה מעין פשרה לכל מה שכתבתם) היא: לשאול, לשוחח, לדובב - אבל לא בשאלות פתוחות. לנסות לנסח שאלות שיעזרו לחולה למקד את המחשבה. (וגם זה בתלות במצבו) למשל: אל תשאלו "מה אכלתם במועדון" אלא - "האם היה מרק עוף"? אל תשאלו "את מי פגשתם" אלא "האם ראיתם את חיים היום?" אל תשאלו "מה אתה רוצה לעשות בערב", אלא "אתה רוצה לראות טלביזיה או ללכת לטייל בחוץ" וכו' וכו'. גם היכולת לענות על שאלות "סגורות" כאלה הולכת ופוחתת עם המחלה, וצריך פשוט להפעיל את ה"חוש-חש" שלנו. בכל מקרה - התייחסו לתשובות בערבון מוגבל... גם אם החולה שלכם זוכר בצורה ברורה שראה היום את אברהם - יתכן שהוא זוכר בבהירות ובחדות פגישה עם אותו אברהם שקרתה לפני חמש שנים... כמו הרבה דברים אחרים בעולם האלצהיימר - זו מיומנות שעלינו לרכוש ולהתאמן בה.....
קראתי בעניין את כל מה שכתבתם. כולכם צודקים.... יש התייחסות שלמה לנושא זה בספר "לדבר עם חולה אלצהיימר". ההמלצה שלהם (שאותה אני קיבלתי וישמתי, ושהיא מהווה מעין פשרה לכל מה שכתבתם) היא: לשאול, לשוחח, לדובב - אבל לא בשאלות פתוחות. לנסות לנסח שאלות שיעזרו לחולה למקד את המחשבה. (וגם זה בתלות במצבו) למשל: אל תשאלו "מה אכלתם במועדון" אלא - "האם היה מרק עוף"? אל תשאלו "את מי פגשתם" אלא "האם ראיתם את חיים היום?" אל תשאלו "מה אתה רוצה לעשות בערב", אלא "אתה רוצה לראות טלביזיה או ללכת לטייל בחוץ" וכו' וכו'. גם היכולת לענות על שאלות "סגורות" כאלה הולכת ופוחתת עם המחלה, וצריך פשוט להפעיל את ה"חוש-חש" שלנו. בכל מקרה - התייחסו לתשובות בערבון מוגבל... גם אם החולה שלכם זוכר בצורה ברורה שראה היום את אברהם - יתכן שהוא זוכר בבהירות ובחדות פגישה עם אותו אברהם שקרתה לפני חמש שנים... כמו הרבה דברים אחרים בעולם האלצהיימר - זו מיומנות שעלינו לרכוש ולהתאמן בה.....