danielrice
New member
בענין:"שבע יפול צדיק וקם"(חשוב מאוד)
אמר שלמה המלך הקדוש והנורא(קהלת):"שבע יפול צדיק וקם" צריכים להבין יקירי נפשי שאין אלו מילים בעלמא,אלא מדובר במשפט היכול "להחיות מתים",היינו מתים ברוחניות,חס ושלום,וגם ניתן לייחס זאת לעניין הגשמיות . נדבר בלי נדר אודות עניינים אלו הכה חשובים בדור הקשה והכאוב (שהרי אין אדם המנסה להתחזק בדרכי השם יתברך,בכל דרך שהיא,ולא מוצא כישלונות רבות המונעות אותו מן התכלית הטהורה). רבים האנשים,ששמעתי מפיהם:"תשמע,קשה,קשה,כמה אני יכול,בכל פעם שאני מנסה להתקרב קורה דבר מסוים שמרחיק אותי,נמאס,כמה אפשר,אני שומר את הברית חודש ונופל—מה זה שווה בכלל,הכל קשה,לפעמים אני מעדיף לעזוב הכל ולחזור לחיים השטותיים,שהייתי שמח יותר והכסף בא בקלות יתרה,אין לי כבר כוח לסבול,לא חשבתי שלהתקרב לבורא זה כה קשה". חברים יקרים נתבונן בדברי רבי יצחק(מסכת מגילה):" אמר רבי יצחק: "יגעתי ולא מצאתי אל תאמין, לא יגעתי ומצאתי אל תאמין, יגעתי ומצאתי תאמין". –שימו לב לסוף שם אומר יגעתי ומצאתי תאמין,ואין להקל בדרי הקדוש והנורא שכן כולו רוח הקדוש גלוי ונורא. הרי לנו הפירוש של המילים ע"י משל:אם נשלוף אדם מן הרחוב ונעניק לו אחוזה מדהימה ומפוארת הכוללת בתוכה בריכה ענקית,מכוניות מדהימות,משרתים רבים הדואגים לתחזוקה שוטפת וכו'...וכך נמתין ונתבונן מן הצד,אזי פשוט שאם הוא אינו מטורף בדעתו לאחר מספר ימים/שבועות/שנים—הוא יצעק:"למה זה מגיע לי,מה עשיתי שכל זה מגיע לי,אני לא רוצה,זה מוזר,הרי לא עשיתי כלום למען זאת,מזה שווה,תנו לי לעשות משהו שארגיש שבאמת הדברים שייכים לי". מכאן נבין שכל דבר שבא בקלות אזי מסתבר שאנו לא מייחסים לו חשיבות יתרה ואף מזלזלים בו,וניקח לדוגמא את גיל הקטנות בו רובנו קיבלנו כסף מסבא וסבתא.רוב הילדים היו נוהגים ללכת ולבזבז כל הכסף שקיבלו במידית,מאידך,כיום,כאשר אנו עובדים עבור הכסף אזי נוצר מצב של הרגשת עמל למען הכסף ונוסף לכך אנו חושבים מה ואיך לקנות(כמובן שאין אני מדבר על קמצנות שהיא מידה רעה מאוד). נשאל עצמנו מה שונה יום מיומיים,היינו מדוע את הכסף שאנו מקבלים בקלות,אנו מבזבזים בקלות מבלי לערב מחשבה,כמעט,ולעומת זאת הכסף שאנו עומלים למענו,אותו אנו מייחסים ומחשבים. התשובה פשוטה לכל בר דעת:הקב"ה ברא חוקים בעולמו ואחד החוקים הוא שאין האדם מרגיש שייכות,או לעניינו אין האדם מרגיש סיפוק מדברים שהוא לא עמל למענם וכך ממש הוא עניין המצוות. הרי פשוט לכולנו שלבורא עולם,הוא שברא נמלה בעלת כליות,כבד וכו' לא קיימת הבעיה להעניק לנו כל מבוקשנו,אך רצונו יתברך הוא שנעמול וזאת לא על-מנת להסב לנו צער,חס ושלום,אלא על-מנת שנעריך השכר ונוסף שלא יגיעו ימים בהם נגיד:"למה זה מגיע לי,לא עשיתי כלום למען זה". הבינו יקירי נפש כאשר אדם בא "לשבור מידה" מסוימת ולשברה מהתכלית,מבחינים בכך כוחות הרע וכמובן שאין זה מוצא חן בעיניהם,לפיכך מיד הם מתחילים לנסות "לשבור" את דעתו ככל האפשר ולהראות לו התרחקות,מן הרגשה שהוא לא שווה כלום וכל מה שפעל עד עתה אין שווה כלום ולא הניב פרי,חס ושלום,והדברים אינם כך כלל וכלל,אלא שרובנו,ברוב המקרים נופלים בעצת הרע וחושבים את המחשבות הללו אשר גורמות לעיוות המציאות ולמחשבה כאילו אנו לא שווים. הבינו נשמות טהורות כל דבר שאדם מצליח לעשות בעולם הזה אם זה לשמור יומיים את פיו ולשונו,אם זה לשמור חודש בריתו הקדושה,אם זה לכבד את אימו ואביו לתקופה או לדקות מספר---גם אם,חס ושלום,אותו אדם "נופל" לאחר תקופה מאוד קצרה "ונשבר" בדעתו,אין לו להתייאש כלל (כמו שאומר רבינו הבוצינא עילא קדישא-רבי נחמן הקדוש:אין שום יאוש בעולם כלל),וכל זאת משום שכל דבר שעשה יהודי מושך עליו אורות מאוד מיוחדים המאירים את נשמתו מזככים אותה ומקריבים אותו להבורא יתברך ונוסף לכך כל מצוה שיהודי עושה עולה ונרשמת לו בעליונים בספרי הבורא יתברך (למרות שזה נשמע כמו אגדה הדברים נכונים ואין לחקור בכך כלל משום שכך קיבלנו מקדושי עליון כמו ארי הקדוש ורבי שמעון בר יוחאי),לפיכך כאשר אדם נשבר וחושב:"אוי,פגמתי,מה אני שווה,הכל אבוד,כל מה שעשיתי ירד לטמיון",זוהי טעות חמורה ואין לעשות ולחשוב כן,אלא אדרבא מהיכן שהוא נמצא,מאותו העוון,חס ושלום,ירים עצמו ויעלה עוד יותר (כמו שאומר רבינו בליקוטי מוהר"ן לעניין שככל שאדם יורד כך הוא מרים יותר ניצוצות והדבר עמוק ונשגב מבינתי השפלה). וזהו סוד שאמר שלמה המלך(במחילה גדולה מכבוד הקדוש והנורא-אין אני בא לפרש כוונותיו,חס ושלום,אלא רק להראות הנמשל העולה על דעתי על-מנת לחזק הרבים):"שבע יפול צדיק וקם" היינו הצדיק נופל שכן חייב כל אחד ליפול מדי פעם ממדרגתו על-מנת לעלות(וכל אחד לפי ערך קדושתו כך נופל היינו מה שנחשב נפילה רוחנית בשביל אדמור קדוש אין נחשב לנפילה רוחנית אצל פשוט שכמוני שכן לא הגעתי למדרגות גבוהות והוא הגיע(והדברים עמוקים בהרבה וניתן לרשום אודותם רבות וגדולות).לאחר שנופל,הוא מרים ניצוצות עצומים שחייב לתקן וכך הוא יוצר התקדשות גדולה יותר לעתיד תוך התגברות חוזרת על יצרו.(מחילה מכבודכם הדברים עמוקים ונשגבים מבינתי ומי שיזכה להבינם-יזכה!) לסיכומו של דבר:הדרך להתקרב לבורא הינה קשה ומייגעת ומי שלא קשה לו צריך שיפשפש במעשיו מאוד שכן אין סוף להתחברות אל הבורא יתברך ולפיכך אין סוף ליסורים והקשיים שאדם עובר על-מנת לזכות בהתחברות האין סופית—מכל אלו יוצא שככל שאדם יותר מיוסר כך הוא צריך לשמוח יותר,וכן ככל שלאדם יותר קשה לעמוד כנגד יצרו כך הוא יכול להגיע לדרגות גבוהות יותר עד אין קץ. אל תקלו ראש תקראו פעם נוספת ובבקשה לא להתייאש אפשר לחזור לאבא מכל מקום,מכל פשע,מכל עוון העיקר לשוב ומהר ככל האפשר. יהי רצון שנזכה להתגלות העצומה בקרוב ככל האפשר ונזכה כולנו להיות בה שכן כל ישראל צדיקים וקדושים (גם אם זה לא נראה כך)............נ נח נחמ נחמן מאומן(אין דברים כאלה!!!) לרפואה שלימה והצלחה בכל של רבינו הקדוש והנורא רבי יעקב עדס שליט"א השם ישמרהו ויחייהו לעד!
אמר שלמה המלך הקדוש והנורא(קהלת):"שבע יפול צדיק וקם" צריכים להבין יקירי נפשי שאין אלו מילים בעלמא,אלא מדובר במשפט היכול "להחיות מתים",היינו מתים ברוחניות,חס ושלום,וגם ניתן לייחס זאת לעניין הגשמיות . נדבר בלי נדר אודות עניינים אלו הכה חשובים בדור הקשה והכאוב (שהרי אין אדם המנסה להתחזק בדרכי השם יתברך,בכל דרך שהיא,ולא מוצא כישלונות רבות המונעות אותו מן התכלית הטהורה). רבים האנשים,ששמעתי מפיהם:"תשמע,קשה,קשה,כמה אני יכול,בכל פעם שאני מנסה להתקרב קורה דבר מסוים שמרחיק אותי,נמאס,כמה אפשר,אני שומר את הברית חודש ונופל—מה זה שווה בכלל,הכל קשה,לפעמים אני מעדיף לעזוב הכל ולחזור לחיים השטותיים,שהייתי שמח יותר והכסף בא בקלות יתרה,אין לי כבר כוח לסבול,לא חשבתי שלהתקרב לבורא זה כה קשה". חברים יקרים נתבונן בדברי רבי יצחק(מסכת מגילה):" אמר רבי יצחק: "יגעתי ולא מצאתי אל תאמין, לא יגעתי ומצאתי אל תאמין, יגעתי ומצאתי תאמין". –שימו לב לסוף שם אומר יגעתי ומצאתי תאמין,ואין להקל בדרי הקדוש והנורא שכן כולו רוח הקדוש גלוי ונורא. הרי לנו הפירוש של המילים ע"י משל:אם נשלוף אדם מן הרחוב ונעניק לו אחוזה מדהימה ומפוארת הכוללת בתוכה בריכה ענקית,מכוניות מדהימות,משרתים רבים הדואגים לתחזוקה שוטפת וכו'...וכך נמתין ונתבונן מן הצד,אזי פשוט שאם הוא אינו מטורף בדעתו לאחר מספר ימים/שבועות/שנים—הוא יצעק:"למה זה מגיע לי,מה עשיתי שכל זה מגיע לי,אני לא רוצה,זה מוזר,הרי לא עשיתי כלום למען זאת,מזה שווה,תנו לי לעשות משהו שארגיש שבאמת הדברים שייכים לי". מכאן נבין שכל דבר שבא בקלות אזי מסתבר שאנו לא מייחסים לו חשיבות יתרה ואף מזלזלים בו,וניקח לדוגמא את גיל הקטנות בו רובנו קיבלנו כסף מסבא וסבתא.רוב הילדים היו נוהגים ללכת ולבזבז כל הכסף שקיבלו במידית,מאידך,כיום,כאשר אנו עובדים עבור הכסף אזי נוצר מצב של הרגשת עמל למען הכסף ונוסף לכך אנו חושבים מה ואיך לקנות(כמובן שאין אני מדבר על קמצנות שהיא מידה רעה מאוד). נשאל עצמנו מה שונה יום מיומיים,היינו מדוע את הכסף שאנו מקבלים בקלות,אנו מבזבזים בקלות מבלי לערב מחשבה,כמעט,ולעומת זאת הכסף שאנו עומלים למענו,אותו אנו מייחסים ומחשבים. התשובה פשוטה לכל בר דעת:הקב"ה ברא חוקים בעולמו ואחד החוקים הוא שאין האדם מרגיש שייכות,או לעניינו אין האדם מרגיש סיפוק מדברים שהוא לא עמל למענם וכך ממש הוא עניין המצוות. הרי פשוט לכולנו שלבורא עולם,הוא שברא נמלה בעלת כליות,כבד וכו' לא קיימת הבעיה להעניק לנו כל מבוקשנו,אך רצונו יתברך הוא שנעמול וזאת לא על-מנת להסב לנו צער,חס ושלום,אלא על-מנת שנעריך השכר ונוסף שלא יגיעו ימים בהם נגיד:"למה זה מגיע לי,לא עשיתי כלום למען זה". הבינו יקירי נפש כאשר אדם בא "לשבור מידה" מסוימת ולשברה מהתכלית,מבחינים בכך כוחות הרע וכמובן שאין זה מוצא חן בעיניהם,לפיכך מיד הם מתחילים לנסות "לשבור" את דעתו ככל האפשר ולהראות לו התרחקות,מן הרגשה שהוא לא שווה כלום וכל מה שפעל עד עתה אין שווה כלום ולא הניב פרי,חס ושלום,והדברים אינם כך כלל וכלל,אלא שרובנו,ברוב המקרים נופלים בעצת הרע וחושבים את המחשבות הללו אשר גורמות לעיוות המציאות ולמחשבה כאילו אנו לא שווים. הבינו נשמות טהורות כל דבר שאדם מצליח לעשות בעולם הזה אם זה לשמור יומיים את פיו ולשונו,אם זה לשמור חודש בריתו הקדושה,אם זה לכבד את אימו ואביו לתקופה או לדקות מספר---גם אם,חס ושלום,אותו אדם "נופל" לאחר תקופה מאוד קצרה "ונשבר" בדעתו,אין לו להתייאש כלל (כמו שאומר רבינו הבוצינא עילא קדישא-רבי נחמן הקדוש:אין שום יאוש בעולם כלל),וכל זאת משום שכל דבר שעשה יהודי מושך עליו אורות מאוד מיוחדים המאירים את נשמתו מזככים אותה ומקריבים אותו להבורא יתברך ונוסף לכך כל מצוה שיהודי עושה עולה ונרשמת לו בעליונים בספרי הבורא יתברך (למרות שזה נשמע כמו אגדה הדברים נכונים ואין לחקור בכך כלל משום שכך קיבלנו מקדושי עליון כמו ארי הקדוש ורבי שמעון בר יוחאי),לפיכך כאשר אדם נשבר וחושב:"אוי,פגמתי,מה אני שווה,הכל אבוד,כל מה שעשיתי ירד לטמיון",זוהי טעות חמורה ואין לעשות ולחשוב כן,אלא אדרבא מהיכן שהוא נמצא,מאותו העוון,חס ושלום,ירים עצמו ויעלה עוד יותר (כמו שאומר רבינו בליקוטי מוהר"ן לעניין שככל שאדם יורד כך הוא מרים יותר ניצוצות והדבר עמוק ונשגב מבינתי השפלה). וזהו סוד שאמר שלמה המלך(במחילה גדולה מכבוד הקדוש והנורא-אין אני בא לפרש כוונותיו,חס ושלום,אלא רק להראות הנמשל העולה על דעתי על-מנת לחזק הרבים):"שבע יפול צדיק וקם" היינו הצדיק נופל שכן חייב כל אחד ליפול מדי פעם ממדרגתו על-מנת לעלות(וכל אחד לפי ערך קדושתו כך נופל היינו מה שנחשב נפילה רוחנית בשביל אדמור קדוש אין נחשב לנפילה רוחנית אצל פשוט שכמוני שכן לא הגעתי למדרגות גבוהות והוא הגיע(והדברים עמוקים בהרבה וניתן לרשום אודותם רבות וגדולות).לאחר שנופל,הוא מרים ניצוצות עצומים שחייב לתקן וכך הוא יוצר התקדשות גדולה יותר לעתיד תוך התגברות חוזרת על יצרו.(מחילה מכבודכם הדברים עמוקים ונשגבים מבינתי ומי שיזכה להבינם-יזכה!) לסיכומו של דבר:הדרך להתקרב לבורא הינה קשה ומייגעת ומי שלא קשה לו צריך שיפשפש במעשיו מאוד שכן אין סוף להתחברות אל הבורא יתברך ולפיכך אין סוף ליסורים והקשיים שאדם עובר על-מנת לזכות בהתחברות האין סופית—מכל אלו יוצא שככל שאדם יותר מיוסר כך הוא צריך לשמוח יותר,וכן ככל שלאדם יותר קשה לעמוד כנגד יצרו כך הוא יכול להגיע לדרגות גבוהות יותר עד אין קץ. אל תקלו ראש תקראו פעם נוספת ובבקשה לא להתייאש אפשר לחזור לאבא מכל מקום,מכל פשע,מכל עוון העיקר לשוב ומהר ככל האפשר. יהי רצון שנזכה להתגלות העצומה בקרוב ככל האפשר ונזכה כולנו להיות בה שכן כל ישראל צדיקים וקדושים (גם אם זה לא נראה כך)............נ נח נחמ נחמן מאומן(אין דברים כאלה!!!) לרפואה שלימה והצלחה בכל של רבינו הקדוש והנורא רבי יעקב עדס שליט"א השם ישמרהו ויחייהו לעד!