בעע, הפורום הזה לא מספיק ישן כדי

[pink cigarette]

בעע, הפורום הזה לא מספיק ישן כדי

שאפשר יהיה לחפור אחורה.. אז אפתח נושא חדש. לכותבים שביננו - what sets you off? מה גורם לכם למין שטף כזה של אנרגיות כתיבה/ השראה/ איך שתבחרו לקרוא לזה? היתה לי פעם מורה לתסריטאות (שדעתי עליה שלילית ביותר, אבל לא חשוב) שאמרה שכדאי וניתן לקחת ידיעות מהעיתון ולהתחיל משם (זה הוביל לאחד מהסרטים הפחות-טובים שיצא לי לראות בחיי, אבל היינו קטנים אז). אני מעולם לא הצלחתי באמת להתחבר לזה. אז - שיר/סיפור/מילה אקראית של מישהו/בלי שום התראה מוקדמת או סיבה? או אולי דכאון, או עליצות פתאומית, או שעמום? אולי זה שמועד הגשת התסריט באוניברסיטה/תיכון מתקרב? [יצא לי משהו די נחמד פעם מזה שהייתי משועממת, אז החלטתי להתחיל מזה שיש שתי דמויות משועממות כמעט-למוות.] אבל, enough about me. מה אתכם?

 

[shellydeez]

בדיוק עכשיו אני כותבת תסריט

שכל המהות שלו , כל הרעיון שלו נבע משיר אחד ששמעתי ומהרגע ששמעתי אותו לא הפסקתי לשמוע אותו. אצלי בריפיט אפילו עכשיו. בדרך כלל מוזיקה גורמת לי להמון המון המון השראה. חוץ מזה שבמקביל אני עובדת על פיתוח של תסריט על החיים שלי ( פנו אליי בסוגייה, מסתבר שמישהו חושב שהחיים שלי מעניינים...

) אה כן! שכחתי! גם סביבה חיצונית מאוד משפיעה עליי ואני מודעת לכמה מקומות שנתונים לי אישית אחלה מוזה... (אבל זה סוד..)

 

[The Purple Sheep]

אפשר לשאול איזה שיר?

 

[ganooov]

הממממממממממ.. הסיפור הישן..

איפשהו, בכל מיני דיונים על השראות בפורומי כתיבה, מסתבר שלרוב אנשים כותבים בעקבות: א. בקשה של מישהו. ב. השראה ממוזיקה. ג. השראה מיצירה ספרותית שמישהו אחר כתב. ד. מכל סיבה אפשרית. אני כבר לא זוכר את כל הסיבות שגרמו לי לכתוב את כל מה שכתבתי, אני רק יודע שהדבר שאני ממש מתמחה בו זה שיפור עבודות של אחרים או הפיכה של יצירות ספרותיות של אחרים לתסריט. ותמיד, אבל תמיד, הרעיונות הטובים באים בשבת, כשאני משועמם ולא יכול לכתוב

.

 

[אוראינסוף]

בעיה מוכרת ../images/Emo4.gif

הייתי משתגעת מזה- שבת אחרי צהריים, סתם יושבת ובוהה בחלון, או באמצע החלום העשירי. ופתאום באנג! אאוריקה! רעיון! לרשום מהר!...

. אז זהו, שלא. שבת. אני אישית מקבלת השראה מטורפת גם משטיפת כלים

. לא ברור לי למה, אבל זה באמת ככה! כל הרעיונות הכי טובים, ומבנים שלמים מצליחים להיבנות אצלי במחשבה בצורה הכי ברורה תוך כדי סיבון ושטיפת צלחות. אולי זה גם כן קשור לכך שאני לא יכולה לקום ולכתוב את זה באותה שניה

. מה שמאוד מצית אותי לכתוב זה גם התבוננות במה שקורה מסביבי, במיוחד מהפן האנושי. מפגשים קטנים ואקראיים עם אנשים, ברחוב, באוטובוס, באינטרנט. מראה קטן שהזדמן לי לראות. דברים איכשהו מתחברים ויוצרים רעיון חדש. ייתכן שהכמויות הבלתי מבוטלות של אנשים מוזרים/מיוחדים ושל מאורעות אקצנטריים מעט שיצא לי להיתקל בהם תורמות בהחלט לעניין...

 

[ganooov]

אמר לי תסריטאי,

שהדרך הכי טובה לכתוב דיאלוגים אמיתיים, זה להאזין לאנשים ברחוב או באוטובוס

. (זה בא כהמשך ל-"מפגשים קטנים ואקראיים עם אנשים ברחוב") מצאתי שהאזנה לאנשים ברחוב זה דבר שמצית את הדמיון. יצא לי כבר לשמוע מעין מונולוג של מישהו שמתאר ניתוח פלסטי ליישור מחיצות באף. הדבר הכי הזוי בעולם

.

 

[בלו סקיי]

מסקרן אותי, איזה תסריטאי הוא זה

שאמר לך דברי חוכמה אלו?

 

[ganooov]

ציניות? ../images/Emo3.gif

 

[pink cigarette]

שטיפת כלים! כןןןן!

בחיי, חשבתי שאני היחידה בעולם.. גם בזמן בישול, האמת.

 

[בלו סקיי]

יצירתית אהובה../images/Emo23.gif

חידה עתיקה ביותר. עד שנחה עליי ההשראה אינני יכל לממש אותה. וכשיש לי זמן ההשראה לא עושה ביקורי בית

 

[pink cigarette]

יש בזה משהו.

אני כבר כמעט ולא מקבלת השראה ממוזיקה - אלא אם אני רוצה לכתוב תסריט לוידאוקליפ. גם יצירות ספרותיות לא ממש מעוררות אותי, אלא אם זה עיבוד. גם אני יותר טובה בשיפור עבודות של אחרים או הפיכת יצירות ספרותיות לתסריט.. אבל עוד לא וויתרתי לגמרי על הכתיבה ה"מקורית".

 

[Sakura Chan]

אמ.. הכל יכול להיות טוב

הסרט עליו אני עובדת כעת בא לי לאחר שראיתי סרט אחר ועל סיפור אמיתי שקרה למוכר שלי ושמעתי עליו... חיברתי אחד ועוד אחד ויצא משהו ריאליסטי ובדיוני יחד שמשלים זה את זה בצורה טובה.. אני רק מקווה שהסרט ייצא טוב ^_^ עוד רעיון לסרט שיבוא אחרי הסרט הנוכחי הוא רעיון מסיפור אמיתי שקרה לידיד. ^_^

 

[s h s h]

אני מקבלת השראה בדרך כלל

כשאני מתקלחת, שוב פעם, כמו שאמרו מקודם, אין איפה לרשום את זה, אבל אני מנסה לזכור את זה.

 

[בלו סקיי]

לי עוד לא יצא לקבל מוזה לכתיבת

תסריט אלא רק סיפורים. ביינתים התסריטאות שלי מתבססת על עיבוד או סצינות בודדות. אבל לסיפור קיבלתי מוזה מדיכאון קטלני שלפט אותי אך לא שאב ממני את כל רוח החיים. ואפשר לי לתעל אותו ליצירה פועמת. ומידי פעם הרעיונות נפלו לראשי כתוצאה ממחשבות תוהות או חוויות שונות. הרעיון המקורי מגיע במהירות אבל ההתפתחות לכדי סיפור היא איטית ביותר.