שלום לך ../images/Emo13.gif
מה מחזק אותי? לא יודעת כל כך, אני לא מרגישה שאני זקוקה לחיזוקים. אני מאמינה בגופי וביכולת שלי ללדת. אני מבינה שהכאב הוא משהו שמעסיק אותך ומפחיד אותך - אצלי זה ממש לא היה שיקול ולא חששתי ממנו לפני לידת הבית שלי. מה עוזר לי בכאבים? קודם כל, הגישה שאני באה ממנה, מבפנים, אני יודעת שזה לא משהו שאי אפשר לעמוד בו. אני לא לוקחת את הכאב כדבר שלילי אלא כחלק מהתהליך וכמשהו שמביא בסוף לתוצאה המיוחדת והמיוחלת של התינוק
טכנית, לי מאוד עזרו מים. עזר לי גם להיות בתנועה ולהמנע משכיבה בכל מחיר. באחת ההודעות הקודמות שלך תיארת כי "רק כשלא יכולת יותר לעמוד בזה עלית על המיטה" - אצלי זה הפוך. ככל שהלידה מתקדמת אני יכולה *פחות* לעלות על המיטה. הכאבים בשכיבה ואפילו בישיבה או שכיבה על הצד היו בלתי נסבלים עבורי. בעמידה, כריעה, השענות ונדנוד, ובתוך המים תו"כ נענוע הגוף (בהתחלה במקלחת ולאחר מכן באמבט), הכאב היה הרבה הרבה יותר נסבל. כמו כן - עזר לי מאוד להוציא קולות ביחד עם הכאב. לא, לא צרחתי. הקולות יצאו ממני באותו ה"קצב" של גלי הצירים, והשתנו עם התקדמות הלידה. בהתחלה יותר נשימות, ואח"כ יותר קולות עמוקים. לא נמנעתי מלצעוק באופן מודע - זה פשוט לא משהו שאני עושה בלידות. ככה אני, באופן טבעי. מה יחסי לכאב? תראי, קשה לי להאמין שיש פה הרבה נשים שאוהבות שכואב להן. כשכואב לי הראש, אני לא רצה להתעטף בעלי כרוב - אני לוקחת שני אדויל תיכף ומיד. לא יעלה בדעתי לעבור טיפול שיניים ללא הרדמה. אבל בלידה, זה משהו אחר. קודם כל, אני באמת ובתמים מאמינה שזה חלק מהתהליך ושלידה זה לא טיפול שיניים. הכאב הוא אחר, הוא מוביל לדבר אחר, והוא חיובי. הוא לא מעיד על חולי אלא על חיים. כמו כן, לפחות לי היו אלף ואחת סיבות ללדת בבית והפחד מהכאב (שכאמור לא ממש קיים אצלי) לא מתחיל אפילו להניע אותי מהסיבות האלו. עוד משהו - בלידה, זו לא רק אני והכאב שלי. מעורב פה גם תינוק, שכל התערבות (כולל משככי כאבים) יכולה להשפיע עליו, ועל התקדמות הלידה. ואם התקדמות הלידה מושפעת לשלילה, זה ישפיע בסופו של דבר לשלילה גם על התינוק (למשל, יוביל לואקום או לניתוח קיסרי, ימנע ממנו להתקדם בתעלת הלידה באופן הנכון, ישפיע על מצג לא טוב, וכו'). אני גם לוקחת בחשבון השפעות שלאחר הלידה, כמו השפעות על יכולת ההנקה והיניקה, או סכנה לפגיעה נשימתית (למשל במקרה של ניתוח קיסרי שבו התינוק לא נסחט בתעלת הלידה) שעלולה להוביל להפרדה של תינוקי ממני. את זה אני לא מוכנה לסבול. האם חשתי שלא ארצה ללדת יותר?לא. אפילו לא לרגע. מקווה שעזרתי לך להבין קצת יותר את עצמך (אני מתארת לעצמי שזה מה שאת מנסה לעשות) וגם רוצה להגיד שלמרות שכולנו נשים ולכולנו (כמעט) כואב בלידה, כל אחת מאתנו חווה זאת אחרת ורואה את הכאב והלידה בדרך אחרת. גם אם לך קשה להבין את איך שאני, למשל, מרגישה...
מה עוזר לכן בכאבים
