בעקבות הדיון בנושא החומר,הגיע הזמן לדיון בזמן
הדיון בנושא הזמן קשה יותר, ועל פי מיטב ידיעתי הטבעית יש בו ארבעה סימנים ברורים
א: הזמן הוא דבר כמותי, ויש לאדם יכולת טבעית להבחין בכמות של זמן
ב: הזמן הוא דבר כיווני, ויש לאדם יכולת טבעית להבחין בין עבר לעתיד
ג: הזמן הוא דבר רציף,
ד: אין כל טעם לדון רק בזמן לבדו, ויש להתמקד בתהליכים מציאותיים, שהזמן מופיע בהם.
דיון משמעותי בנושא הזמן, מחייב לדמות כי כדור הארץ נע בחלל אינסופי בקו ישר ובמהירות קבועה.
הקו הישר הזה ייצג גם זמן וגם מרחק, ושני הכיוונים שלו ייצגו עבר ועתיד
הקו הישר הוא רציף, וגם הזמן הוא רציף ( ולתפיסתי גם החומר רציף )
דימוי כזה מקל על הדיון בנושא הזמן, מכיוון שתפיסת זמן התנועה היא גם תפיסת מרחק התנועה
דימוי כה קושר את מושג הרגע ומושג הנקודה
דימוי כזה מאפשר לדון בכל הפרדוקסים של תורת היחסות, ואולי ליישבם .
א.עצבר
הדיון בנושא הזמן קשה יותר, ועל פי מיטב ידיעתי הטבעית יש בו ארבעה סימנים ברורים
א: הזמן הוא דבר כמותי, ויש לאדם יכולת טבעית להבחין בכמות של זמן
ב: הזמן הוא דבר כיווני, ויש לאדם יכולת טבעית להבחין בין עבר לעתיד
ג: הזמן הוא דבר רציף,
ד: אין כל טעם לדון רק בזמן לבדו, ויש להתמקד בתהליכים מציאותיים, שהזמן מופיע בהם.
דיון משמעותי בנושא הזמן, מחייב לדמות כי כדור הארץ נע בחלל אינסופי בקו ישר ובמהירות קבועה.
הקו הישר הזה ייצג גם זמן וגם מרחק, ושני הכיוונים שלו ייצגו עבר ועתיד
הקו הישר הוא רציף, וגם הזמן הוא רציף ( ולתפיסתי גם החומר רציף )
דימוי כזה מקל על הדיון בנושא הזמן, מכיוון שתפיסת זמן התנועה היא גם תפיסת מרחק התנועה
דימוי כה קושר את מושג הרגע ומושג הנקודה
דימוי כזה מאפשר לדון בכל הפרדוקסים של תורת היחסות, ואולי ליישבם .
א.עצבר
