בלי להבין הרבה בבלשנות, הבעייה שלי עם חומסקי:
היא כזו. הטענה הבסיסית שלו, כפי שאני מבין אותה, היא:
* יש הרבה מן המשותף בין שפות שונות
* לא ניתן להסביר רכישת שפה באמצעות למידה אסוציאטיבית על הרחבותיה
לכן, חובה עלינו להניח כי ישנו 'אבר שפה' מולד, או במילים אחרות שתכונות מסוימות המשותפות לכל השפות התקבעו בצורה כלשהי בגנום האנושי. התינוק מגיע מצויד באותו 'אבר שפה' אוניברסלי, ואת שאר הדברים לומד כל תינוק בשפתו הוא.
בתור ביולוג אבולוציוני, הבעייה שלי עם הטענה הזו היא שלא נעשה שום נסיון להבין איך יכולה שפה להתקבע בגנום, וזה בכלל לא משהו שמעניין את הבלשנים הללו בד"כ. הם מניחים שזה מולד, ולגבי דידם בכך מסתיים העניין. ניתן ההסבר המספק. זה ממש מגוחך. חומסקי מגדיל לעשות ולא חושב בכלל שיש טעם לעסוק בכך.
אבל, וזה אבל גדול, אחת הדרכים היחידות שבה אני יכול לדמיין משהו מורכב כשפה מגיע לגנום היא באמצעות התהליך של 'הטמעה גנטית' או 'אפקט בולדווין' - שדורש תהליך למידה בשלבים - שיוצר סביבת סלקציה שבה כל מוטציה שמביאה להטמעה גנטית של אחד השלבים היא אדפטיבית.
אבל אם מלכתחילה ניתן לעשות זאת באמצעות למידה, אז הטיעון של 'אי אפשר ללמוד זאת' לא ממש מחזיק מים.
אינני טוען שזה בלתי אפשרי שהשפה (או חלק ממנה) תהיה משהו מולד, אבל פשוט להניח את זה בלי לבדוק? בלי לקחת בחשבון את התהליך האבולוציוני? ולטעון שזה הסבר מספק.
פשוט לא רציני
אשמח להבהרות ותיקונים ממי שמבין בנושא (וגם ממי שלא
![Smile :) :)]()