בעקבות ההדחה של סימון דוויק
בכתבה נטען ש"שהושמעו נגדו טענות כי הוא מקיים קשר הדוק עם זמרים ואמרגנים מזרחיים, ומדווח להם כמה פעמים הושמעו שיריהם, היכן ומתי". דוויק הוא מהעורכים הטובים יותר של רשת גימל ואם הוא עבר על איזה חוק אתי או נוהל הוא צריך לתת את הדין. אבל מבלי להתייחס לפרטי המקרה הספציפי, עולות מהכתבה מספר שאלות: האם לא טבעי הוא שעורך מוסיקלי יקיים קשר הדוק עם זמרים ואמרגנים? זה הרי תפקיד האמרגן, לדאוג שהסינגלים שהוא מפיץ יגיעו לכל העורכים. והעורכים מצידם, לא מרימים לפעמים טלפון לאומן ואומרים, "שמע, זה אחלה חומר, נשדר אותו מחר בתכנית הבוקר"? למה למנוע מבעלי התפקידים לקיים קשר מקצועי, לגיטימי, שבסך הכל תורם לכל הצדדים. בנוסף, האם מספר הפעמים שהושמע שיר מסויים והתכניות בהן הוא הושמע הוא סוד כזה גדול? יש חברות המתמחות בהפקת דוחות על מידע משודר (יפעת) וגם מערכת זיהוי היצירות של אקו"ם יודעת בדיוק מתי שודר כל שיר, באתר אקו"ם יכול כל אמן לקבל את רשימת ההשמעות של היצירות שלו וממילא בסופו של דבר הוא גם מקבל את הדו"ח עם הצ'ק, גם רשימת הפלייליסט היא לא סוד. לא בגימל ולא בגלגל"ץ. אז מה הסוד הגדול?
בכתבה נטען ש"שהושמעו נגדו טענות כי הוא מקיים קשר הדוק עם זמרים ואמרגנים מזרחיים, ומדווח להם כמה פעמים הושמעו שיריהם, היכן ומתי". דוויק הוא מהעורכים הטובים יותר של רשת גימל ואם הוא עבר על איזה חוק אתי או נוהל הוא צריך לתת את הדין. אבל מבלי להתייחס לפרטי המקרה הספציפי, עולות מהכתבה מספר שאלות: האם לא טבעי הוא שעורך מוסיקלי יקיים קשר הדוק עם זמרים ואמרגנים? זה הרי תפקיד האמרגן, לדאוג שהסינגלים שהוא מפיץ יגיעו לכל העורכים. והעורכים מצידם, לא מרימים לפעמים טלפון לאומן ואומרים, "שמע, זה אחלה חומר, נשדר אותו מחר בתכנית הבוקר"? למה למנוע מבעלי התפקידים לקיים קשר מקצועי, לגיטימי, שבסך הכל תורם לכל הצדדים. בנוסף, האם מספר הפעמים שהושמע שיר מסויים והתכניות בהן הוא הושמע הוא סוד כזה גדול? יש חברות המתמחות בהפקת דוחות על מידע משודר (יפעת) וגם מערכת זיהוי היצירות של אקו"ם יודעת בדיוק מתי שודר כל שיר, באתר אקו"ם יכול כל אמן לקבל את רשימת ההשמעות של היצירות שלו וממילא בסופו של דבר הוא גם מקבל את הדו"ח עם הצ'ק, גם רשימת הפלייליסט היא לא סוד. לא בגימל ולא בגלגל"ץ. אז מה הסוד הגדול?
