בעקבות הנושא הקודם איזה מן אבא אתה?

gils33

New member
בעקבות הנושא הקודם איזה מן אבא אתה?

המפקד - זה שנותן פקודות וכולם חייביםלהגיב מייד? המבין - זה שמסביר ונותן סיבות הגיוניות לדבריו? הכועס - זה שכועס כל הזמן והילדים פוחדים ממנו? המפנק - זה שנותן לילדים כל מה שהם רוצים? דיברתי בלשון זכר אבל גם נשים מוזמנות להשתתף איזה מן הורים אתם? אם יש לכם עוד קטג' אשמח לשמוע.
 

gils33

New member
ואני אגיב ראשון

אני קצת מהמפקד וקצת מהמבין. דיי אוהב שמצייתים לדבריי אבל יודע להסביר את החלטותיי. הילדים שלי יודעים שיש גבולות שלא חוצים - קווים אדומים.
 

elotan

Member
עונה

אני מפרגן ומשחרר את החבל איפה שאפשר ואיפה שלא חשוב לי, ומקפיד וקפדן על דברים שחשובים לי. הגדולה שלי עוד לא בת 4. לא כל דבר אפשר להסביר לה ולא כל דבר היא מבינה, והיא גם אוהבת לחפור ולחפור אז לפעמים חותכים את הוויכוח ב"כי ככה אמרתי וזהו". הבת שלי יודעת שאיתי לא מתעסקים. בדרך כלל כשהיא עושה צרות לאישתי היא אומרת לה "את רוצה שאני אקרא לאבא" והופ הכל מסתדר. אפשר להגיד שבעת צרה אני "השוטר הרע".
 

gils33

New member
אני משתדל לא להיות האיש הרע

אלא ההחלטה מגיעה תמיד משני הצדדים גם יחד.
 

elotan

Member
בכוונה שמתי את זה במרכאות

אני לא באמת איש רע אבל אני כנראה יותר סמכותי ופחות נכנע לקפריזות שלה. היא גם יודעת שאני לא סתם מאיים, אני גם מקיים.
 
פותחת את קטגוריית האמא הנאיבית... ../images/Emo13.gif

אני מאמינה שהילד בא עם הידע הדרוש בילט אין, והתפקיד שלי הוא להשתדל לא לדפוק את זה. כמובן שאני צריכה לשמור עליו ממכוניות, פדופילים ומאכלים עתירי שומן טראנס, אבל בגדול - הוא יודע מה טוב לו ומה הוא צריך באמת. אני רואה את זה עליו מהיום שהוא נולד. אם הצרכים שלנו מתנגשים - נצטרך למצוא פשרה. אני לא חושבת שהוא צריך לוותר רק כי הוא הקטן, או רק כי הוא הילד ואני המבוגר המחליט. אני פחות מתחברת לקביעות שהוצגו כאן בשרשורים אחרים לגבי שעות חזרה וכו', כי אני מוצאת אותן פחות רלוונטיות אלי - אני לא מתכננת לשלוח את הילדים לבי"ס, אז לא צריך להכין תיק וכו'. ראיתי שהוצע כאן כמתנה לאב טרי שעון עם ספרות גדולות כדי שיראה מתי הוא קם בלילה - למה אתם צריכים לדעת באיזה שעה אתם קמים? אני חושבת שהסיבה היחידה שאני עדיין שורדת היא כי אני לא יודעת מתי וכמה פעמים אני מתעוררת בלילה... (לא קמה, אגב. הילד ישן איתנו במיטה) בטח יש כמה מביניכם שיגידו 'אה, הילד שלה רק בן חצי שנה. חכי כמה שנים ונדבר'. אבל את כל מה שאני כותבת כאן, אני כותבת אחרי שפגשתי כמה וכמה אנשים אחרים שמגדלים ילדים ככה. וכמו שהבעל אומר - 'אם את רוצה את מה שיש להם, תעשי מה שהם עושים'. אז אני עושה.
 

gils33

New member
מחשבה מיוחדת

יש הרבה צורות לגידול הילדים שלנו,כל אחד מתכנן איך לגדל את ילדיו,לא תמיד זה יוצא לנו כמו שאנחנו מקווים להיות.
 
אני לא נכנסת לאף אחת מההגדרות, אני תשלובת

מקורית כנראה. אני אמא משתנה, לכל גיל יש את ההורה שמתאים לו - החל מזה שמבין את צרכיו וקשוב לו 7/24 וצמוד אליו ועד ההורה המשחרר ובוטח בילד עצמו. לא, אני עוד לא בשלב הזה, זה בטח יקרה עוד כמה שנים.............. אני אמא לומדת ואמא שמתאימה את עצמה לילד ולמה שאני מרגישה שיהיה הכי טוב עבורו בזמן מסויים. מה שטוב לתינוק בן חצי שנה שונה מאוד ממה שטוב למתבגרת בת 11 או לאחיה בן ה5.
 

gils33

New member
את צודקת

לכל ילד יש את החינוך שלו לפי האישיות שלו,אבל עדיין אנחנו כהורים יש לנו את המסגרות שלנו,האםגם את מגדלת לפי המסגרות שגידלו אותך? האם החינוך שלך מזכיר את זה של הורייך שחינכו אותך?
 
חס וחלילה!!!!!

אני ממש ממש ממש רוצה להיות רחוקה מהמודל החינוכי של ההורים שלי .מקווה שאני מיישמת את ההחלטה הזו שלי.
 

gils33

New member
זהו בדיוק

אנו רק מקווים! לא בדיוק יודעים שאכן כך.
 
מעדיף לא לקטלג את עצמי

אני מאמין שאהיה איפשהו באמצע, בין כל אלה. לא מאמין בלפקד כי ילדים זה לא חיילים, וממילא הפיקוד הזה לא תופס כשהם גדולים, והשיטה הזו הוכיחה עצמה ככשלון חרוץ, כי במקום ליצור ילדים צייתנים וממושמעים היא יצרה אנשים מרדנים שברגע שהם יכולים הם פורצים כל מסגרת ועושים מה שבא להם, הם לא מסוגלים לקבל הוראות ולא מסתדרים עם מסגרות, ומצד שני ילדים כנועים וחסרי מחשבה עצמאית שעושים כל מה שאומרים להם, בלי להבין למה, רק כי "ככה אמרו". ואני לא אומר את זה כדי להעביר ביקורת על אפאחד אלא כי אני רואה את זה על אנשים בני גילי שגדלו באותן שיטות חינוך. הגמד כולה בן חצי שנה, אבל כבר עכשיו הוא ילד דעתן (ואני מאמין שרוב התינוקות הם כאלה, אומרים בבירור מה שהם רוצים, אנחנו צריכים ללמוד לקרוא אותם) ויש לו רצונות ברורים, ואני משתדל לזרום אתם ולא להקשות עליו עם חוקים ותקנות. מספיק קשה לו בחיים כרגע. כשהוא יגדל, נראה. מקווה שמה שלא יהיה, שאצליח לגדל ילדים עם מינימום דפיקויות. בקיצור, להיות אבא מספיק טוב. איך? אין לי מושג. נזרום ונאלתר על הדרך, תוך כדי תנועה.
 

gils33

New member
אמרו פעם

שאין ביה"ס להורים. אבל יש! ביננו למי יש זמן לזה? הרי אנחנו בתור אנשים לא רואים את הטעויות שלנו בתור הורים,יצא לי לא מעט לשמוע פתאום את דבריי אבי בוקעים מגרוני ומיד שיניתי את הסיטואציה לטובה יותר מאשר הייתי רגיל. לא ידעתי איך אני אגדל את ילדי ואחנך אותם עד שהם לא הגיעו.
 

liza26

New member
אני אמא משולבת ../images/Emo13.gif

ואני חושבת שאני פועלת אחרת בכל סיטואציה תלוי כמה הגדולה מנסה את הגבולות ואכן יש אצלי גבולות מאוד ברורים אז לפעמים אני נחשבת לאמא מפקדת כשדיברתי עם כמה חברות - אפילו עלתה לי מחשבה לרגע שלפעמים אני אמא קשה מדי .... טוב, כל אחד והחינוך שלו יש סיטואציות שאני קובעת ולא מסבירה כי במצבים מסוימים- הסברים יגררו משא ומתן ואני מעדיפה "לחתוך". הבנות שלי מקבלות המון פינוק ממני והגדולה כבר מכירה את ה"מבט" (
) - ההוא שכתבת עליו פעם. אני לא רואה את עצמי מחנכת כמו אמא שלי - לי דוקא יש הרבה יותר גבולות.
 

MrCheff

New member
הקטנטונת שלי עדיין קטנה

אבל אני מקווה להבין האבא המבין בשילוב המפנק
 

hirshfe

New member
קצת מהכל

כי לדעתי ילד - חייב שהורה שלו צריך לדעת לכעוס ולפנק. להסין ולתת הוראות. הכל ביחד ולא להגזים לכיוון מסויים
 
למעלה