בעקבות הספר "בוחרים להרגיש טוב"
עשיתי היום את אחד התרגילים המוצעים בו שלמען האמת נראה לי בהתחלה נפלא (בטח, הוא קשור לכתיבה) אבל התקשיתי להפיק ממנו תוצאות. אז ככה: החלטתי לגשת היום אל הספר בעקבות מקרה נוסף שקרה לי היום ושגרם לי שוב לכאב ולתחושת ייאוש וחוסר אונים. הפעם, במקום להכנס לפורום ולכתוב מחשבות ייאוש, ניגשתי אל הספר וכתבתי על אותו מקרה לפי תרגיל 4 הטורים שהם: מצב - רגשות - מחשבות אוטומטיות - עיוותים הכרניים - תוצאה (סליחה, 5 טורים). ובכן, לקחתי דף ועט וכך נראה התרגיל שעשיתי: מצב - הייתי צריכה לעשות עבודה מסויימת במחשב, בלשכה של השופטת, ושוב, פחדתי להזיז את התיק שלה שהיה מונח על הכסא ליד המחשב כדי לפנות מקום לשבת וכשהיא ראתה שאני מהססת ומתביישת היא צחקה ואמרה: זה בסדר, אין בזה פצצה או משהו. רגשות+ העוצמה - מבוכה - 90. כעס על עצמי 70. ייאוש - 80 מחשבות אוטומטיות - אני מקרה אבוד! חבל על העבודה שאני עושה כדי להשתנות כי ממילא כלום כבר לא יעזור. אני נכה ואי אפשר לשנות את זה. עיוותים הכרניים - (זה החלק הקשה ובכל זאת): הרי כבר הצלחתי בעבר להתגבר על פחדים. פחדתי להפגש עם אנשי הפורום ועכשיו אני נפגשת עם שני אנשים מקסימים. פחדתי בעבר לפנות לאנשים שהיום אני כן פונה אליהם ומדברת איתם. ואם הצלחתי בעבר, למה שלא אצליח שוב? תוצאהמבוכה - 0 (הרי זה כבר נגמר אז מה יש לי עוד להיות במבוכה). כעס על עצמי - 60 ייאוש - 60. קשה, האמת, למדוד רגשות במספרים. אבל בכל זאת עכשיו עשיתי את התרגיל פעם שניה (מה שכתבתי כאן עכשיו לא היה ציטוט מהדף שעליו כתבתי בפעם הראשונה אלא ממש תרגיל נוסף) ועכשיו, אני חייבת להודות שגם אם כואב, לפחות זה נתן לי הזדמנות להסתכל על הדברים בצורה שונה.
עשיתי היום את אחד התרגילים המוצעים בו שלמען האמת נראה לי בהתחלה נפלא (בטח, הוא קשור לכתיבה) אבל התקשיתי להפיק ממנו תוצאות. אז ככה: החלטתי לגשת היום אל הספר בעקבות מקרה נוסף שקרה לי היום ושגרם לי שוב לכאב ולתחושת ייאוש וחוסר אונים. הפעם, במקום להכנס לפורום ולכתוב מחשבות ייאוש, ניגשתי אל הספר וכתבתי על אותו מקרה לפי תרגיל 4 הטורים שהם: מצב - רגשות - מחשבות אוטומטיות - עיוותים הכרניים - תוצאה (סליחה, 5 טורים). ובכן, לקחתי דף ועט וכך נראה התרגיל שעשיתי: מצב - הייתי צריכה לעשות עבודה מסויימת במחשב, בלשכה של השופטת, ושוב, פחדתי להזיז את התיק שלה שהיה מונח על הכסא ליד המחשב כדי לפנות מקום לשבת וכשהיא ראתה שאני מהססת ומתביישת היא צחקה ואמרה: זה בסדר, אין בזה פצצה או משהו. רגשות+ העוצמה - מבוכה - 90. כעס על עצמי 70. ייאוש - 80 מחשבות אוטומטיות - אני מקרה אבוד! חבל על העבודה שאני עושה כדי להשתנות כי ממילא כלום כבר לא יעזור. אני נכה ואי אפשר לשנות את זה. עיוותים הכרניים - (זה החלק הקשה ובכל זאת): הרי כבר הצלחתי בעבר להתגבר על פחדים. פחדתי להפגש עם אנשי הפורום ועכשיו אני נפגשת עם שני אנשים מקסימים. פחדתי בעבר לפנות לאנשים שהיום אני כן פונה אליהם ומדברת איתם. ואם הצלחתי בעבר, למה שלא אצליח שוב? תוצאהמבוכה - 0 (הרי זה כבר נגמר אז מה יש לי עוד להיות במבוכה). כעס על עצמי - 60 ייאוש - 60. קשה, האמת, למדוד רגשות במספרים. אבל בכל זאת עכשיו עשיתי את התרגיל פעם שניה (מה שכתבתי כאן עכשיו לא היה ציטוט מהדף שעליו כתבתי בפעם הראשונה אלא ממש תרגיל נוסף) ועכשיו, אני חייבת להודות שגם אם כואב, לפחות זה נתן לי הזדמנות להסתכל על הדברים בצורה שונה.
