בעקבות הרצאה שנתבקשתי לתת בנושא

[arsar]

בעקבות הרצאה שנתבקשתי לתת בנושא

"הדפסי עץ" - אתן כאן לוח עץ - מיניאטורה - שנחתך לתערוכה בחו"ל. מידות הלוח 8X10 ס"מ (היתה זו תערוכת מיניאטורות). שם התמונה - "המבט פנימה". זה אבא שלי. צוייר מתמונה שצילמתי שלושה חודשים לפני מותו. בזמן הצילום החזיק נין שלו על ברכיו.

 

[arsar]

וההדפס עצמו - 8X10 ס"מ

 

[arsar]

טעות שלי. סליחה. והרי התיקון -

 

[yulabz]

מאד מעניין ומרגש

ותודה על השיתוף, הן של הדפס אביך והן של המידע אודות העברת צילום לעץ. רק לאחרונה נחשפתי לעולם ההדפסים ואני מאד נהנית. שמחתי לגלות את הפורום הזה אף כי איני עוסקת בעץ (רק הדפסים).

 

[arsar]

את התמונה עבור ההדפס ציירתי כשלושה חודשים

לאחר מותו - מצילום. אז גם עשיתי הדפס עץ בגודל של 30X40 ס"מ. את המיניאטורה עשיתי מספר שנים לאחר מכן.

 

[yulevi]

על מה זה מודפס../images/Emo35.gif

 

[arsar]

כשמדובר בהדפס עץ - ההדפס נעשה

על נייר. בד"כ נייר במינימום 140 גרם למ"ר.

 

[yeka1]

הדפס

עבודה מהממת ומעניינת ביותר , האם אפשר לשלב זאת על עבודות חריטה? יהודה

 

[arsar]

אנא הסבר שאלתך!!!???

 

[Dor It]

מה הדרך להקטין הדפס?

הקטנת הציור לגודל הרצוי וחריטה על לוח קטן? איך שומרים בהצלחה על האופי של הדיוקן? הסיפור על העבודה מרגש.

 

[arsar]

הדפס עץ במידות שונות

כל העבודה, הן בפורמט הגדול והן בפורמט הקטן בוצעה עוד בטרם נתוודענו בהמונינו למחשב ויכולותיו. תחילת העבודה כמובן ברעיון ובצורך בביצוע. ואז ציור - מהתצלום - והגדלה בו זמנית. את הציור ביצעתי ממש כפי שזה נשמע - ציור! ציירתי בעיפרון רך. לפעמים השתמשתי גם ברשת ששרטטתי. רק לאחר כך התחלתי לפרק את הציור לכתמי שחור/לבן כשאני כל הזמן משקלל את כמות השחור לעומת הלבן. כאשר הכל היה גמור לשביעות רצוני (מאד עזר שאבי בגיל תשעים היה עם קמטי גיל רבים) - העברתי את הציור לנייר דק מאד. הדבקתי את הנייר - הפנים למטה - ללוח סנדביץ 10 ממ. הורדתי מעודף הנייר עד שיכולתי ל"ראות" מבעד לכתמי הנייר. מרחתי מעט שמן והכל הפך שקוף. התחלתי לחתוך (נורא סבלתי ל"חתוך" בפני אבי...). ואז עושים הדפסת ניסיון ומתקנים עד לשביעות רצון. הדפסת התמונה הסופית נעשית בד"כ על נייר עבה ומחוספס. לאחר זמן, כשרציתי להקטין את התמונה - השתמשתי ב"רשת". ועוד פעם מתחיל כל המאבק בשמירה על דיוק מירבי, ובעיקר על שיקלול כמות השחור לעומת הלבן. ושוב פעם כמה הדפסות ניסיון ותיקונים עד לקבלת התוצאה הרצויה. כל זה נשמע דרמטי, אבל כאשר מתמקצעים זה הופך לשיגרה ומבוצע במהירות יחסית, בעיקר חיתוך העץ! פיתחתי לעצמי כלי חיתוך (סכין) מיוחד שעזר לי בביצוע העבודה (העבודות). כמובן שהדפס עץ שאינו פורטרט של אדם שרבים הכירוהו זה סיפור קצת אחר ואינו מבוצע במתח דומה.

 

[Dor It]

תודה אריה, ההסברים משלימים את המאמר שלך בנושא

ברשותך, הבנתי רק באופן תיאורטי על הדפסות הנסיון והתיקונים. אני מנסה לחשוב - פוזיטיב / נגטיב. תוך כדי התבוננות בתחריט העץ ובהדפס. אם ניקח לדוגמא את האף בציור/צילום הוא בהיר. כפי שאני רואה העץ נשאר שם גבוה (ללא גילוף) מכאן אני מבינה שהחלקים הגבוהים נשארים בהירים. מכאן בתיקונים אתה יכול רק להכהות את ההדפס. האמנם כך

אריה עם נסיון רב אתה בודאי יודע, מה לגבי הדפס לינוליאום

טרם התנסיתי הביאו לי מחו"ל סט לגילוף לינוליאום (נקנה בטעות כ-סט לגילוף עץ, הלהבים ממתכת רכה) משערת שהעקרון וההבנה של התהליך זהה. האם הדפס לינוליאום קל יותר לביצוע

(הנסיון שעשיתי בלוח-לא לצורך הדפס, היה כושל מבחינתי. נכנסתי לעומק הסנדביץ בצורה לא אחידה) האם יש הבדל בהדפס הסופי

לגבי עבודה על דמויות יקרות ללבנו, זה בודאי תהליך לא קל. במיוחד כשזה סמוך כל כך לפרידה אני מפסלת בחימר ומסיימת עבודה עם דמות של סבתא. (חושבת על סבתא שלי עליה השלום, ולא מנסה לפסל אותה, רק החוויות הנעימות עם המחשבות עליה עוברות לעבודה שלי) אריה, תודה לך על המידע הרב והשיתוף, דורית

 

[arsar]

דורית - תודה על שאלותייך. הן גורמות לי להעמיק

בנושא האהוב אלי. אז קודם כל בנושא נגסטיב-פוזיטיב. אכן זו ההסתכלות. אלא ש...!!! הדפסות ניסיון: לאחר שנדמה לי שעבודת החיתוך הושלמה, אני צריך לראות איך זה נראה על הנייר ולא רק על הבלוק!! לצורך זה אני משתמש בנייר זול - נייר עיתון. לאחר שמרחתי את הצבע והדפסתי הדפסה ראשונית, אני יכול לראות היכן השארתי יותר מידי עץ שאותו - את העודף - אני יכול לחתוך. מזה יובן שלא כדאי מלכתחילה לחתוך הרבה אלא להיפך שכן אין כמעט אפשרות ל"הוסיף" חתיכות במקום אלו שנחתכו בטעות. העץ ה"גבוה" הוא המקבל את הצבע, ובלחיצה מעביר אותו לדף הנייר שהצמדנו ללוח החרוט והצבוע. בתצלום לעיתים הדבר מבלבל. צריך להביא בחשבון את מה שנאמר קודם, דהיינו: החלקים הגבוהים בעץ הם הם אותם אנו צובעים והם המעבירים את הצבע לנייר. צריך לתרגל את עיניים לראות נכון את התצלום של הגלופה (הבלוק). קחי בחשבון מהו מקור האור ואז גם תוכלי לקרוא נכון את הבלוק. הלינוליאום למעשה מחליף את לוח העץ כיוון שהוא רך יותר ויותר קל לחתוך בו. תהליך הצביעה ואח"כ ההדפסה זהה לעבודה עם בלוק עץ. אפשר ורצוי לעיתים להתנסות עם לינוליאום ואח"כ, אם רוצים - לעבור לחיתוך עץ הדורש כלים אחרים ומיומנות שונה. באשר להכנת תמונה/פסל מאנשים קרובים - לעיתים זו בעייה ריגשית גדולה. אמי המנוחה היתה עם פרצוף חלק וללא קמטים כך שהיה כמעט בלתי אפשרי לבצע הדפס עץ. למרות זאת עשיתי וזכיתי לקיתנונות של טרוניות מאחי ואחותי. ילדי לעומת זאת היו מאד מרוצים. זה נתן לי דחיפה להפוך את הציור שציירתי את אימי (לאחר שנפטרה) לתבליט. בכוונתי היה לעשות תבליט ברונזה אך לא נסתייע הדבר בידי ועשיתי רק תבליט פלסטלינה (מקדים) והדפס עץ. ראי בהודעות הבאות. היה כייף לענות ולהסביר לך. הלוואי וחברים אחרים היו מגלים התענינות - הייתי מרוצה מאד...

 

[arsar]

"אימי". תבליט פלסטלינה

 

[Dor It]

יש גם הדפס עץ לאמך?

התבליט יפה.אמך היתה אישה יפה.

 

[arsar]

יש כמה, אני עדיין מחפש אותם. לא תיעדתי אותם

כיוון שכפי שאמרתי - לאימי היה פרצוף ללא קמטים - מה שמאד הפריע בהדפס עץ. ולכן גנזתי אותם.

 

[שריתוש המקורית]

אריה,

 

[שריתוש המקורית]

אוףףףףףףףףף...../images/Emo199.gif

לפני שנים רבות עשיתי זאת על גבי עוגות...... כמה שזה נשמע הזוי העברתי את הדוגמה מנייר פרגמנט על גבי ציפוי העוגות, וכך הצלחתי לצייר על העוגות במכחול וצבעים........הרבה לפני הזמנים של היום...... בדיוק באותה שיטה, כך שלפחות היא עובדת על משו אכיל.........

 

[arsar]

שרית - מנסיוני בתבליטים ובפיסול -

כאשר היה בדעתי לעשות תבליט או פסל של משהו מוכר (אדם, פרח ועוד) אין טעם, לדעתי, לצייר מיד את כל הפרטים. גם כאשר פיסלתי בעץ או באבן - קודם כל קווי המתאר ורק אחרכך, כאשר קווי הגובה היו לשביעות רצוני, הייתי מפסל את הפרטים הנדרשים, כאשר אני מנסה לסמן אותם לפני כן. בעץ ובאבן אין דרך חזרה!!! הורדת חומר - הוא לא חוזר! ולאכול את אמא??????????????

 

[שריתוש המקורית]

יש לי חדשות בשבילך....../images/Emo11.gif

מה שאני התבקשתי לעשות על העוגות.............

ותמיד הן נאכלו. עד הפירור האחרון....

הכל נעוץ בראש שלנו....

מה שברור לי, בהקשר לעוגות, הקדמתי את זמני. לאחר מכן הגיעו המכונות המדפיסות את הדמויות על גבי האוכל על ציפוי אכיל, וכך, סולקו אחרוני המוהיקנים שרצו לעשות הכל בעבודות יד... המיכון הפך הכל לאפשרי, ואת בני האדם למיותרים, וכמעט חסרי אונים..... עובדה, כל מה שאני צורבת, גם מכונות לייזר יכולות לעשות בלחיצת כפתור בלבד.......... הלך לו הטאצ' האנושי.........ראה את ילדי שנות ה-2000.