בעקבות השרשורים הקודמים...

[natalysh]

בעקבות השרשורים הקודמים...

דיון - האם לדעתכם המונח "לא ראוי להיות רופא" תופס? יש כזה דבר? איפה נמתח הגבול בין ראוי ללא ראוי? אילו תכונות הופכות אדם לבלתי ראוי? ובחייכם, אנשים, אל תערבו פה את הראיונות/מו"ר/שיטות קבלה וכו'...

 

[JackoJack]

אנשים שמביישים את הטייטל

"דוקטור"...למשל כאלה שלוקחים כסף מהצד עבור טיפול יותר טוב...אבל זאת תשובה מתבקשת

 

[קונגונדה]

ראוי-לא ראוי

זה כמו "אוהב אותי לא אוהב אותי". עניין של הרגשה, וכמות הקווים האפורים בתחום היא רבה... מחד - רופא זה לא מקצוע "רגיל". רופא מחזיק, לפעמים תרתי משמע - לבבות פועמים בידיים שלו. רופא מתמודד עם סיטואציות אנושיות קשות מאד, שדורשות גם למען המטופלים וגם למען עצמו - מבנה אישיות מסוים (שעשוי להיבנות עם נסיון ועשוי שלא). מאידך - איפה חופש הבחירה האנושי? איפה הזכות ללמוד? האם על ידי ה - title - "לא ראוי" מנענו מאדם חלק מהחרויות שלו? אז איך זה בדיוק קשור ל"אוהב אותי לא אוהב אותי"? פשוט מרגישים. לדעתי, לפחות כעת - אין קריטריון חד משמעי. יש קווים אדומים, אין ספק. יש אנשים שלא צריכים להתעסק עם חיים של בני אדם (לדוג' - חולי רוח למיניהם). ויש אנשים שגם מבינים שהם לא צריכים להתעסק עם חיים של בני אדם. אבל צריך לזכור שיש הרבה קוים וורודים - ולרוב הקוים הוורודים האלו הם איפה שאנחנו מקבלים את ההחלטה ונותנים את הכותרת... my 0.02$ בנושא.

 

[Y a n i B]

הזכות ללמוד רלוונטית רק באופן חלקי

כי עם הזכות ללמוד רפואה באה גם הזכות *להתעסק* ברפואה. וזה, כבר דבר אחר. וכשם שלא יתנו למישהו להיות שוטר בלי שיוכיח תכונות מסויימות, וכו'...

 

[אינפונדיבולום]

מי שלא עבר מו"ר

סורי מותק, הייתי חייבת. בהחלט קיים, אבל לא אנחנו צריכים לקבוע אותו. בעיניי, מצב אוטופי הוא שברפואה יעסקו רק אנשים עם גישה אנושית לחולים, עם המון סבלנות ואיכפתיות ורצון להשקיע מעצמם. כמובן שהיה יכול להיות נחמד אם ל"רשימת המכולת" של תכונות הרופא היינו יכולים להוסיף גם יושר, חריצות, אחריות ועוד ועוד, אבל אז נישאר עם רופא ורבע.

 

[לטינית בנשמה]

הוצאת לי את המילים מהמקלדת ../images/Emo13.gif

 

[johngalt2]

../images/Emo12.gif שאלה כבדה.

בטוח יש אנשים שאינם ראויים להיות רופאים, אבל איפה עובר הגבול - זה כבר עניין מסובך. לעניות דעתי, מה שבטוח - רופא חייב להיות בן אדם אמין וישר, שלומר את האמת ולפעול עם אחריות אישית זה ייהרג ובל יעבור אצלו. מי שאין לו את אלו - לא מתאים להיות רופא, גם אם יש לו IQ 200. חוץ מזה, רופא חייב אמפתיה במידה נכונה - לא מעט מדי, כמובן, אבל גם לא יותר מדי, כי אי אפשר לשרוד מבחינה נפשית בתור רופא אם לא יודעים לנתק את הרגשות מהעבודה כשצריך. בקשר לאינטליגנציה - בטוח שמי שעובר את סף הקבלה מספיק אינטליגנטי ו/או חרוץ בשביל ללמוד ולעסוק ברפואה. אבל אין ספק שמי שסקרן, אוהב ללמוד, ותמיד שואף לדעת עוד, יהיה רופא טוב יותר. אלו ה- $0.02 שלי...

 

[johngalt2]

אה, ודרך אגב,

אני ממליץ לכל מי ששואף ללמוד רפואה לקרוא את הספר "רופאים" של אריך סגל. הוא עוסק בנושאים האלו ממש, והוא גם ספר טוב באופן כללי, אם אתם מוכנים לסבול רמה מסויימת של קיטש אמריקאי (איכותי יחסית). נכנסתי ל- amazon לקרוא reader reviews שלו, וכתבו שם כמה רופאים שאמרו שהוא מתאר בצורה מציאותית למדי את הלימודים ואת העבודה עצמה. בקיצור - מומלץ בחום.

 

[nightriders]

וגם את בית האלוהים, של סמיואל שם

 

[ohad60]

בעברית או באנגלית?

 

[morancho1]

אחלה ספר.

 

[princes15]

יהה קראתי אותו!!כנסו!!!!!

איזה ספר מדהים!! אחד הספרים הטובים שלו...ובכלל!יוצא מן הכלל... וקראתי אותו בגלל שמעניין אותי רפואה וזה החלום שלי... איזה ספר יפה זהה!!באמת כדאי לכם לקרוא אותו..למרות שמי שרוצה ללמוד רפואז זה דיי ייאש אותו אבל..חפיףף קיצקץץ- שווה קריאה...

 

[חדר משלה]

ומצד הקליינטים

כשאני משוחחת או נבדקת (או מתנתחת ניתוח חירום, או כשאחד בני משפחתי זקוק לטיפול רפואי) - אני במצב של פגיעוּת. כי מהכמה-דקות האלה עם הרופא אני יכולה לצאת בידיעה שאחד מהורי חלה במחלה ממארת, או שהריון שרציתי בו יותר מכל לא הצליח, או שלאחד מילדי יש מצב שישפיע עליו לשארית חייו. כל החיים יכולים להשתנות בכמה דקות, ולא על דרך המליצה. כרופאים, יש לכם כוח במידה שלא תיאמן. מי שמנצל את הכוח הזה לרעה לא ראוי להיות רופא.

 

[johngalt2]

יותר מזה,

רופא יכול לעשות עוול לחולים או למשפחות לא רק כשהוא מנצל את כוחו לרעה, אלא אפילו כשהוא אינו מנצל אותו לטובה. אמנם לי לא יצא להיות בבי"ח יותר מדי בתור מטופל או בתור בן משפחה (טפו טפו טפו), שמעתי על מספיק מקרים של רופאים אטומים רגשית שהודיעו הודעות הרות גורל כאילו הם מדברים על לעשות כביסה, או שבמקרים אחרים, פשוט שאלו שאלות לא לעניין ובכך גרמו לעוגמת נפש מרובה לחולים. והנה - לכל אלו שמטילים ספק בחשיבות המו"ר - יכול להיות שכרגע ואולי גם בעתיד השיטה תהיה רחוקה ממושלמת, אבל אין ספק קל שבקלים שהיא הכרחית. לא ניתן ליצור מצב שבו אנשים אטומים רגשית נהיים רופאים.

 

[פני בובה]

בתור מי שנמצאת אצל לא מעט רופאים

יצא לי להיתקל בכמה רופאים שממש מביישים את המקצוע והייתי אומרת עליהם בפה מלא "לא ראוי להיות רופא". החל ברופא חסר סבלנות שלא מקשיב לתלונות של החולה כמו שצריך ומזלזל בהערות של הפציינט כי "אני הרופא ואתה לא, אז אפילו שזה הגוף שלך אני יודע יותר טוב ממך אז אל תתערב". או רופא כמו שהייתי אצלו שפשוט הטעה אותי לגבי טיפול פשוט שהייתי יכולה לקבל בקופ"ח אבל בגלל שהוא התעקש שקופ"ח לא מכסה אותו נאלצתי לממן אותו באופן פרטי, ואחרי שסיימתי את הטיפול הגעתי לרופא אחר במקרה והוא הזדעזע לגלות איך אותו רופא עבד עלי, אין הגדרה אחרת. או רופאים בעלי חוש הומור מעוות שחושבים שהבריאות של הפציינטים שלהם היא נושא טוב לבדיחה. דוגמה: באתי לרופא אחרי שירדתי 8 ק"ג ב-3 חודשים בגלל בעיות עיכול שבגללן נמנעתי מלאכול, והוא הציע לתת לי צל"ש על הכסף שאני חוסכת על אוכל ואמר שלא תהיה לי בעיה להתחתן כי אשה שלא אוכלת בכלל חוסכת לבעלה המון כסף. הוא חשב שזה מצחיק, הרופא הבא שהלכתי אליו שלח אותי במיידית לבדיקות דם, דיאטנית ורופא גסטרו ועל הקולגה שלו אמר "הוא בטח צחק". מה עוד? רופא שאומר לי על בעיה רפואית מציקה שמאוד קל לפתור אותה "הרבה אנשים סובלים מזה, תלמדי לחיות עם זה", ולא נותן לי הפניה לטיפול ככל הנראה בגלל קיצוצים של קופ"ח (קשה לי להאמין שרופא מרצונו החופשי ימנע טיפול מחולה סובל, אבל אולי אני תמימה). רופאים שפשוט לא מאמינים לתלונות של מטופל ומסתבר שיש כאלו גם מחוץ לצבא. ותודה על ההזדמנות שנתתם לי לקטר על רופאים, הגעתי משער תפוז מספר דקות אחרי שהתקשרתי לקבוע תור דחוף לשתי התמחויות ונאמר לי שהכי קרוב שאפשר זה סוף יוני, אבל אם זה באמת דחוף שרופא המשפחה שלי יטפל בזה. אחרי כמה פעמים שהמזכירה במרפאה והאחיות ניסו לקבוע לי תור דחוף וזכו לתגובה "מה דחוף בזה שהיא נקרעת מכאבים כבר שבוע? שתחכה חודשיים לתור כמו כולם", אני כבר לא מנסה. אמנם זה כבר לא אשמת הרופאים אלא אשמת מערכת הבריאות המעוותת שלנו, אבל זה לא מוסיף לתחושה הכללית. מקווה שאתם תהיו רופאים טובים יותר!

 

[morancho1]

תגובה ארוכה ונכונה.

אחת הסיבות שאני אישית הולכת לתחום היא כדי להביא "פאן אחר" לרפואה בארץ..אבל מי יודע? רבים טובים נופלים ב"חטא השחצנות" ואני תמיד צריכה לזכור שייתכן ואני אהיה בינהם. לגבי דברייך- אני בטוחה שחלק גדול מהתגובות קצרות הרוח שקיבלת מרופאייך לא נובעות מרצון להרע. המירמור של עובד מערכת הבריאות בישראל הוא גדול לעין שיעור, והרופא חוטף את העצבים מכל הכוונים. עם כל הכעס כלפי הרופאים, צריך לזכור שגם הם ניזוקים מאותה מערכת עליה את מתרעמת.