אספר לכם איך אני למדתי
כשהייתי בכתה א' היה לי שכן בכתה ב', יום אחד ישבנו כמה ילדים בחוץ והגדול מכתה ב' אמר לנו - "בכתה ב' תלמדו מספר שיש שם תמונה של אלוהים!" אני כמובן נדהמתי ואמרתי שזה לא יכול להיות, לאלוהים אין תמונה, אף אחד לא יודע איך הוא נראה. ההוא רץ הביתה והביא את סיפורי המקרא של ביאליק ורבניצקי, עם ציורים ועיטורים של נחום גוטמן ואכן, היו שם תמונות של אדם וחוה מגורשים מגן עדן ואלוהים בדמות איש זקן מורה להם את הדרך החוצה. מאותו רגע התמלאתי סקרנות איומה וקצרה רוחי מלחכות לכתה ב', אבל הזמן לא עמד מלכת ובבוא היום גם אנחנו למדנו מאותו הספר וקראנו בו בסקרנות ובחרדה, עד אותו יום לא ידעתי כלום. לאט לאט התקדמנו לנוסחים מלאים, למדנו פרקים נבחרים בתורה, יהושע (כולל מוכרת המזון...), שמות, שופטים, שמואל וקצת נביאים עד סוף כתה ח'. בדרך כלל השתמשתי בפירוש של גורדון, חלק מהילדים באו עם פירוש של קסוטו/הרטום. כשהגענו לתיכון כבר ידענו לא רע הרבה דברים, הכרנו את רוב הטכסטים הבסיסיים, ידענו להבין אותם ולמצא פירושים למילים ופסוקים בעייתיים ובעיקר ידענו המון בעל פה. בעממי למדנו בע"פ את שירת הים, עשרת הדברות, שירת דבורה, האזינו, קינת דוד ועוד אי אלו שכבר שכחתי. בתיכון זה כבר היה סיפור אחר לגמרי, חזרנו על הכל מהתחלה עם הסתכלות יסודית ומעמיקה. נראה לי שקריאה מונחית מבראשית, כולל הבנת הלשון המיוחדת, בצורה סיפורית, היא הדרך הנכונה להתחיל. על מנת ללמוד על התנ"ך, מבנהו ומשמעויותיו כדאי להיות בכתה יותר גבוהה. לפני כשנה הייתי בבית נחום גוטמן בנווה צדק ושם ראיתי הדפסה חדשה של אותו ספר ממנו למדתי בא', קניתי אותו ויש לי אותו בבית.
