candy77091
New member
בעקבות השרשור של שבת
וכל מיני הבנות בשיחה שלי עם בוחצילינה,אביא לכם את הקטע הבא מתוך האתר נענע..
עיצות לזוג שרק התחתן
מאת: מירית-אתר נענע. לפני שנה ושמונה חודשים אנחנו היינו בדיוק בנקודה שלכם, מרחפים מאושר אחרי החתונה, עוברים מאירוע לאירוע, וכל אחד חולם את חלומו הוורוד על ה"והם חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה". שנה ושמונה חודשים אחרי, עוד אין לי מספיק ידע לדעת הכל על האושר, ובוודאי שאין לי מושג על העושר, אבל למדתי המון בשנה ושמונה חודשים האלה, גם אם נותר לי עוד המון המון ללמוד. ראשית למדתי שכל אחד מאיתנו רואה את ה"הם חיו" שונה לחלוטין, וחשוב לדבר על זה ולמצוא את ה"והם חיו" המשותף שלנו. למדתי שאם אני לא אדבר אין סיכוי שבעלי יידע מה אני רוצה כרגע, כי קריאת מחשבות שייכת רק לספרי מד"ב. למדתי שבזוגיות צריך לתת ולקחת, כל הזמן, בלי חשבון, אבל עם הרבה התחשבות, מצב של חוסר איזון בין נתינה ללקיחה מערער לא פעם את הזוגיות כולה. למדתי שדרישות הן לא חלק מהמשוואה, ושגם אם היה נדמה לנו שההתחייבות בנישואים מחייבת את השני לכל מיני דברים עדיין צריך לבקש אותם יפה ולהכיר עליהם תודה, כי כל אחד מכם הוא אדם אחר וכל אחד מכם רואה את חובותיו בנישואיו בצורה שונה, ולא משנה כמה דיברתם על זה מראש. למדתי שבכדי שיתחשבו בך אתה צריך בראש ובראשונה להתחשב באחר, אחרת יום אחד הכל מתפוצץ בפרצוף.למדתי גם לא לפחד מהפיצוצים, הם טבעיים, צריך לנתב אותם נכון, ללמוד מהם לקח למחר, ולפתור אותם לפני שעת השינה. למדתי שלא קל לסלול את הדרך החדשה שלנו כמשפחה חדשה, אבל גם למדתי שהסלילה הזו היא הכיף הכי גדול שיש. למדתי כמה חשובה המשפחה שמקיפה אותנו, כמה תמיכה הם יכולים לתת וכמה הם חשובים, כמה הם משפיעים עלינו וכמה טוב שיש על מי להישען, וכמה חשוב להוקיר להם תודה באופן נראה כדי שהם לא רק יהיו מוערכים אלא גם ירגישו את זה. למדתי שדיבורים הם מאוד חשובים, מהדברים הקטנים של "אני מגיע הביתה בעוד שעה" ועד הדברים הגדולים ביותר, למדתי לדבר בכל פעם שמשהו הפריע לי אבל לא להציק, לדבר בנעימות ולא בצורה תובענית, לשכוח את האגו ולהתמקד בזוגיות עצמה כאילו היא תינוק שצריך לטפח. למדתי שחשוב לשבור שגרה, אבל למדתי גם שאפילו דברים טובים יכולים להפוך לשגרה – אם תביא לה ורד בכל שבת באיזשהו שלב גם זה יהיה שגרתי, ומובן מאליו. למדתי לפקוח את העיניים ולראות את האהבה בדברים הקטנים, בנשיקה שלפני השינה, בכיבוי האור כדי שלא יפריע לבת הזוג, בסבלנות כל אחד למשפחת האחר וכיבוד כל אחד את המסורות איתן הגיע השני מהבית. והדבר הכי חשוב שלמדתי הוא ששום דבר אינו ברור ומובן מאליו, ושקשר בונה את עצמו על בסיס חוויות משותפות, תקשורת טובה, אמון, חברות ואהבה, ואם אחד מכם לא יכול לסמוך בנושא כלשהו על השני, או שאחד מכם נוטה להפיל דברים על האחר, זה לא יחזיק מעמד לאורך שנים. אתם מוזמנים להוסיף משלכם עוד ולהגיב כי נשאלו פה המון שאלות בנושאים הללו ואני חושבת שזה יעזור לנו ולבאים אחרינו..
וכל מיני הבנות בשיחה שלי עם בוחצילינה,אביא לכם את הקטע הבא מתוך האתר נענע..
עכשיו הבנתי עוד משהו..