בעקבות השרשור של Ghost Wind -

מיטללל

New member
בעקבות השרשור של Ghost Wind -

כמה ביניכם יכולים להזדהות עם הסיטאוציה הבאה: שירן דיברה עם דוד בטלפון. הוא לעג על משהו שהיא סיפרה לו ופגע בה. היא נעלבה בכל עומקי נשמתה, אך המשיכה את השיחה כרגיל ובלב חשבה: "אני כ"כ לא עומדת לדבר איתו בזמן הקרוב"
כמה קשה לכם להגיד: "נפגעתי ממך בגלל ש......?"
הבן זוג שלכם צריך להיות בעל יכולות טלפתיות בשביל לשרוד אותכם?.....
 
ממש לא

אני לא מאמין בלשמור דברים בבטן. אני כנה וישיר לעיתים עד כדי בוטות ויסלחו לי כל מכיריי ואהוביי, אבל מלשמור דברים בבטן לא יוצא שום דבר חוץ מאולקוס.
 

Paranoid Eyes

New member
וואלה..

זה תלוי כמה אני מרגישה קרובה לבן אדם. אבל לרוב, לוקח לי זמן עד שאני אומרת משהו.. וסיטואציה בדיוק כמו שתיארת קרתה לי.. לא פעם.. היי, אבל אני סיון לא שירן!
 

Cobe Anan

New member
``אני כועסת עליך.``

``למה?`` -``אם אתה לא יודע כבר לבד, זה רק הופך את זה ליותר גרוע!``... בנות, לפעמים אפשר פשוט להשתגע מכן!!!
 

Paranoid Eyes

New member
חחחחחחחחחחח

בחיים לא אמרתי משפט כזה.. אלא.. פשוט לא אמרתי כלום...... עד שבסוף הייתי משתגעת.. ואומרת.
 

מיטללל

New member
אוי. הייתי כל כך כזו פעם...

"מיטל הכל בסדר?"
"כן"
"בטוח?"
"כן"
"אז למה את ככה?"
"סתם"
"בטוח ?"
"תחשוב לבד"
"אני חושב.. ולא עולה לי כלום"
"אם ככה זה הכי עצוב"
"נו את משגעת אותי! ספרי לי כבר מה קרה"
"כלום" .... ....... אבל כבר עבר לי. למרות שעדיין לפעמים אני מצפה מהקרובים אליי לדעת מתי אני כועסת. קשה לי מאוד להתחיל שיחה ב: "אני כועסת כי...", נפגעתי בגלל..." זה פשוט פאק באופי.
 
יש לי ידיד... (איזה כיף לי :))

(הוא עוד לא בדרגת חבר) שפעם כשדיברנו על הנושא הזה בדיוק נתן לי מונולוג שאני אנסה לשחזר עכשיו בצורה כמה שיותר קרובה למקור. אני לא מוכן לאכול את ה*&! הזה. כשאנחנו בחורים כועסים, בד"כ, רובנו הגדול, פשוט שותק ועושה פרצוף. אי-אפשר לטעות בנושא. אז גם אנחנו לא משתפים פעולה, אבל אנחנו לא משחקים אותה שהכל בסדר. בטח לא בסדר, עשית משהו, מתוקה שלנו, עיניים שלנו, נשמה שלנו, שהורג אותנו מבפנים. אני, אם חברה שלי, מתחילה עם המשחקים האלו, שואל פעם אחת אם הכל בסדר, "כן", אבל בפרצוף חמוץ. פעם שניה, "כן", פשוט קם, לוקח את הרגליים והולך. אין לי שום כוונה להתחנן אליה שתואיל בטובה לתת לי את "הזכות" אחרי זה להתנצל בפניה. אנחנו "ילדים" בוגרים, עשיתי לה משהו שתגיד לי ואני ארד על הברכיים בניסיון לתקן אותו. אני לא משחק משחקים. סוף מונולוג. לי עוד לא היה הכבוד להיות במערכת-יחסים כל כך עמוקה כך שהתופעה הזו של משחקים זרה לי, אבל הדברים שלו נמצאים אצלי בראש ואני די חושב שהוא צודק.
 
תראי

בדר"כ כשאני נפגעת ממשהו אז ישר רואים עליי..ככה שגם אם אני רוצה וגם אם אני לא רוצה (ובדר"כ אני לא מנסה) אני לא יכולה להסתיר את זה שנפגעתי, בלי שום קשר לזה..כן אני משתדלת להגיד "ישר" ..ואם לא ישר אז זה ייצא ממני דיי מהר לגבי בן זוג..לא, הוא לא צריך להיות בעל יכולות טלפתיות..אבל הוא צריך לגרום לי להרגיש איתו מספיק פתוחה בשביל שיהיה לי נוח לדבר איתו וכן, להכיר אותי מספיק כדי לדעת שאם אני עושה פרצוף מסוייים אז משהו לא בסדר (לא צריך לדעת מה לא בסדר אלא רק להבין שקיים דבר כזה)
 
אמממ

אני לרוב אומרת אם משהו פגע קשה... לא צריך יכולות טלפתיות, צריך להכיר אותי... כשאני נפגעת אני נהיית שקטה מאוד ורואים שמפריע לי משהו
אבל חוץ מזה, בשיחה כזאת כן הייתי אומרת שזה פגע בי ולא הייתי ממשיכה לדבר.. חבר אמיתי הוא זה שיודע שעצוב לך כאשר כולם מאמינים לחיוך שעל פנייך..
 

נועם m

New member
אני מאוד משתדלת שלא להיות כזו...

קודם כל, אני משתדלת לצאת מנקודת הנחה שכשם שאני לא ניחנתי ביכולות טלפטיות, גם אנשים אחרים נמצאים באותו מצב (כי אם לכם יש יכולות טלפטיות ולי לא זה ממש מעצבן!!). מעבר לכך- אני באמת מאמינה שאם מישהו פגע בי, והוא השני לא מודע לזה, אני צריכה לעשות משהו בנידון. אבל, אני משתדלת לא לקחת ללב יותר מדי, כך שגם אם אני אגיד משהו- זה לרוב יהיה בדיליי, רק כי חיכיתי שזה "יעבור לי".
 

Zoharrr

New member
אהמ...

קשה לי מאוד. אני לא מדברת על זה שאני נפגעת,אני מאוד מופנמת וזה מקשה מאוד על דברים. אני בד"כ אבכה ולא אדבר, מאוד מאוד קשה לי. הבן זוג שלי צריך להיות בעל יכולות טלפתיות... והוא ב"ה לא בעל יכולות כאלו. כי אני אוהבת להתחפר לפעמים בתוך עצמי ואז להחליט אם לספר או לא.
 

Zoharrr

New member
אני יודעת...

הנה עכשיו זה מתחיל שוב, רע לי וכל מה שאני יעשה זה אשתוק ויאכל את עצמי. ככה אני.
 
למעלה