בעקבות כל פרשיות ההטרדות המיניות...

קבל דיברי ההסבר להצעת החוק

שרותי משרד/הצעות חוק/ 3440304ח

הכנסת השש-עשרה

הצעת חוק של חברות הכנסת:
זהבה גלאון

אורית נוקד
פ/2871

הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון - איסור פרסום של פרטי מתלונן בעבירת מין או אלימות), התשס"ה-2004


תיקון
סעיף 7
1.
בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001[1], בסעיף 7 לאחר "כתובת המגורים של נפגע העבירה" יבוא –
"או המתלונן בעבירת מין או אלימות", במקום "עבודתו" יבוא "עבודתם" ובמקום "שלו" יבוא "שלהם".

דברי הסבר

חוק זכויות נפגעי עבירה, נועד להגן על כבוד האדם, בלי לפגוע בזכויותיהם על פי דין של חשודים, נאשמים ונידונים. בחוק הקיים אסור לפרסם את פרטי נפגעי העבירה (אלו שנפגעו במישרין מהעבירה, לרבות בני משפחה של הנפגע).

לגבי מקרה של מתלונן בעבירת מין או אלימות אשר התביעה לא הצליחה להוכיח את צדקת טיעוניו, עדיין יש מקום לשמור על פרטיותו. אי הוכחה עדיין אין משמעותה כי דבריו של המתלונן אינם נכונים, אלא רק כי בבית המשפט לא ניתן היה להוכיח את התביעה לפי דרישות המשפט הישראלי – היינו מעבר לכל ספק סביר.

בנוסף על כך, פרסום שם מתלוננת במקרה של זיכוי יעביר שדר שלילי לנפגעים. כיום מוגשות תלונות במשטרה על אונס רק על כ- 20% ממקרי האונס. פרסום שם המתלונן על עבירת מין עלול לגרום לנפגעים לא להתלונן כנגד האנסים. וזאת מתוך חשש שאם יתלוננו, אך לא יצליחו להוכיח את צדקת טענותיהם יהיו חשופים להוקעה וגינוי, מהסוג המכונה "אונס שני".

ההגנה הנחוצה במצב הנוכחי היא לא כנגד המיעוט הקטן של אנשים הנפגעים מתלונת שווא על הטרדה מינית, אלא ההפך על הרוב המכריע של נפגעי עבירות מין או אלימות שחוששים להתלונן. יש לעודד את הנפגעים הללו להתגבר על חששותיהם ולהגיש תלונה במשטרה כחוק, על מנת שניתן יהיה להרשיע את התוקפים, ולמנוע ככל שניתן את הישנותם של מעשים מסוג זה.

על כן, מוצע בהצעת חוק זו למנוע את פרסום שמותיהם של מתלוננים בעבירות מין או אלימות גם אם לא הצליחו להוכיח את תביעתם.

---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בכסלו התשס"ה – 15.11.2004
[1] ס"ח התשס"א, עמ' 183.
 
גרמת לי להתאמץ

על מנת שלא לצאת טועה בטיעון הבסיס:
סעיף 352 לחוק העונשין: (סימן ה' עבירות מין):
(א): המפרסם ברבים את שמו של אדם או של כל דבר שיש בו כדי לזהות אדם כמי שנפגע בעבירה או שהתלונן כמי שנפגע בעבירה לפי סימן זה דינו - מאסר שנה".
 
הנחיות פרקליט המדינה/יועמ"ש

שני מושגים השונים בכותרת - הם חוק.

הם חוק למערכת המשפט.

בפועל - הם חוק ליחידות התביעות השונות. אותן יחידות תביעה שאתה מצפה מהן להגיש את כתב האישום כנגד השקרנית.

בעיני הסרט של רות דוד הוא בונוס מטורף - כי זה ממחיש מי ומה ובאיזה צד. אני ייצגתי לא פעם גברים שיצאו זכאים - תאמין לי - חלק עצום מהם - לא הבינו בסיומו של התהליך מאיפה הם מצאו את הכוחות להליך כולו.

ההליך של לצאת זכאי מפרך וקשה. כל כך קשה שאתה לא מבין למה לא סגרת עסקה שהייתה מסיימת את הדברים הרבה קודם (לא פעם).

מצד שני - בעברי באו אלי, לא פעם, נשים שהמטרה שלהן הפכה להיות כיצד התיק לא יסגר "באין אשמה" ואז יש סכנה לתביעת נזיקין כנגדן - אלא ב"אין עניין לציבור", או, "אין די ראיות".

תאמין לי שמעתי סיפורים מוזרים ביותר - הרציו היה "ריב על כסף/שליטה בילד". שם התלונה היא כלי -והאמת היא שבד"כ הכלי היה לא רק אפקטיבי - אלא נדיר שהשקר נחשף באופן שמאפשר תגיעה חוזרת. (רק באם יש הקלטה וכו (נשברת) - ובאופן מוזר כיום יש לא פעם הקלטה לאירוע).
 
הורדה של הסעיף מהחוק

איסור פרסום (תיקון מס' 22) תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 89) תשס"ו-2005 (תיקון מס' 111) תשע"א-2011
352. (א) המפרסם ברבים שמו של אדם או של כל דבר שיש בו כדי לזהות אדם כמי שנפגע בעבירה או כמי שהתלונן כי הוא נפגע בעבירה לפי סימן זה, בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתו הקרובה, או לרמוז על זיהויו כאמור, בין באמצעות פרסום של קולו, דמותו, כולה או חלקה, סביבתו או דמויות הקרובות לו, ובין בדרך אחרת, דינו - מאסר שנה.
(תיקון מס' 89) תשס"ו-2005
(ב) לא ישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף קטן (א) אם האדם ששמו או זהותו פורסמו כאמור נתן את הסכמתו לפרסום, בפני בית משפט או אם בית משפט התיר את הפרסום מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(תיקון מס' 111) תשע"א-2011
(ג) המצלם אדם, בשל היותו מי שנפגע בעבירה או מי שהתלונן כי הוא נפגע בעבירה לפי סימן זה, תוך כדי בילוש או התחקות אחריו, העלולים להטרידו, או תוך הטרדה אחרת, לרבות תוך המתנה לאותו אדם בבית המשפט או בתחנת משטרה, והכל בלא הסכמתו שניתנה מראש, דינו – מאסר שישה חודשים או מחצית הקנס האמור בסעיף 61(א)(4); הסכמה כאמור תינתן לעניין בגיר – בכתב, ולעניין קטין – בפני בית המשפט.
(תיקון מס' 111) תשע"א-2011
(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על פרסום או צילום שנעשה על ידי המשטרה או מטעמה לשם חקירת עבירות, חקירת מוות או איתור נעדרים, כשהפרסום או הצילום חיוני לצורך החקירה או האיתור כאמור.
מיום 31.3.1988
תיקון מס' 22
ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 63 (ה"ח 1797)
הוספת סעיף 352
מיום 8.12.2005
תיקון מס' 89
ס"ח תשס"ו מס' 2038 מיום 8.12.2005 עמ' 54 (ה"ח 97)
352.(א)המפרסם ברבים שמו של אדם או של כל דבר שיש בו כדי לזהות אדם כמי שנפגע בעבירה או כמי שהתלונן כי הוא נפגע בעבירה לפי סימן זה, דינו - מאסר שנה.
(ב)לא ישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף קטן (א) אם האדם ששמו או זהותו פורסמו כאמור נתן את הסכמתו לפרסום, בפני בית משפט או אם בית משפט התיר את הפרסום מטעמים מיוחדים שיירשמו.
מיום 11.8.2011
תיקון מס' 111
ס"ח תשע"א מס' 2310 מיום 11.8.2011 עמ' 1026 (ה"ח 377)
352.(א)המפרסם ברבים שמו של אדם או של כל דבר שיש בו כדי לזהות אדם כמי שנפגע בעבירה או כמי שהתלונן כי הוא נפגע בעבירה לפי סימן זה, בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתו הקרובה, או לרמוז על זיהויו כאמור, בין באמצעות פרסום של קולו, דמותו, כולה או חלקה, סביבתו או דמויות הקרובות לו, ובין בדרך אחרת, דינו - מאסר שנה.
(ב)לא ישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף קטן (א) אם האדם ששמו או זהותו פורסמו כאמור נתן את הסכמתו לפרסום, בפני בית משפט או אם בית משפט התיר את הפרסום מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ג)המצלם אדם, בשל היותו מי שנפגע בעבירה או מי שהתלונן כי הוא נפגע בעבירה לפי סימן זה, תוך כדי בילוש או התחקות אחריו, העלולים להטרידו, או תוך הטרדה אחרת, לרבות תוך המתנה לאותו אדם בבית המשפט או בתחנת משטרה, והכל בלא הסכמתו שניתנה מראש, דינו – מאסר שישה חודשים או מחצית הקנס האמור בסעיף 61(א)(4); הסכמה כאמור תינתן לעניין בגיר – בכתב, ולעניין קטין – בפני בית המשפט.
(ד)הוראות סעיף זה לא יחולו על פרסום או צילום שנעשה על ידי המשטרה או מטעמה לשם חקירת עבירות, חקירת מוות או איתור נעדרים, כשהפרסום או הצילום חיוני לצורך החקירה או האיתור כאמור.
סייג לאחריות פלילית (תיקון מס' 22) תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 56) תש"ס-2000
 

guli43

New member
בעקבות כל פרשיות ההטרדות המיניות...

למה לא מפרסמים את הפרטים של המתלוננות שהעלילו אונס על עורך דין? הרי הפרסום נועד בדיוק על מנת להזהיר את הציבור מאנשים שכאלו. למה לא מפרסמים את הפרטים של המתלוננות שהעלילו אונס על עורך דין? הרי הפרסום נועד בדיוק על מנת להזהיר את הציבור מאנשים שכאלו.
 
אירגוני הנשים "לא פריירים" הם דאגו

שההגנה בחוק לא תהה לנפגעת של "עבירת מין", אלא, "למתלוננת על עבירת מין !"

לכן יש הגנה מלאה גם לשקרניות שהעלילו ! ההסבר שלהן לתופעה היא הצורך להגן על הנשים ולמנוע מהן לפחד להגיש תלונה.

היינו נטרול הפחד מהשקר !

ההיגיון אומר שאותן הנשים היו צריכות לשבת בכלא - אבל אל חשש - אין כתבי אישום לנשים שקרניות ! מיותר לציין שאם היה מדובר בגבר - היה.
 
למעלה