עוד מוטי אדטו
New member
קבל דיברי ההסבר להצעת החוק
שרותי משרד/הצעות חוק/ 3440304ח
הכנסת השש-עשרה
הצעת חוק של חברות הכנסת:
זהבה גלאון
אורית נוקד
פ/2871
הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון - איסור פרסום של פרטי מתלונן בעבירת מין או אלימות), התשס"ה-2004
תיקון
סעיף 7
1.
בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001[1], בסעיף 7 לאחר "כתובת המגורים של נפגע העבירה" יבוא –
"או המתלונן בעבירת מין או אלימות", במקום "עבודתו" יבוא "עבודתם" ובמקום "שלו" יבוא "שלהם".
דברי הסבר
חוק זכויות נפגעי עבירה, נועד להגן על כבוד האדם, בלי לפגוע בזכויותיהם על פי דין של חשודים, נאשמים ונידונים. בחוק הקיים אסור לפרסם את פרטי נפגעי העבירה (אלו שנפגעו במישרין מהעבירה, לרבות בני משפחה של הנפגע).
לגבי מקרה של מתלונן בעבירת מין או אלימות אשר התביעה לא הצליחה להוכיח את צדקת טיעוניו, עדיין יש מקום לשמור על פרטיותו. אי הוכחה עדיין אין משמעותה כי דבריו של המתלונן אינם נכונים, אלא רק כי בבית המשפט לא ניתן היה להוכיח את התביעה לפי דרישות המשפט הישראלי – היינו מעבר לכל ספק סביר.
בנוסף על כך, פרסום שם מתלוננת במקרה של זיכוי יעביר שדר שלילי לנפגעים. כיום מוגשות תלונות במשטרה על אונס רק על כ- 20% ממקרי האונס. פרסום שם המתלונן על עבירת מין עלול לגרום לנפגעים לא להתלונן כנגד האנסים. וזאת מתוך חשש שאם יתלוננו, אך לא יצליחו להוכיח את צדקת טענותיהם יהיו חשופים להוקעה וגינוי, מהסוג המכונה "אונס שני".
ההגנה הנחוצה במצב הנוכחי היא לא כנגד המיעוט הקטן של אנשים הנפגעים מתלונת שווא על הטרדה מינית, אלא ההפך על הרוב המכריע של נפגעי עבירות מין או אלימות שחוששים להתלונן. יש לעודד את הנפגעים הללו להתגבר על חששותיהם ולהגיש תלונה במשטרה כחוק, על מנת שניתן יהיה להרשיע את התוקפים, ולמנוע ככל שניתן את הישנותם של מעשים מסוג זה.
על כן, מוצע בהצעת חוק זו למנוע את פרסום שמותיהם של מתלוננים בעבירות מין או אלימות גם אם לא הצליחו להוכיח את תביעתם.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בכסלו התשס"ה – 15.11.2004
[1] ס"ח התשס"א, עמ' 183.
שרותי משרד/הצעות חוק/ 3440304ח
הכנסת השש-עשרה
הצעת חוק של חברות הכנסת:
זהבה גלאון
אורית נוקד
פ/2871
הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון - איסור פרסום של פרטי מתלונן בעבירת מין או אלימות), התשס"ה-2004
תיקון
סעיף 7
1.
בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001[1], בסעיף 7 לאחר "כתובת המגורים של נפגע העבירה" יבוא –
"או המתלונן בעבירת מין או אלימות", במקום "עבודתו" יבוא "עבודתם" ובמקום "שלו" יבוא "שלהם".
דברי הסבר
חוק זכויות נפגעי עבירה, נועד להגן על כבוד האדם, בלי לפגוע בזכויותיהם על פי דין של חשודים, נאשמים ונידונים. בחוק הקיים אסור לפרסם את פרטי נפגעי העבירה (אלו שנפגעו במישרין מהעבירה, לרבות בני משפחה של הנפגע).
לגבי מקרה של מתלונן בעבירת מין או אלימות אשר התביעה לא הצליחה להוכיח את צדקת טיעוניו, עדיין יש מקום לשמור על פרטיותו. אי הוכחה עדיין אין משמעותה כי דבריו של המתלונן אינם נכונים, אלא רק כי בבית המשפט לא ניתן היה להוכיח את התביעה לפי דרישות המשפט הישראלי – היינו מעבר לכל ספק סביר.
בנוסף על כך, פרסום שם מתלוננת במקרה של זיכוי יעביר שדר שלילי לנפגעים. כיום מוגשות תלונות במשטרה על אונס רק על כ- 20% ממקרי האונס. פרסום שם המתלונן על עבירת מין עלול לגרום לנפגעים לא להתלונן כנגד האנסים. וזאת מתוך חשש שאם יתלוננו, אך לא יצליחו להוכיח את צדקת טענותיהם יהיו חשופים להוקעה וגינוי, מהסוג המכונה "אונס שני".
ההגנה הנחוצה במצב הנוכחי היא לא כנגד המיעוט הקטן של אנשים הנפגעים מתלונת שווא על הטרדה מינית, אלא ההפך על הרוב המכריע של נפגעי עבירות מין או אלימות שחוששים להתלונן. יש לעודד את הנפגעים הללו להתגבר על חששותיהם ולהגיש תלונה במשטרה כחוק, על מנת שניתן יהיה להרשיע את התוקפים, ולמנוע ככל שניתן את הישנותם של מעשים מסוג זה.
על כן, מוצע בהצעת חוק זו למנוע את פרסום שמותיהם של מתלוננים בעבירות מין או אלימות גם אם לא הצליחו להוכיח את תביעתם.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בכסלו התשס"ה – 15.11.2004
[1] ס"ח התשס"א, עמ' 183.