בעקבות סיפור (לא רק)החייל אלאור אזריה ובכלל

kikona126

New member
אחדות

לדעתי, לא אומרת לחשוב אותו הדבר אלא לקבל האחד את השני על השונה ועל הדומה. אחדות היא קודם כל כבוד האחד לאחר. אם הדברים האלו היו קיימים כלפי פנים, הם היו קיימים גם כלפי חוץ. כשאני אני אומרת אחדות אני לא מתכוונת לקומוניזם סוציאליזם או דיקטטורה. אחדות באה לידי ביטוי בקבלה של האחר, בקבלה שלאחר יש דיעות שונות, ומציאת סטטוס קוו מסויים או שאולי ללא ועדיין לחיות בשלום.
&nbsp
הריגה של אדם אחר, לא משנה מה הוא או מי הוא, היא פגיעה בזכותו לחיים. וזה צריך לבוא לידי ביטוי גם אם אותו האדם פגע בזכותו של אחר, ההכרה בעובדה שאנשים יכולים להשתנות היא חשובה. היום זה הריגה של מחבל ומחר של חייל שנפלט לו כדור בטעות (ותאונות קורות בצבא) והוא לא בא בטוב למישהו אחר במחלקה, אז יאללה נירה בו.
&nbsp
בקשר ליהירות שאנחנו כיהודים יותר טובים, אני חושבת שהבסיס לזה נובע מהמשפט ׳אור לגויים׳ אם נרצה אי פעם להיות ׳אור לגויים׳ זה יוכל להתקיים ביום בו נפעל ממחשבה ולא מכוחנות, וגם זה יגיע רק לאחר שכל הפלגים שיש לנו בעם ילמדו להכיר זה בזה. אנחנו רואים רק את השמאל והימין, יש הרבה מאוד מעבר, גם בזרמים הדתיים יש פלגים שונים שמתנגדים האחד לשני, וגם אצלנו החילונים יש התפלגות. ולאחר מכן השכבות השונות בשוק ואני יכולה להביא עוד הרבה מקרים. זה בסדר ומבורך שהמרקם החברתי שלנו מגוון אם זה מבחינה כלכלית ואם זה מבחינה דתית, כי הגיוון הזה יכול לעזור לנו להכיר את השוני, אבל שימו לב למילה, להכיר ולא להתמקד בו.
&nbsp
מסכימה איתך בקשר לדיעות הפוליטיות שישנן בפורום.
 

רותי 11

New member
ראשית כפי שציינתי אנחנו צריכים

להבין שהכל אחד ולכן השלוםפ מתחיל מבפנים ולא להתחיל
לחשוב מה האחר חושב עלי אלא מה אני חושב על עצמי
איך אני תופס את עצמי ומשם לצמוח ולגדול
ולגבי הרבה הנטיה של הפורום ימינה או שמאלה לי אין בעיה
עם אף אחד כל אחד יכול להביע את דעתו בצורה חופשית
בכל אופן מבחינתי
 

kikona126

New member
עלמה

אם היינו אור לגויים, לא היינו נותנים שימותו כל כך הרבה אנשים בסוריה... נכון התערבות קרקעית או אווירית באיזור לא נכונה לנו, אבל התערבות שלנו יכולה היתה להיעשות בעוד דרכים.
&nbsp
 
העם היהודי לא

כיתר העמים ואכן מה שקורה בעם משפיע על יתר העולם. זו הסיבה שמדינה כה קטנה כמו ישראל מושכת יותר אש מהשאר לעולם לא יוכלו היהודים לברוח מגורלם זה לא הופך אותם לטובים יותר זה זה יותר עול וחובות עבורם.
 

kikona126

New member
כן ולא...

כי כן רצו לעזור לכפר דרוזי בסוריה מאחר ויש להם משפחות בארץ. עם זאת אותו הכפר, שמזדהה עם חיזבאללה לא הסכים לקבל סיוע מישראל.
&nbsp
אני מסכימה עם זה שלא היינו צריכים להכנס ולהתערב פיזית, כי אין לנו את היכולת, גם חיזבללה גם אסד וגם דעאש. ולדעתי גם חוסר ההבנה של מה שהולך שם (מי נגד מי בפנים?) אבל ההתערבות היתה צריכה להיות העלאת המודעות בעולם, באום. במקום זה כל העיניים מופנות אלינו ולבעיה הפלסטינית. כי זה נוח, כי ככה לא צריך להתערב בסוריה... כי במקום שקצת נוריד את הראש ונתן למצב בארץ להיות קצת שקט... ולאט לאט הטרור גדל באירופה...
&nbsp
אבל אין מה לעשות זה מה שהדמוקרטיה אמרה, זה מה שהעם בחר...
 

רותי 11

New member
מתוקה להיות אור לגויים לא קשור באמת

לחיצוני ואני אסביר מה זה לשמש אור לגויים
אנחנו העם היהודי הוא העם היחיד שמקבל
אור ישיר דרך קו האמצע ואנחנו מעבירים אותו
הלאה לשאר העמים
הבעיה היא שאנחנו לא בקו האמצע ולכן אנחנו
גם לא מקבלים אור ישיר ומה שקורה זה שאנחנו
לא באמת מעבירים אור אליהם ולא סתם העולם נמצא
בחושך
כאשר אנחנו נהיה בקו האמצע נקבל אור מלא ונוכל להעביר
אור מלא.
זה התפקיד החשוב לנו בגלל זה אני אומרת שאנחנו
צריכים להיות מאוזנים וכשאני אומרת את זה זה להיכנס
פנימה כל אחד לעצמו לעשות עבודת מודעות של קבלה
ואהבה עצמית ואז בעצם העם יתאזן אנחנו היום נמצאים
בנקודה מאוד נמוכה כדי להתעורר ובינתיים זה לא ממש קורה
מה שקורה זה שכל אחד מתבצר בתוך עצמו בעמדה שלו
ולא מוכן באמת לעשות שינוי והוונה במיקרו ובמאקרו
לכן חשובה העבודה הפנימית העצמית אבל לדעתי למרות
שעל פניו זה לא נראה יש שינוי ואנשים גם מתחילים להשמיע
קולות אחרים שזה אומר שאנחנו כבני אדם עושים שינוי
ועדיין יש הרבה עבודה
 

רותי 11

New member
בעקבות סיפור (לא רק)החייל אלאור אזריה ובכלל


בעקבות סיפור (לא רק)החייל אלאור אזריה ובכלל מה שקורה לנו במדינה
ההתפלגות וההתפצלות למחנות של מודקים לא צודקים וזה
גורם למריבות לא פשוטות בין 2 ה"מחנות" חשבתי על זה
ופשוט דמי רותח מזה שאנחנו מפספסים ומחטיאים את המטרה
של היותנו בני אדם.
כבני אדם הגענו לכאן לצורך למידה והלמידה שלנו בעצם היא
למצוא את מרכז הכוח והעוצמה האישית שלנו, להבין מי ומה
אנחנו, להזכירכם אנחנו ישויות אור עוצמתיות שחיות בגוף פיזי
ו"הסתרה" של העוצמה והאור הזה.
אנחנו חיים במלחמה נצחית בין הראש ללב, בין ההגיון לרגש,
בין האור לחושך ובין העוצמה לתחושת הכשלון והרשימה היא
ארוכה...
אנחנו יודעים שהמיקרו והמקרו הם היינו הך מה שאנחנו לא
יכולים להפריד את העולם מהגוף שלנו ושזאת יחידה אחת,
אני משווה את מדינת ישראל לגוף ונשמה שלי, וכל העולם
מסביב הוא החלק החיצוני לי, וככל שאני אבין את החיבור הזה
וככל שאני אעשה את החיבור בין הדברים יהיה לי קל יותר לחיות
בשלום עם עצמי ועמי. (השלום מתחיל בתוכנו)
וככל שאני/ישראל נפרד מתפיסת הקורבן שמלווה אותנו לאורך
תקופות ואתחבר לעוצמה שבי מן הסתם העולם יפסיק "לרדוף" אותי
אני/ישראל לא צריכה להצטדק בפני אף אחד על שום דבר בחיים
שלי אני לא צריכה לחשוב שאני/ישראל בסדר והעולם לא כי הוא
לא מבין אותי/ישראל.
הגיע הזמן שניקח את המושכות בידיים של החיים שלנו כעם וכיחידים
ונוביל את עצמנו למקום טוב יותר בלי להחליש את עצמנו כדי שהסביבה
תאהב אותנו, להתחבר לעוצמה האהבה והאור שבתוכנו ואז כפי שאתם
יודעים (מודעות עצמית) אנחנו נהיה חזקים והעולם יאהב אותנו כפי
שאנחנו משום שנחיה בקבלה עצמית.
אסור לנו להרשות לאף אחד לתקוף אותנו ללא תגובה הולמת מצידנו
ולא משנה אם זה הגוף שלי או העם שלי זאת יחידה אחת בלתי נפרדת
ואת זה כולם מפספסים, ולכן יש את ההתפצלות הזאת למדינה מותר
שיתקפו אותה כדי שניתפס כנחמדים וטובים אבל עד הגוף שלנו שם
אנחנו נקים חומות וננסה להגן עליו בכל הכלים שיש לנו, אז למה בעצם
אנחנו לא עושים את זה גם עם המדינה שלנו? למה אנחנו מפקירים את המדינה שלנו ומאפשרים לגורמים זרים לתקוף אותנו? איפה ההגנה שלנו על עצמנו
איפה ההבנה הזאת שאנחנו גוף אחד? איפה החיבור שלנו לעוצמה שלנו?
אז להתייפיף לא מגן עלינו ולא מחבר אותנו למרכז הכוח שלנו.
והגיע הזמן שנתעורר ונבין את זה.
(סליחה שזה היה ארוך) בראש שלי לפני שכתבתי זה היה הרבה יותר תקיף
 

kikona126

New member
לא יודעת, רותי, לי קשה לקבל את הגישה של העם הנבחר

מבחינתי כולנו שווים, וכל אחד בוחר את הדרך שלו, חלק פנו ויפנו לצד החשוך וחלק לאור. וחלק מהאנשים לא יפנו לשום מקום.
&nbsp
ההסתכלות על עצמי כעל משהו מעל אחרים, אם זה בדת, בעבודה, או בכל דבר אחר בחיים לא מתאימה לי. מבחינתי עם כל הידע שיש לי, ואם יש לי חומריות כזו או אחרת, אני עדיין האדם הפשוט, כמו כל אדם אחר בעולם. וכן גם נשמה פשוטה, כמו כל נשמה אחרת שכל יום עולה על שביל אחר בחייה... וכל יום מתנסה במשהו אחר, אין בי או בכל אדם אחר משהו שהוא שונה, גם לא מבחינת האור. השוני היחיד הוא בבחירת השבילים עליהם אני צועדת בחיים, כי זאת הבחירה שלי.
&nbsp
אני אתן דוגמא מהעבודה. כשניהלת תחום וצוות, אף פעם לא אמרתי העובדים שלי אלא החברים לצוות, או הצוות שאני עובדת בו, זה לא הצוות שלי והם לא העובדים שלי, גם אם אני בדרגה יותר גבוהה מאחרים אנחנו עדיין כולנו עובדי חברה, וכולנו עובדים ביחד. ככה זה גם ב"חיים הרוחניים" אם אני במקום הילדה, הצופה או החונכת אני עדיין אני, אני תמיד אהיה השילוב של כל השלוש, וכך גם כל בן אדם אחר. כולנו שווים, כל אחד בחיים שלי הוא בעצם דמות משנית שממנה אני לומדת, אבל אותה דמות משנה היא דמות ראשית בחיים שלה, ואני דמות המשנה בחיים שלה.
 

kikona126

New member
ובדיוק בגלל זה

ישראל צריכה להעביר את הפוקוס מעצמה לסוריה...
&nbsp
 
לאום לא אכפת מהאנושות כשאנשים מתים זה משמח אותם

חלק מהתכניות לצמצום אוכלוסייה מאסיבי עברו דרך החלטות שלהם את לא באמת חושבת שזה יזיז להם משהו
 
כרגע הכיוון הוא לשתי מדינות שזה כבר חטא

ומכה בבטן הרכה כי היא צריכה להיות מדינת היהודים . מעבר לזה לדעתי כדור השלג לא יעצור כאן אבל בלי קשר אין טעם לש ור תראש במה שלא קשור אלייך וכידוע לך את ההחלטות האסטרטגיות שמתקבלות לא תמיד נקרא לזה "כוחות שבעד המדינה" מקבלים
 
רק שישראל לעולם לא תוכל להיות מושמדת

על ידי בני אדם רק על ידי האל לכן לא משנה כמה ימותו היא תשרוד ומאחר שהיא שייכת ליהודים לא משנה כמה ינסו בסוף יתהפך הגלגל והיא תחזור להיות מדינת היהודים כל מי שניסה לחלק אותה נענש ואין ספק שהפרדה לשתי מדינות זה חילוק גס ומישהו יענש פה ללא רחמים וזה רק עניין של זמן שהרשעים יפגעו
 

pynokyo

New member
בלי להיכנס לדיון פוליטי - העם היהודי

תמיד היה מפולג - עוד מימי יעקב אבינו.
יוסף ואחיו
עשרת השבטים שנעלמו
ממלכת יהודה שהתפצלה לכאלה שדוגלים שירושלים היא בירת ישראל
ואלה שנשארו נאמנים להר גריזים (השומרונים)
בית הלל ובית שמאי
ועד היום זה ממשיך באותה מתכונת - אשכנזים מול ספרדים
החצרות השונים וחילוקי הדעות ביניהם - חסידי ברסלב, חסידי גור, חסידי חב"ד וכן הלאה.
מה שמאחד כמעט את כולנו (חוץ מנטורי כרתא) זה בשעת מלחמה, לא שנייה לפני כן ולא שנייה אחרי כן.
למזלנו, גם הערבים מפולגים בינם לבין עצמם.
.
אם הגענו לעולם הזה מבחירה (בחירת הנשמה)
אני אומרת תודה שלא נולדתי ערבייה - ותודה שגדלתי בבית יהודי חילוני.
כל מה שקורה לנו כאן בעולם הזה - על פי האמונה הניו-אייג'ית - אלה שיעורים שכל אחד צריך או בחר לעבור - החיים הם המסגרת שמכילה אתגרים והדרך שלנו להתמודד איתם - למדנו להתמודד ולהתגבר התקדמנו לאתגר הבא, לא למדנו נמשיך להתמודד עם אותו אתגר שוב ושוב, עד שנלמד להתמודד מולו ולהתגבר עליו לא כוחנית אלא בתובנה שלנו.
.
בסופו של דבר המציאות טופחת לנו על הפנים - אנחנו אמנם קבוצה אחת (עם) המורכב מיחידים שונים באופן תפיסתם, ביכולותיהם, באישיותם וכן הלאה.
.
בתקווה שכעם נהיה חזקים לאורך זמן להתמודד עם אויבינו. בתקווה שאולי מתישהו האוייבים יהפכו לידידים - ויגור זאב עם כבש וגדי עם נמר ירבץ.
 
למעלה