בעקבות פס"ד זדורוב

[עוד יוסף פנדריך]

בעקבות פס"ד זדורוב

סניגורו של המערער-עו"ד פלדמן-הודיע שיגיש בקשה לדיון נוסף, בעקבות דחיית הערעור.

ספק אם יש מקום להודעה חד משמעית בענין. ס' 30 לחוק בתי המשפט קובע זכות לדיון נוסף רק אם יש מקום לבחון הלכה משפטית שנקבעה בערעור. דיון נוסף איננו ערעור נוסף. נכון לעתה ובלי שקראתי את פסק הדין, לא ברור אם נפסקו הלכות משפטיות, ואם חלה בהן טעות, וגם הסניגור המלומד לא אמר דבר אחר. הוא טען שיש הצדקה לדיון נוסף בגלל שהיתה דעת מיעוט שזיכתה את מרשו. עם כל הכבוד-זאת לא עילה לדיון נוסף ואם בכוונתו להסתמך רק על זה רוב הסיכויים שהבקשה תידחה על הסף.

 

[ערן שפילינגר]

פסק דין של 300 עמודים

יש הרבה מה לקרוא וסיכוי סביר שיימצאו נקודות שניתן לתקוף.
גם בשאלת ההודאה וקבילותה, גם בשאלת הספק הסביר ובשאלות אחרות נוספות.
עמוס ברנס העלה חשדות כל כך כבדים לגבי האופן שבו החקירה שלו התנהלה, שהוא זוכה בדיון חוזר לאחר שהפרקליטות התביישה להאשים אותו.
בפרשת כנופיית מע"צ, אחד החוקרים התוודה בפני התקשורת לגבי שיטת החקירה, 14 שנים אחרי שהם הורשעו ולאחר שכבר סיימו לרצות את העונשים שנגזרו עליהם. נקבע משפט חוזר ושוב המדינה חזרה בה מאישומיה.
גם במקרה של סולימאן אל עביד ורצח חנית קיקוס, עקרון "סופיות הדיון" הפך לגמיש.
&nbsp
לך תדע אילו פרטים יתגלו בהמשך. אביגדור פלדמן הוא לא עורך דין שמפזר איומי שווא.

 

[sharpantie]

בפרשת מע''צ

הנאשמים קבלו פיצוי כספי נכבד על מאסר השוא לאחר שחרורם.

 

[ערן שפילינגר]

גם ברנס, 5 מליון ש"ח. סוחטים הודאה ורצים עם זה הלאה

כשהמשטרה סוחטת הודאה מחשוד זה איום ונורא, זה מכרסם בבסיס המהות של ישראל כמדינה דמוקרטית. במקרה של ברנס עד המדינה העיד שאפילו השחזור (שהיה מפוברק) הופסק לצורך הפעלת אלימות נגד ברנס ע"מ שישתף פעולה עם החוקרים וישלים את ההצגה.
&nbsp
צריך להבין שאלימות זה לא האמצעי היחיד להשיג הודאה. מחקרים מראים שאנשים נותנים הודאה באופן וולונטרי מכל מני שיקולים פרטיים שמהווים תגובה יחסית רציונאלית לסיטואציה הלא רציונאלית שהם נמצאים בה.
אתה מוזמן לקרוא אפילו חלק מהמאמרים של פרופ' בועז סנג'רו בעניין. המאמר הכי מפורסם שלו נקרא "הודאה כבסיס להרשעה - האמנם מלכת הראיות, או שמא קיסרית הרשעות השווא?"
&nbsp
אני לא טוען שחקירה משטרתית היא פסולה מעיקרה. הודאה היא ראיה חשובה, אבל המעמד שלה בסולם הראיות כל כך גבוה, שהמשטרה מתרכזת בה וזונחת כיווני חקירה אחרים.
מבחינת עלות-תועלת, להוציא הודאה מחשוד זה אמצעי החקירה הזול ביותר (שב עם החשוד וצלוב אותו), שמפיק את התמורה הגבוהה ביותר (הראיה בעלת המשקל הרב ביותר במשפט הפלילי).
החוק היום מאפשר להרשיע אדם בעבירה על סמך הודאה ותוספת ראייתית טכנית שנקראת "דבר מה נוסף". זו תקלה בפני עצמה. זה מעקם את המערכת. כאן צריך לעשות שינוי.