בעקבות שאלתה של שילה1...

[Gilliana]

בעקבות שאלתה של שילה1...

הייתי רוצה להעלות את הנושא לדיון מזווית אחרת לגמרי: האם לדעתכם מסגרת הנישואין עדיין מתאימה לחיים בעידן המודרני? היום אנו נתקלים יותר ויותר בתופעה של זוגות שאינם חיים תחת קורת גג אחת מתוך בחירה למרות היותם הורים לילדים משותפים ומנהלים חיי זוגיות. האם הנישואים והחיים המשותפים עברו מן העולם?

 

[אלמרה]

דיון מבורך!

אני בעד כל המתכונת כולל מגורים על פי הבחירה והרצון (אפילו תחת קורת גג אחת) אבל רק ללא הגושפנקא הדרושה מרבנים ודיינים. וכבר היה פה דיון על הסכמי הכבוד על פיהם לכל צד תהיה זכות לבחור לצאת מהקשר ללא עול ונטל וחובת פיוס הרבנות וכל מיני שאינם מעורבים. כשמדובר בבני הגילאים הבוגרים יותר שחוו כבר נישואין, גידול ילדים ומשפחה קונבנציונאלית, לי נראה פרק חדש (ב' או ג') כחוויה עתירת אפשרויות להנאה מהנסיון ומהתובנות שנלמדו (אם אכן נלמדו). גם עבור זוגות צעירים יש כנראה מוצא לא רע בכלל והערך החשוב שאני היית מקנה להם: לא לרוץ ולא למהר להתחתן, לא משנה באיזה אופן ינשאו או יחיו, גם הולדת ילדים צריכה להיעשות מתוך ותוך שיקולי דעת יותר מאשר האינסטינקט הבסיסי המובן.

 

[שילה1]

סבורה כי נישואים דתיים,על כל המשתמע

מהם-יש לשנות ומיד. כל אדם יוכל לבחור,כמו בשאר מדינות העולם הנאור,חתונה אזרחית,דתית או משהו ביניהן.. ובמצב של אחרי,היינו:גרושין עם ילדים,בשביל מה בכלל צריך חתונה. הסכם ממון מתאים,הנעשה במקצועיות וסוגר קצוות,לא מספיק. ולנושא זוגיות "בבתים נפרדים"-נראה לי רעיון די חדש(או שלגביי לפחות), ולצערי,לא מכירה זוגות שכאלה,על כן אמנע למחוות דעה. ולך אלמרה-תובנות החיים שלך מדהימות אותי פעמים רבות.כל הכבוד!(היום בלי נישוק,כי אני מצודדת..שלא תדבק לי,חלילה וחס!)

 

[s h o o s h a]

ענין של בחירה

הזכות לבחור ולהחליט כיצד 'למסד' את הזוגיות אמורה להיות נתונה בידי בני הזוג. יש שיחליטו למסדם ב'נוסח' הדתי ויש שלא. את עיקר תשומת הלב יש להפנות ולהשקיע בצעדים שיהיו מתוך הרבה שיקול דעת וראיה רחבה לעתיד לבוא. האם נישואים וחיים משותפים עברו מן העולם? לא. אלא שהקלות הבלתי נסבלת, לעתים, בהבאה לסיומם, צורם מאד. ליל מנוחה וסוף שבוע מהנה לכולם