בעקבות שיחה עם האחות...

בעקבות שיחה עם האחות...

מבחינת אחותי כל דבר שאני עושה הוא לא טוב, כל דבר שאני אומר או אחליט לעשות הוא כבר טעות מראש, אז לא פלא שכל פעם שהיא מגיעה לארץ, העצבים חוגגים אצלי- בד"כ בחורה לא עצבנית בכלל, ואיך זה שהמריבות והכעסים ממלאים את הבית, והיא לא טורחת להסתכל במראה... פעם הייתי יותר רגישה, הייתי נפגעת מזה... עכשיו זה הגיע למצב שפשוט... לא יודעת, לא טורחת להתקשר יותר, כי בכל מקרה היא תבקר אותי ותגיד לי שאני טועה בהכל. על החבר היא לא יודעת כלום, כי היא כולה מלאת ביקורות על כל מה שעושה, ופשוט לא רוצה להיכנס לזה... ובביקור הבא שלה- לא בטוחה שבכלל רוצה להיות בבית כל משך הביקור... פשוט נשבר לי באיזשהו מקום...
 

Beetle Juice

New member
יש מצבים שגם אצלי זה ככה

אמנם לא ברמת הביקורת, אבל במצב של ' אולי עדיף שאני פשוט אשתוק ולא יגיד לה מה אני באמת חושבת, כי זה במילא לא ישנה כלום.' ושאלה- היא האחות הבכורה?
 
גם אחותי עיצבנה אותי היום

לא איכפת לי שהיא אומרת מה דעתה על דברים אבל כשהיא מעירה לי על דברים שאין לה מושג בהם והיא עושה את זה כאילו אני לא בסדר אני מסתכלת עליה בתימהון וחושבת- מנין לה הביטחון הזה? למשל כשהיא מעירה לי על משהו עם הילדים- הרי היא לא אמא ולא התנסתה בגידול ילדים ותמיד יש לה עיצות כאילו היא מומחית בגידול ילדים. פעם כבר הערתי לה על זה וזה הפסיק, היום היא שוב עשתה את זה....
 

h e n y

New member
כן גם אצלי זה ככה

גם אחי היה מעיר לי על כל דבר קטן.. ובאיזשהו שלב זה נמאס לי... תאמת שכל האחים שלי חושבים שכל מה שאני עושה זה טעות ובגלל שהם מנוסים הם יודעים יותר טוב... אבל אני הוכחתי להם שזה לגמרי לא נכון. מה שהם עשו אני עושה הרבה יותר טוב, ולאחרונה התחלתי להשיב להם תשובות מתוחכמות... חוץ מיזה לאחרונה האחים שלי לא אומרים כלום מאז איזה מקרה שבירה שקרה אצלנו בבית..
 
למעלה