בעקבות שיחה שנהלתי עם חברה על בגידה

[kisslali]

בעקבות שיחה שנהלתי עם חברה על בגידה

ובאיזה תזמון מוצלח הופיעה אתמול כתבה בפורום משפחות מורכבות. מבקשת לשאול לדעתכם: האם אפשר לשקם זוגיות אחרי בגידה? מהם התנאים שיאפשרו זאת לדעתכם? והכי הכי חשוב: קרה לכם? איך הרגשתם? לסיום: מה אתם חושבים על הסיפור של שלומית? בכדי להיות הוגנת אגיד שקראתי את כל השרשור ואיך שהוא מרגיש לי שתפקיד הנבגדת נוח לה במיוחד. "כרגיל" היא כועסת על השותפה של בעלה ולא עליו... מה דעתכם? יאלה חברה תתחילו להגיב, ללי

 

[kisslali]

אה סליחה: זה בכלל לא היה נושא השיחה

שלנו. אצלינו זה היה אם בגידה יכולה לשקם או לבנות ערך עצמי, נשיות ובטחון. תודו שגם זה כשלעצמו נושא די מעניין! ללי

 

[noa128]

טוב, קראתי ואני מנסה לענות ../images/Emo13.gif

מנסיוני (גם בזה יש לי, לצערי או לא

) בגידה זה שבר, טראומה, משהו שאם אחריו בני זוג מחליטים להשאר יחד - יישאר שם ביניהם ת מ י ד , יעלה ויצוף בשעות משבר, יתחבא מאחורי הספות כצל. אני לא מכירה, לא את שלומית ולא את בנזוגה - ממה שהיא כותבת עולה איש אטום ברמות, ואת כאבה המייסר אני יכולה רק לנחש, לא הוגנת בעיניי ה"צליבה" שהיא עוברת שם על התחפרותה בתפקיד ומיחזור הכאב - הבחורה בבעייה - לפרק היא לא רוצה, או אולי פוחדת (למרות שלטעמי אין לה מכך מנוס), ולשכוח/לעבור הלאה ווטאבר - די בלתי אפשרי. גם לטעמי הכעס שלה צריך להיות על בעלה - הוא האיש היחיד שצריך לעניין אותה, בברית ביניהם הוא בגד, ה"היא" לא מעניינת, היום זו היא, מחר זו יכולה להיות אחרת, את מה שעשה בעלה שלה לזוגיות שלהם, יכול רק הוא והיא והם לנסות לשקם. בעניין ההשוואה לסיפורי בגידות - חייבת לומר שלטעמי אין להשוות בין בגידת גבר לבגידת אשה (אל תקפצו עליי בבקשה), כי התרשמותי היא שאצל נשים "מחפשים" משהו אחר בזרועות גבר אחר, לרוב לא סקס, וזו אולי הסיבה שאותו בעל של שלומית מתקשה להבין איך היא לא יכולה "לעבור הלאה", הוא עבר הלאה, אולי הפרטנרית שלו לא - כי שם זה היה רגשי, ולא (רק) מיני. וזה ההבדל. בשאלה האם בגידה יכולה לבנות ערך עצמי, נשיות ובטחון, אני מאמינה שהכל תלוי בנקודה ובאקלים שבהם התרחשה הבגידה. אם האשה הייתה "על הפנים" לפני הבגידה והבגידה 'הרימה לה את הראש' - אז כן, זה להיות שוב מחוזרת ונאהבת ונחשקת - מי לא ירגיש טוב עם זה? לסיום העיקר - לא שווה. לא כדאי. הנזק רב על התועלת. זו דעתי.

 

[kisslali]

טוב, נתדיין לנו את ואני ../images/Emo3.gif

אמרתי קודם ואגיד שוב, נכון שהוא זה שצריך לתקן את מה שהוא עשה ובכול זאת ההחלטה להשאר ביחד אחרי הטראומה היא של שניהם ואם שניהם בחרו לנסות ולהשאר יחד שניהם צריכים להתמודד עם מה שקרה, לטפל במה שכואב, לתקן מה שצריך אבל, שניהם גם צריכים להסכים שלא נשארים בול באותו מקום, הבוגד צריך להוכיח שוב ושוב את נאמנותו אבל הנבגד גם לו יש איזשהו חלק, לא? שתינו יודעות שסתם ככה, בבוקר בהיר אחד אף אחד שיש לו חיי זוגיות סבירים לא קם ובוגד, נכון? אז היא מצידה מגדירה שלא הייתה לו שום סיבה לבגוד. האמת היא שמריח לי שהסיטואציה שהיא יוצרת בעצמה תשלח אותו לבגוד הרבה יותר מהר משהיא מתכוונת... ובקשר להבדלים במניעים, טוףף נווווו. גמני חושבת שנשים רוצות חיבוק וגברים ז... אבל לפני שקופצים עלי - לא כולם ולא תמיד. אני רק חושבת שהאחריות לחיינו היא על כל אחד ואחד מאיתנו ולכן אם יש משהו לא תקין מה הטעם לקלקל עוד דבר, איך זה יועיל בדיוק? שלא נצטרך, ללי