hrpbiiapnrpeltework
Well-known member
כשהייתי בכיתה י', בין 2013 ל-2014, היה לי במערכת שיעור חינוך פיננסי. את השיעור, תאמינו או לא, העבירה המנהלת בכבודה ובעצמה. טוב, נו, אני מניח שזה לא יותר מידי מפתיע. הרי אף-אחת לא מתחילה בתור מנהלת, והיא כנראה הייתה מורה במשך שנים רבות לפני שהייתה מנהלת, וזה כנראה מה שהיא לימדה, אז במשך שיעור אחד בשבוע, מנהלת בית-הספר הייתה נכנסת לכיתה ומלמדת אותנו חינוך פיננסי.
ואני זוכר שישבתי לי שם, ולא יכולתי שלא לחשוב לעצמי עד כמה שמה שהיא מלמדת מנותק מהמציאות. למה? כי מה היא לימדה איתנו? היא לימדה אותנו "לחיות לפי תקציב" ו"לחסוך".
איזה לחיות לפי תקציב ואיזה לחסוך?
מחצית העובדים במשק עושים את המינימום או כמעט המינימום. כמה זה היה אז? 5,300 שקל? שכבר לפני עשר שנים, וגם עם המחירים של לפני עשר שנים, זה לא הספיק לכלום.
רק השכירות הייתה אז...כמה? 3,500 שקל? מה שמשאיר 1,800 שקל למשפחה ממוצעת של שני הורים ושני ילדים, עם משכורת חציונית של מינימום או כמעט מינימום להסתדר לכל החודש, ועם זה, שום "התנהלות לפי תקציב" לא תעזור, ועל חיסכון בטח ובטח שאין מה לדבר.
המצב היום עוד יותר גרוע. המינימום עלה בכמה מאות שקלים, אבל יוקר המחיה בכלל, והשכירות בפרט, עלו עוד הרבה יותר.
תוכנית הלימודים של שיעורי החינוך הפיננסי בבית-הספר צריכה להשתנות בהתאם למצב העכשווי במציאות ובעולם האמיתי.
המחיה יקרה מידי והמשכורות נמוכות מידי? אז שבשיעורי החינוך הפיננסי לא ילמדו דברים מנותקים כמו "לחיות לפי תקציב" ו"לחסוך". גם שלא ילמדו לחפש איך "לעשות יותר כסף", כי מי שהיה יכול לעשות יותר כסף, זה מה שהוא היה עושה, הוא לא היה מרוויח את המינימום או כמעט המינימום (שזה רוב המדינה) והוא לא היה גר בשכירות או משלם משכנתא שחונקת אותו כלכלית (שזה רוב המדינה).
אם המחיה יקרה מידי והמשכורות נמוכות מידי, אז המורים לחינוך פיננסי צריכים ללמד למחות ולצאת להפגנות נגד יוקר המחיה ונגד הממשלה. זה מה שהם צריכים ללמד.
את מה שהם מלמדים עכשיו בשיעורי החינוך הפיננסי צריך לשמור לתקופות שהמשכורת החציונית סבירה, וכך גם יוקר המחיה.
למרות שאם כבר, אז אפשר לשפר את זה אפילו עוד יותר ולעשות תוכניות לימודים שונות של שיעורי החינוך הפיננסי, בהתאם למעמדות הסוציו-אקונומיים של כל עיר, שאליה משויכים בתי-הספר.
בתי-ספר בערים עניות, עם דירוג סוציו-אקונומי של 1 עד 4? היכן שהילדים צפויים לגדול להרוויח את המינימום או כמעט המינימום ולגור בשכירות? אז שהמורים לחינוך פיננסי ילמדו איך מוחים, ואיך יוצאים להפגנות נגד יוקר המחיה ונגד הממשלה, כי עבור האנשים האלו, לחיות לפי תקציב, לחסוך ואולי גם להרוויח יותר כסף, זה קרב אבוד מראש.
בתי-ספר בערי מעמד ביניים, עם דירוג סוציו-אקונומי של 5 עד 7? היכן שהילדים צפויים לגדול להרוויח לא את המשכורת החציונית במשק, אלא את המשכורת הממוצעת במשק, או קצת פחות או קצת יותר, ולא לגור בשכירות, אלא לגור בדירה עם משכנתא? אז שהמורים לחינוך פיננסי ילמדו באמת את מה שהם מלמדים היום.
בתי-ספר בערי מעמד גבוה, עם דירוג סוציו-אקונומי של 8 עד 10? היכן שהילדים צפויים לגדול להרוויח לא את המשכורת החציונית ואפילו לא הממוצעת, אלא משכורת גבוהה, ולא לגור לא בשכירות ולא בדירה עם משכנתא אלא בבית פרטי משלהם בבעלותם הפרטית ולא בבעלות אנשים פרטיים או הבנק? אז שהמורים לחינוך פיננסי ילמדו איך משקיעים, ואיך לוקחים את כל הכסף העודף והופכים אותו לאפילו עוד יותר כסף. למרות שבעצם ומצד שני, האם אנחנו באמת רוצים ללמד את העשירים איך להפוך לאפילו עוד יותר עשירים?
אבל רגע, אתם יודעים מה? אפשר לשפר את זה אפילו עוד יותר.
הרי החיים הם לא שחור ולבן, בניגוד למה שאנשים לא מבריקים במיוחד עלולים לחשוב, וזה לא כאילו שאין בני מעמד ביניים ועשירים בערים של עניים, זה לא כאילו שאין עניים ועשירים בערים של בני מעמד ביניים, וזה לא כאילו שאין עניים ובני מעמד ביניים בערים של עשירים, כך שבכל מקרה תוכנית הלימודים של שיעורי החינוך הפיננסי, גם אם נתאים אותה לפי ערים, לא צפויה להיות רלוונטית עבור כל תלמידי כל הכיתות.
בואו ניקח את המקרה של העיר שלי לדוגמה. אני גר בעיר בעלת דירוג סוציו-אקונומי נמוך, מה שגורם לי להטיל ספק מסוים באיכות החישוב של הדירוג הסוציו-אקונומי של הערים, כי העיר שלי דווקא מרגישה לי בינונית, במיוחד כאשר היא הייתה העיר הצומחת ביותר, לפי מחירי דירות ובכלל, בעשור הקודם, מה גם, שאני גר בשכונה הטובה ביותר של העיר שלי, שמרגישה לי בינונית, כך שאם כבר, ניתן להשוות את השכונה שלי ספציפית לשכונה הגרועה ביותר שהיינו מוצאים בעיר טובה או אפילו מצוינת, כמו לדוגמה הרצליה או קיסריה. אז תבינו איזה סלט יש פה (כאשר בכל המקומות יש סוג של סלט, אבל פה במיוחד). אני גר בשכונה הטובה ביותר, של עיר שמרגישה לי בינונית, וכאשר לפי המעמד הסוציו-אקונומי היא בכלל עיר גרועה.
בכיתה שלי ספציפית לצורך הדוגמה, היה לנו שילוב של הכול-עניים, מעמד ביניים ועשירים. קשה לי לקבוע את המספר המדויק של העניים שהיו בכיתה שלי, ובטח ובטח שקשה לי לקבוע את המספר של בני מעמד הביניים בכיתה שלי, כאשר זה היה המעמד הכלכלי הנפוץ ביותר בכיתתי, אבל את המספר של העשירים אני דווקא יודע. היינו שניים. אני ועוד מישהו. וזה לא כולל את אחת המורות (שאנחנו לא מחשיבים אותה מכיוון שהיא מורה ולא תלמידה), שגרה בבית פרטי צמוד קרקע שעולה חמש מיליון שקל בערך.
ולכן, ולנוכח כל האמור לעיל, אם כבר, אז אפשר וצריך לעשות עם שיעור החינוך הפיננסי את אותו הדבר שעושים עם שיעורי האנגלית והמתמטיקה-לחלק להקבצות, אך הפעם, לא כאלו המבוססות על ציונים, אלא כאלו המבוססות על המעמד הכלכלי של המשפחה ממנה מגיע התלמיד, מה שחוזה בצורה מאוד אמינה יחסית את העתיד הכלכלי ובכלל של אותו תלמיד בחייו הבוגרים, מה שיאפשר לכל תלמיד לקבל את שיעורי החינוך הפיננסי המתאימים עבורו.
הקבצה ג' תהיה הילדים העניים וילמדו אותם למחות נגד יוקר המחיה ולצאת להפגנות נגד הממשלה על-מנת להעלות את המשכורות ולהוריד את יוקר המחיה, הקבצה ב' תהיה ילדי מעמד הביניים, שאותם ילמדו לחיות לפי תקציב ולחסוך, והקבצה א' תהיה הילדים העשירים, שאותם ילמדו להשקיע, וילמדו אותם איך הופכים כסף לעוד יותר כסף.
למרות שכאמור, ובנוגע לתלמידי הקבצה א' המיועדת, באופן טבעי והגיוני עולה השאלה, האם אנחנו באמת רוצים שהעשירים יהיו אפילו עוד יותר עשירים? סוגייה נפרדת אמנם, אך כזאת שראוי לחשוב עליה גם כן.
ואני זוכר שישבתי לי שם, ולא יכולתי שלא לחשוב לעצמי עד כמה שמה שהיא מלמדת מנותק מהמציאות. למה? כי מה היא לימדה איתנו? היא לימדה אותנו "לחיות לפי תקציב" ו"לחסוך".
איזה לחיות לפי תקציב ואיזה לחסוך?
מחצית העובדים במשק עושים את המינימום או כמעט המינימום. כמה זה היה אז? 5,300 שקל? שכבר לפני עשר שנים, וגם עם המחירים של לפני עשר שנים, זה לא הספיק לכלום.
רק השכירות הייתה אז...כמה? 3,500 שקל? מה שמשאיר 1,800 שקל למשפחה ממוצעת של שני הורים ושני ילדים, עם משכורת חציונית של מינימום או כמעט מינימום להסתדר לכל החודש, ועם זה, שום "התנהלות לפי תקציב" לא תעזור, ועל חיסכון בטח ובטח שאין מה לדבר.
המצב היום עוד יותר גרוע. המינימום עלה בכמה מאות שקלים, אבל יוקר המחיה בכלל, והשכירות בפרט, עלו עוד הרבה יותר.
תוכנית הלימודים של שיעורי החינוך הפיננסי בבית-הספר צריכה להשתנות בהתאם למצב העכשווי במציאות ובעולם האמיתי.
המחיה יקרה מידי והמשכורות נמוכות מידי? אז שבשיעורי החינוך הפיננסי לא ילמדו דברים מנותקים כמו "לחיות לפי תקציב" ו"לחסוך". גם שלא ילמדו לחפש איך "לעשות יותר כסף", כי מי שהיה יכול לעשות יותר כסף, זה מה שהוא היה עושה, הוא לא היה מרוויח את המינימום או כמעט המינימום (שזה רוב המדינה) והוא לא היה גר בשכירות או משלם משכנתא שחונקת אותו כלכלית (שזה רוב המדינה).
אם המחיה יקרה מידי והמשכורות נמוכות מידי, אז המורים לחינוך פיננסי צריכים ללמד למחות ולצאת להפגנות נגד יוקר המחיה ונגד הממשלה. זה מה שהם צריכים ללמד.
את מה שהם מלמדים עכשיו בשיעורי החינוך הפיננסי צריך לשמור לתקופות שהמשכורת החציונית סבירה, וכך גם יוקר המחיה.
למרות שאם כבר, אז אפשר לשפר את זה אפילו עוד יותר ולעשות תוכניות לימודים שונות של שיעורי החינוך הפיננסי, בהתאם למעמדות הסוציו-אקונומיים של כל עיר, שאליה משויכים בתי-הספר.
בתי-ספר בערים עניות, עם דירוג סוציו-אקונומי של 1 עד 4? היכן שהילדים צפויים לגדול להרוויח את המינימום או כמעט המינימום ולגור בשכירות? אז שהמורים לחינוך פיננסי ילמדו איך מוחים, ואיך יוצאים להפגנות נגד יוקר המחיה ונגד הממשלה, כי עבור האנשים האלו, לחיות לפי תקציב, לחסוך ואולי גם להרוויח יותר כסף, זה קרב אבוד מראש.
בתי-ספר בערי מעמד ביניים, עם דירוג סוציו-אקונומי של 5 עד 7? היכן שהילדים צפויים לגדול להרוויח לא את המשכורת החציונית במשק, אלא את המשכורת הממוצעת במשק, או קצת פחות או קצת יותר, ולא לגור בשכירות, אלא לגור בדירה עם משכנתא? אז שהמורים לחינוך פיננסי ילמדו באמת את מה שהם מלמדים היום.
בתי-ספר בערי מעמד גבוה, עם דירוג סוציו-אקונומי של 8 עד 10? היכן שהילדים צפויים לגדול להרוויח לא את המשכורת החציונית ואפילו לא הממוצעת, אלא משכורת גבוהה, ולא לגור לא בשכירות ולא בדירה עם משכנתא אלא בבית פרטי משלהם בבעלותם הפרטית ולא בבעלות אנשים פרטיים או הבנק? אז שהמורים לחינוך פיננסי ילמדו איך משקיעים, ואיך לוקחים את כל הכסף העודף והופכים אותו לאפילו עוד יותר כסף. למרות שבעצם ומצד שני, האם אנחנו באמת רוצים ללמד את העשירים איך להפוך לאפילו עוד יותר עשירים?
אבל רגע, אתם יודעים מה? אפשר לשפר את זה אפילו עוד יותר.
הרי החיים הם לא שחור ולבן, בניגוד למה שאנשים לא מבריקים במיוחד עלולים לחשוב, וזה לא כאילו שאין בני מעמד ביניים ועשירים בערים של עניים, זה לא כאילו שאין עניים ועשירים בערים של בני מעמד ביניים, וזה לא כאילו שאין עניים ובני מעמד ביניים בערים של עשירים, כך שבכל מקרה תוכנית הלימודים של שיעורי החינוך הפיננסי, גם אם נתאים אותה לפי ערים, לא צפויה להיות רלוונטית עבור כל תלמידי כל הכיתות.
בואו ניקח את המקרה של העיר שלי לדוגמה. אני גר בעיר בעלת דירוג סוציו-אקונומי נמוך, מה שגורם לי להטיל ספק מסוים באיכות החישוב של הדירוג הסוציו-אקונומי של הערים, כי העיר שלי דווקא מרגישה לי בינונית, במיוחד כאשר היא הייתה העיר הצומחת ביותר, לפי מחירי דירות ובכלל, בעשור הקודם, מה גם, שאני גר בשכונה הטובה ביותר של העיר שלי, שמרגישה לי בינונית, כך שאם כבר, ניתן להשוות את השכונה שלי ספציפית לשכונה הגרועה ביותר שהיינו מוצאים בעיר טובה או אפילו מצוינת, כמו לדוגמה הרצליה או קיסריה. אז תבינו איזה סלט יש פה (כאשר בכל המקומות יש סוג של סלט, אבל פה במיוחד). אני גר בשכונה הטובה ביותר, של עיר שמרגישה לי בינונית, וכאשר לפי המעמד הסוציו-אקונומי היא בכלל עיר גרועה.
בכיתה שלי ספציפית לצורך הדוגמה, היה לנו שילוב של הכול-עניים, מעמד ביניים ועשירים. קשה לי לקבוע את המספר המדויק של העניים שהיו בכיתה שלי, ובטח ובטח שקשה לי לקבוע את המספר של בני מעמד הביניים בכיתה שלי, כאשר זה היה המעמד הכלכלי הנפוץ ביותר בכיתתי, אבל את המספר של העשירים אני דווקא יודע. היינו שניים. אני ועוד מישהו. וזה לא כולל את אחת המורות (שאנחנו לא מחשיבים אותה מכיוון שהיא מורה ולא תלמידה), שגרה בבית פרטי צמוד קרקע שעולה חמש מיליון שקל בערך.
ולכן, ולנוכח כל האמור לעיל, אם כבר, אז אפשר וצריך לעשות עם שיעור החינוך הפיננסי את אותו הדבר שעושים עם שיעורי האנגלית והמתמטיקה-לחלק להקבצות, אך הפעם, לא כאלו המבוססות על ציונים, אלא כאלו המבוססות על המעמד הכלכלי של המשפחה ממנה מגיע התלמיד, מה שחוזה בצורה מאוד אמינה יחסית את העתיד הכלכלי ובכלל של אותו תלמיד בחייו הבוגרים, מה שיאפשר לכל תלמיד לקבל את שיעורי החינוך הפיננסי המתאימים עבורו.
הקבצה ג' תהיה הילדים העניים וילמדו אותם למחות נגד יוקר המחיה ולצאת להפגנות נגד הממשלה על-מנת להעלות את המשכורות ולהוריד את יוקר המחיה, הקבצה ב' תהיה ילדי מעמד הביניים, שאותם ילמדו לחיות לפי תקציב ולחסוך, והקבצה א' תהיה הילדים העשירים, שאותם ילמדו להשקיע, וילמדו אותם איך הופכים כסף לעוד יותר כסף.
למרות שכאמור, ובנוגע לתלמידי הקבצה א' המיועדת, באופן טבעי והגיוני עולה השאלה, האם אנחנו באמת רוצים שהעשירים יהיו אפילו עוד יותר עשירים? סוגייה נפרדת אמנם, אך כזאת שראוי לחשוב עליה גם כן.
