בפולין היתה לי שיחה עם אלוהים

  • פותח הנושא em17
  • פורסם בתאריך

em17

New member
בפולין היתה לי שיחה עם אלוהים

בפולין היתה לי שיחה עם אלוהים רק אני והוא, בארבע עיניים. שאלתי אותו- אלוהים, איפה אתה היית כשנרצחו פה מיליון וחצי ילדים? הוא שתק לרגע, ואז ענה אני מצטער, את מבינה, לא יכולתי לעשות שום דבר אני רק מלאתי פקודה לא יכולתי להציל אף אחד הם היו חזקים, אני הייתי אחד. אמרתי לו, שזה מה שהנאצים אמרו במשפט הוא עצר לרגע, ותהה אם גם הוא פושע מלחמה ידעתי על מה הוא חושב בקשתי ממנו שלא יעלב אבל אני לא מבינה איך שישה מליון בשש שנים ואנשים עדיין מאמינים בך- אלוהים.
 
איפה היה אלוהים בשואה

אני חושב שהשאלה איפה היה אלוהים בשואה היא לא רלוונטית. שאלה נכונה יותר שחשוב לדון בה היא איפה היה האדם? לאן הגיע האדם , האנושות כשזה קרה? התשובה לשאלה הזאת לדעתי קשורה לזה שכולנו מדברים על השואה כאילו מתו בה רק 6 מיליון בני אדם כאשר למעשה מתו שם כ 20 מיליון. הבעיה היא שכולנו בדומה למה שקרה בגרמניה חוטאים בגזענות ובראיה לא נכונה של אחדות המין האנושי והעונש על חטא זה הוא שואה, מלחמות, כיבוש, פיגועים. לא אלוהים מעניש אותנו , זו פשוט התוצאה של הראיה המעוותת שלנו את החיים. כשאני חושב על דברים כמו שואה אני תמיד חושב איך דבר כזה נורא יכול לקרות בלי קשר לאלוהים. איך האדם נתן לזה לקרות? תחשבי על זה
 

em17

New member
זה היה בציניות.

אני בכלל לא מאמינה באלוהיפ
 

bflygirl

New member
הכי נוח להאשים את אלוהים

כשבעצם בני האדם הם אלו האשמים הם עשו את זה לא הוא
 

גריני

New member
מתוך "שיחות עם אלוהים" - 1

ניל דונאלד וולש שואל: "אין לך שליטה באירועים?" תשובתו של אלוהים: "ודאי שלא. אירועים הם התרחשויות בזמן ובמרחב שאתם מייצרים מתוך בחירה - ואני לעולם לא אתערב בבחירה. להתערב בבחירה הרי זה כמו לבטל את הסיבה שבגינה בראתי אתכם." ותוספת קטנה שלי: כתוב בתורה כי אלוהים יצר אותנו בצלמו ובדמותו - והפסוק הזה אומר לי שכשם שהוא יצר את כל היקום הזה, כך אנחנו - כולנו ביחד וכל אחד לחוד - כולנו יוצרים את הקיום שלנו (קיום=יקום, שימו לב שאלו אותן האותיות).
 
נכון

ולא רק הקטע של ה-20 מליון (אגב, זו נקודה שמעולם לא חשבתי עליה, תודה לך שהעלת אותה)
אלא גם הנקודה של איפה לעזאזל היו כל המדינות? כל העמים? למה כולם שתקו? כמו למשל ארה"ב שסירבה להפציץ את אושוויץ.
 

black buttercup

New member
כמה דברים....

קודם כל מתו הרבה יותר מ20 מיליון. היו רק 20 מיליון הרוגים ברוסיה, תחשבו על כל שאר המדינות וגם על חיילים גרמנים, וצוענים, ופגרים והומוסקסואלים שנרצחו. לגבי העולם השותק. עד לשלב מאוחר מאוד להעולם לא ידע על מחנות הריכוז, וגם כשידע לא הצליח לעכל את העובדה ששורפים אנשים בתנור, אף אחד לא האמין שזה אמיתי. זה ידוע שכשדיוויזיות בריטיות נכנסו לשיטחי הרייך ושיחררו מחנות הייתה להם בעיה מאוד קשה לאושש את החיילים ממראות הזוועה. גם הצעקות על כך שהאמריקאים ידעו על הנעשה באושוויץ הם לא אובייקטיביות במיוחד. אומנם הם שמעו שמרוכזים שם יהודים ואסירים אחרים ושרוצחים אותם שם, ושוב, קשה להאמין לדבר כזה. ואז גם הייתה מעיין מדיניות כלל עולמית לא להתערב בנעשה בכל מדינה, מאוחר יותר נולד המושג של פשעי מלחמה כנגד האנושות. בקשר לאיפה היה אלוהים, אני אישית לא קראתי את "שיחות אם אלוהים" (עכשיו תשאלו מה לעזאזל אני עושה כאן) אבל אני מאמינה שאלוהים מזמן כבר לא מתערב במה שנעשה איתנו, הוא נתן לנו את הכלים בלי הוראות הפעלה. אנחנו צריכים ללמוד לבד איך לחיות. אנחנו יודעים מה האידיליה, אבל אנחנו נסרבים להאמין! חוץ מזה שאומנם בימי קדם סופר אלוהים כן התערב בנעשה (כדוגמה הוצאת בני ישראל ממצריים) אבל ספר מסויימם שאני קוראת עכשיו על מיתולוגיה יהודית מסביר שעם השנים האל שלנו נחלש נפשית ופיזית והוא כבר מיואש מלנסות לכוון אותנו בדרך הישר.
 
כיוונתי למקום אחר בכלל

הכוונה שלי לא היתה לתת שיעור על כל מה שקרה או לא קרה במלחמת העולם 2. אלא לדבר על הסיבה לדברים. כל מה שאני אומר זה שכולנו חוטאים בגזענות מידי פעם. כמובן לא כולנו מגיעים לרמה אליה הגיעו הנאצים בשואה אבל כל אחד מאתנו חוטא בחטא הזה שמביא איתו הרג שנאה מלחמות או אפילו סתם דיכוי של עם אחד על פני אחר. הדוגמה של ה 20 מיליון היתה רק לצורך המחשה מכיוון שבאמת כולנו מדברים על 6 מליון תמיד. מספר שתמיד מזכיר לי שגם אנחנו גזענים שסופרים המתייחסים רק להרוגים היהודים ולאסון שקרה לנו ולא לאסון האנושי שהביאה איתה המלחמה.
 

FireBat

New member
אלוהים לא נחלש

אל תאנישו את אלוהים, הוא לא בנאדם. הוא לא מתייאש, והוא לא מעניש.
 

FireBat

New member
אוסיף לדבריך

יש את המקרה שהנאצים הסכימו לשחרר יהודים מהמחנות ושלחו ספינה ועליה יהודים מגרמניה לראות אם יש מדינה שתסכים לקבל את היהודים. הספינה עברה מדינה אחר מדינה, נמל אחר נמל, ובכל מקום התקבלו בשערים סגורים. מה שקרה לבסוף שהיהודים חזרו לגרמניה היישר לתנורים. המקרה הזה מצביע בעצמו שכל המדינות אשמות לא פחות מהיטלר בעצמו (ועל זה אני גם צופה שיפתח דיון). אגב - אם יש בכלל דבר כזה אשמה, או צדק. אם מישהו בכלל "נענש" בשואה. עוד משהו - מזתומרת איפה היה אלוהים? הטובים ניצחו בסוף לא? בסופו של דבר הדברים מתגלגים כמו שהם צריכים להיות. ואל תשכחו שהאדם שולט בגורלו. אולי נדמה שהכל קבוע מראש, כי אין דבר כזה בכלל זמן והכל כבר נרשם, אבל הדלתות תמיד פתוחות, תמיד תהיה בחירה.
 

krakos

New member
../images/Emo32.gifמהנושא העיקרי אבל קשור לשואה

אני שם פה את מה שכתבתי אחרי המסע לפולין-כי הרגשתי שאני חייב לכתוב את זה : " תאי-הגזים שם המחבר חסוי " ""מיידנק, המחנה הראשון שאנחנו מבקרים בו. הלם. לוקח לך רגע לקלוט איפה אתה נמצא. אתה מסתכל מסביבך ורואה כמה העיר קרובה למחנה ואתה שואל את עצמך איך אפשר לחיות בשקר כשטובחים אנשים מסביבך. עברנו את השער ונכנסו למחנה, גורל עצוב או תכנון מקורי, תאי הגזים הם הבניין הראשון במחנה. אתה מסתכל על המבנה ורואה את השלט :BAD UND DISINFICTION- אמבטיה וחיטוי, אבל על כזה חיטוי אפילו השטן לא חשב. בחדר הראשון רואים את חדר ההתפשטות, ואת השלט שאומר שמפה יצאו שני טון בגדים. נורא. נכנסו לחדר הרחצה, כביכול, וראינו איך גם פה הצורר מבקש את מה שכבר אין. ניסינו לדמיין צפיפות, מחנק, וגורל אכזר. משם עוברים לנורא ביותר מקום ממנו לא יצאו נפשות חיות מעולם--"תאי הגזים". נכנסו לתא הראשון ה"ניסויי", ומפה הרגש לוקח אותך הלאה. עצם הניסיון לדמיין נשמות של אלפי רבבות נפשות, זה דבר נורא. לפתע פוצחת קריאת "שמע ישראל"- והלב מתחדד, והמוח מדמיין איך אנחנו, כביכול, אותם האנשים שעומדים בתוך התא, ונחנקים. אתה מסתכל סביבך ומרגיש בודד, ויודע שהכל רק היסטוריה רחוקה, אבל דמעה קטנה לא שואלת אף ספר. היא יודעת מה קרה שם. והעיניים רואות את הפתחים, את הכתמים הכחולים של גז הציקלון. והעין רואה את כתמי הידיים התחננות לברוח, ורק מחפשות מקום להימלט אליו, כי זה מקום נורא. מקום שבו קצין גרמני יושב ומסתכל מבעד לפתח בדלת, ורואה איך מאות יהודים, חסרי אונים, נופחים את נשמותיהם. זה זיכרון ששום ספר היסטוריה לא מעביר. מן הרגשה כזאת ששום בן- חורין לא יוכל להבין, לעולם. והדמעה עדיין זולגת, ולא שואלת. כי הדמעה- יודעת. זה מה שהרגשתי. ולידע: אני דתי- וחשבתי על השואה ונשארתי דתי. וזה מה שהשאיר את היהודים במחנות דתיים. והם לא התייאשו, אחוז ההתאבדויות של היהודים היה הנמוך מכולם ומתוך זה שיש אנשים שהיו שם ושארו דתיים-גרם לי להשאר דתי.
 

דוב לבן

New member
רעיון נחמד אבל קצת קיצוני...

תקשיב, יצאת עם מחשבה נחמדה שזה אשמת בני האדם, אבל לא הבנתי איך זה אשמתנו שיש משוגעים בעולם? היטלר היה חולה נפש וכך רוב בני דודינו הערבים. קודם תסתכל באמריקה, יש הרבה שונות בין האנשים ואין שואה, גם אם יש קצת גזענות. דבר שני, אין הרבה יהודים שיכולים סתם בלי סיבה אמיתית להרוג בן אדם, איך זה שהגרמנים יכלו ואנחנו לא יכולים גם אם נרצה??? נקודה למחשבה...
 

דוב לבן

New member
אתה מסתלבט??

א)אני לא יודע אם אתה בן או בת אז אני אדבר בלשון זכר. שמת לב מה כתבת? לפי איך שהאשמת את אלוקים נשמע כאילו אתה לא מאמין, אבל מצד שני, כנראה אם אתה לא מאמין אתה חולה נפש כי אתה מדבר אל כלום (כי אין אלוקים). מצד שני זה ידוע ועובדה שיש אלוקים אז אם לא תאמין בו זה לא אומר שהוא לא קיים. עוד דבר זה שבגלל שיש משהו שאתה לא מסכים עם הדרך שלפי דעתך אלוקים עשה (שכמובן אין לך זכות על זה גם אם לא היית בריאה שלו) אבל אני לא רואה אותך אומר תודה על הבריאות שלך, המצב הכלכלי, על העולם שהוא ברא לך, על החיים שלך כל בוקר, על המשפחה הנפלאה שלך?! אבל אתה מאלה שמאשימים משהו שלא קיים בכלל בשבילך! "לא אי אפשר להאשים את הנאצים! הם לא עשו כלום! אני אאשים משהו שאני לא מכיר בכלל בקיומו..." ככה אתה אומר בהודעה שלך! קיצר אני אסכם בעובדה שהמצב שלך לא משהו בכלל. זו דעתי האישית.
 

em17

New member
תרגיע קצת!

קודם כל אני בת (היית מבין את זה אם היית גם קורא את מה שכתבתי!). דבר שני זה היה בציניות. סרקאזם. וחוצמזה. לא לך, ולא לאך אחד אחר, יש זכות להגיד לי במה להאמין, מה לחשוב, ואיך להסתכל על מה שקרה. אתה אידיוט אמיתי אם אתה חושב שאני לא מאשימה את הנאצים. תעשה לי טובה, סע לפולין קצת. או לטיפול בשליטה בכעס.
 
למעלה