אני חושבת שיש הבדל
קל בין המקרה שלך לזה שלה. אני מבינה את ההתמרמרות שלך. אבל הנקודה ממנה היא מגיעה זה "המגיע לי" האולטימטיבי של אנשים מפונקים, שבטוחים שיש להם איזה זכות (פלאית, בעיניי) לקבל דברים ששיכים לאנשים אחרים. זה הכסף של ההורים שלה. וזה לא שהם מונעים ממנה או מתכחשים לה, חס וחלילה. לא - פשוט זה לא נראה לה מספיק, ומה פתאום שלהורים שלה יהיה יותר, שהם יצטמצמו ולה יהיה יותר?! אני מאד רגישה לזה כי אחותי הקטנה היא בדיוק כזו. ובעוד יומיים אנחנו מציינים 3 חודשים להתנחלות שלה בדירה שלנו. ולמה היא שם: כי זה נוח לה! כי לא בא לה להתאמץ וכי לא בא לה לגור אצל אבא שלנו.