בפייס בוק העלתי נושא זה ועכשיו גם כאן. אקס ליבריס ex-libris

hadi orr

New member
בפייס בוק העלתי נושא זה ועכשיו גם כאן. אקס ליבריס ex-libris

והפעם ממש ב"לא אוסף" שלי. אקס ליבריס ex-libris . ולמה לא אוסף? כי ממש אני יודע שלא אצליח להפוך אותו לאוסף רציני ולכן הוא נשאר ברמה של לא אוסף. הוא כולל בסך הכל כארבעים תווי ספר (רובם ישראלים) ועוד 3 ספרונים מקסימים.
וקצת על הנושא: אקס ליבריס - ex-libris, תוי ספר ("מספריו של..."). מספרי ... הוא התו המצוייר כ-תווית נייר מודפסת ומאוירת המודבקת בספר, או חותמת המוטבעת בספר. ברוב המקרים היא נמצאת על גבי החלק הפנימי של העטיפה, על מנת לציין מיהו בעליו של הספר. ה- אקס ליבריס אינו משמש רק לציון בעלות על הספר. הוא מבטא את הקשר בין בעל הספר (חובב/אספן הספרים בדרך כלל) לבין ספריו. העובדה שהתווית באה לקשט את הספר מביעה גם את הדאגה לצורתו האסטתית הן של הספר והן של התווית.
תוויות אקס ליבריס עשויות לשאת על גביהן שם, מוטו, לוגו, מקום, נוף או כל מאפיין אחר המקושר אל בעלי הספר או שבעל הספר ביקש מהאמן או המעצב לכלול ולצייר באקס ליבריס שלו. הכל כרצון המזמין ללא הגבלה מה הנושא ואיך יתבצע הציור ובהתאם ליכולתיו של המאייר (ובעקבות כך בהחלט מיטב המאיירים לאורך כל השנים, כמעט מתחילתו של מנהג זה, עסקו בנושא זה).
אקס ליבריס התפתחו מרישומי בעלות בכתב יד שהיה נהוג בימי הביניים. התוויות המודפסות המוקדמות ביותר הידועות הם מגרמניה מסוף המאה ה-15. אקס ליבריס הזה היה חיתוך עץ צבוע בעבודת יד המתאר מלאך נושא שלט אצולה. משם לאט לאט זה התחיל להתפשט באירופה. לאחר כחמישים שנה הגיע נושא זה לצרפת (כנראה התקשורת של האינטרנט והטלפונים לא עבדה אז) ולקח עוד כחמישים שנה עד שנושא זה התחיל בהולנד קצת אחרי זה באיטליה ורק לקראת סוף המאה ה-17 אקס ליבריס נחת בארה"ב.
הדפסת אקס ליבריס הייתה נפוצה בקרב היהודים החל מהמאה ה-19. גדולי האמנים היהודים נרתמו לאיורים של אקס ליבריס, וידועים אקס ליבריס שאוירו בידי אפרים משה ליליין, הרמן שטרוק, ארתור שיק ואמנים רבים מהשורה הראשונה אחרים. (יש כאן אחד שמעוצב על ידי זאב רבן מתקופת בצלאל)
בסוף התמונות של אקס ליבריס (התוויות עצמם) העלתי מספר דפים מכל חוברת וחוברת (היחסית קשות להשגה) הנמצאת ברשותי. והערת אגב במידה ותגיע הצעה הולמת ל"לא אוסף" זה אהיה מוכן להיפרד ממנו על מנת לשמח אספן אשר כן יצליח להפוך את זה לאוסף אמיתי.
ושוב לא יודע למה לא עולה כאן לפי הסדר. פשוט מטרף שאקסליברס מספר 1 הוא כמעט בסוף והספרונים שהיו בסוף התמונות אחד אחרי השני נזרקים לאורך כל הדרך. אבל לא נורא.
להנאתכם (למי שלא משתמש בפייסבוק ו/או לא מקושר לפוסטים שאני מעלה מדי פעם בפייסבוק).































































 

ז ק ו

New member
תוי ספר יפים מאוד. מענין מי הוא מ. פיקובסקי? -תוית מסץ 20

נראה בציור בית מלאכה לעבודות דפוס. ומשפחת פיקובסקי הם יצרני גלופות מהותיקים ביותר אם לא הותיקים ביותר. המיסד היה מיכאל פיקובסקי, במחצית המאה הקודמת שם החברה כבר היה 'צינקוגרפיה אמיל פיקובסקי. אבל התוית היא של מ.פיקובסקי אחר, כי שנות חיו שונות מאלה של מיכאל.
 

אספן 3

New member
אני עוד זוכר את השלט שהיה על בניין ברחוב קרן קיימת בירושלים

שהיה רשום עליו שיש שם צינקוגרפיה של פיקובסקי (אני לא זוכר את הנוסח המדויק של השלט).
 

ז ק ו

New member
צינקוגרפיה אמיל פיקובסקי

זה מה שהיה כתוב על שלט הנחושת.
 

אספן 3

New member
יש לי כמה ספרים משומשים שיש בהם תוויות כאלה

אני גם מכיר מישהו שקונה ספרים משומשים במיוחד בשביל התוויות האלה, בלי קשר אם הספרים מעניינים אותו או לא.
 

ז ק ו

New member
תחומים נוספים של איסוף פריטי ניר?

החל מ 01.01.2017 כרטיסי החניה יצאו לגימלאות. היש סיכוי שהם יהפכו להיות פריטי אספנות בעתיד?

דבר מענין שצד את עיני היום, מודעה מעוצבת עם שינון כמו בול.



 

ז ק ו

New member
מה פרוש תלוי בקונה? בכמה הוא מבקש? או כמה את מוכן לשלם לו?

בדרך כלל התמורה מתיחסת לממכר ולא למוכר.
 

santaisr

New member
זה לא קרטון חלב במכולת

אין מחיר מסוים. מישהו מבקש יותר, מישהו פחות.
 

ז ק ו

New member
אני יכול לשים יד על כ1800 כרטיסים כאלה מחציתם לתלישה ומחציתם

לגרוד. כמעט כולם משומשים. איזו תמורה אפשר לקבל עבור כמות כזו?
 

ז ק ו

New member
כולם כאלה שבתמונה. סביר להניח שיש תעריפים שונים

על החותמת, או משהו כזה. כולם ירושלמיים.
לא בטוח שיש בארץ יותר מכמה עשרות סוגי כרטיסים.
 

santaisr

New member
אתה גר בקסטל?

אני רוצה להסתכל עליהם. יש הזדמנות כזו?
 
למעלה