המשך 2:
על העזיבה הפתאומית שלו מסיבב הופעות: everybody was full of their own self-importance just because we'd sold a bunch of records, and it was no big deal to me. so i packed me bags, and i stayed that night in the hotel, and i got up in the morning, and i said look, i'm going back to england. and they said, 'well, you know, weel, you can't'.. so i said, 'well, you know' nobody tells me what i can and what i can't do, and i'm fucking going!' " ואחרי שחזר: "אני זוכר את עצמי יוצא ואומר 'חכה רגע, אני אומר הייתי לעזוב! איך לעזאזל זה קרה?!'" על הסמים: there's a people in the houses of parliament man, who are fuckin' bigger heroin addicls and like fuckin' cocaine addicls then anyone in this room right now." מנסה לצאת לצאת מהבושה: "מה שניסית להגיד זה שכל האנשים שאתה חושב שהם מכובדים מהמעמד הגבוה ואזרחים כשורה אז הם לא! לאנשים יש את הסטיגמה הזו לגביי סוחרי סמים שהם אפלים ומסכנים ושכולם רזים ולבנים וכל זה, אבל לא הם לא! הם פאקינג עורכי דין, ומנהלים, ורופאים ושוטרים וכל זה!" עוד סמים: drugs is like getting up and having a cup of tea in the morning. and until people realize that, then it's their tough fucking. innit? do you want a line?" על העזיבה של דוודסי ובונהד: "מי לעזאזל עוזב להקה כמו אואזיס שהוא לא חייב?!" אחרי 5 שנים באואזיס: "לא אהבתי דבר בחיי, לא אהבתי את הלהקה שהייתי בה, לא אהבתי את המוזיקה שעשיתי ואשיתי לאזעזל התחילה לעלות לי על העצבים!" נואל במילה אחת מהיא אואזיס?: "אני!" עוד על ליאם: "גם אם ליאם יבוא ויגיד לי עכשיו שכל השנים האלו הוא היה אישה אני אגיד לו: 'ידעתי שמשהו לא בסדר איתך!'. אין משהו 1 בעולם שהילד הזה יזעזע אותי בו" ציטוט ישן: זה לא רק אני או ליאם זה גם אלן, אנדי וגאם. בלעדייהם לא היינו עושים את מה שאנחנו עושים היום מכתב לגאם: "גאם היקר, אני יודעת שאתה אחד מהחברים החדשים באואזיס ביחד עם אנדי. אבל כבר השארת בי רושם, פגשתי אותכם רק למספר דקות במאי 97, אמרתי לכם שאני אוהבת אותכם ואתם אמרתם לי שאתם גם אוהבים אותי. האם מישהו פעם אמר לך שאתה נראה כמו פול מקרטני צעיר? אז אני חושבת שכן! אתה בלי כל ספק אחד מחברי הלהקה החביבים עליי, מקווה לפגוש אותך בעתיד... תחייה לנצח, -גאם מתפרץ: אמא שלך. -נואל משיב- בונהד" על מוזיקה: "אני חושב שמוזיקה גררה אותי לחור הזה, שעכשיו אני בן 35 ואני מסרב לצאת ממנו, הייתי במצבים שבהם אתה פוגש אנשים ואתה...כאילו...הם לא יכולים להפריד אותי מהגיטרה, פשוטו כמשמעו. לא מפני שאני מעדיף אותה על גבייהם, אני מעדיף אותה על...את יודעת...מה שלא יהיה, אבל זה פשוט היחוד שלי, זה שלי ואני סוחב את זה איתי ולא משנה מה שיהיה לי בעולם, אם אאבד את כל כספי, ואם אני אאבד את כל המעריצים שלי, ואם אני אחלה, כל עוד אני אהיה מסוגל להרים את הגיטרה הזאת ולשיר את פאקינג "הי ג'וד" פעם ביום, זה יספיק לי!. את יודעת, יש לי מספיק זיכורנות מהחיים שהיו לי וזה יספיק לי!" אואוא מרגש: אני לא שונה מאנשים אחרים, אני פשוט בחור רגיל ממנצ'סטר שנמצא בלהקה שיש לה פחדים ותקוות כמו כולם עוד על ליאם: "לאנשים ולעיתונים מבחוץ נראה שאנחנו רבים כל הזמן אבל אנחנו לא!" אחרי הגמילה מסמים: If another new drug comes along next year, I swear to you right now I am first in fucking line. 'Ave it! Drugs are...they're just part of growing up. You've got to do them."
