בצעדים מהוססים....נכנסתי....

[שבעה מכשלונות]

בצעדים מהוססים....נכנסתי....

רק על עצמי לספר ידעתי.... כל חיי התמודדתי עם עודף משקל..אבל במבט לאחור, בעצם אף פעם לא הייתי שמנה...רכה אולי, לא יותר. עם הנישואין וההריונות, עליתי כעשרה קילו שנשארו שם. אבל... לאחר פרידה כואבת מאוד, מאבי ילדי, ובתקופת גישור וחרדות כלכליות.... נפרץ המחסום ועליתי עשרים קילו...!!!! תוך פחות משנה כעת, שנתיים לאחר המשבר, שבורה מנסיונות שונים, בכל דרך אפשרית לדיאטה. לא דיאטות משוגעות, מאוזנות לגמרי... אבל תמיד, באופן כמעט מיידי, מגיע הרגע ובו משהו מפתה עומד מולי....ואני....נשברת תמיד עשיתי ספורט תמיד..... אבל כבר כמה חודשים שלא עושה, מאז פסח, ופיסית (כמו גם נפשית) קשה לי כל כך לחזור, ובכל פעם מוצאת סיבה אחרת למה לא לחזור לחדר כושר. קראתי את מכתב הפתיחה דליה...אהבתי כל כך הגישה כל כך מדברת אלי.... אבל איך מתחילים????!!!!!!! איך שוברים את המעגל הנוראי הזה של הזלילה? והילדים כבר רוצים אחרת ולי כבד...ואפילו כפות הרגליים כואבות עדיין יש לעתים מחזרים... אך לא מעט...נרתעים עדיין לא obese אבל כבר לא סתם מלאה פשוט שמנה!!! אודה לעצות של אנשים טובים, טיפים להתחלה.... ותאמינו לי שטכנית....אני כבר יודעת הכל תודה

 

[אביטל +]

ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif../images/Emo140.gif

ככל שעובר הזמן אני בטוחה יותר שכדי להצליח לרזות ולעשות זאת באופן בריא ויעיל יש לעבור את דרך החתחתים של דיאטות שונות ושיטות קסם (למרות שאת לא השתמשת בהם) משהו בסגנו - צריך שיהיה רע כדי שנוכל להעריך את הטוב וזה כולל כמובן גם משברים אז ברוכה הבאה לביתנו

לפעמים צריך שמשהו נורא יקרה לנו כדי להעיר אותנו לפעמים מספיק להבין שאנחנו מזיקים לעצמנו אם יש לך ילדים, כדאי לחשוב על הדוגמא שאת נותנת להם. הם אולי לא מרוצים מזה שאמא שמנה, אבל הרגלי אכילה הם לומדים מההורים (לרוב מהאמא) וגם אם לא רואים את ההשפעות עכשיו, זה משהו שנשאר לכל החיים את המעגל שהזכרת שוברים לא בבת אחת אלא לאט לאט מגיעים למודעות של מדוע אני אוכלת עכשיו ? אני רעבה ? משעמם לי ? אני לחוצה ? כואב לי ? אני מתוחה ? זה לא פשוט, ולא תמיד מצליחים לעצור בעצמנו אבל לאט לאט לומדים ולהתמודד ובמקביל חייבים להתמודד עם כל הדברים שגורמים לנו לפנות לאוכל כאל תחליף רגשי. כל הבעיות בחיים שלנו שאנחנו פותרים באמצעות אוכל. למרבה הצער לא הכל ניתר לפתירה באופן עצמאי, ולפעמים צריך לפנות לעזרה מקצועית. אבל הצעדים הראשונים הם שלנו. במישור המעשי אני יכולה להציע לך מספר הצעות. רק תזכרי שכל דרך שתבחרי חייבת להתאים לך. אל תנסי לשנות את עצמך כדי להתאים לדרך מסויימת, זה לא יוצא טוב. 1 - לרשום כל מה שאת אוכלת. אני עשיתי את זה כשהתחלתי לרזות. אחד הדברים היותר מעצבנים שאני מכירה. חייבים לרשום ברגע שאוכלים ואם אפשר אז לפני. ולא לזכור ולרשום בסוף היום. זה נותן לך נקודת מבט על כמויות האוכל, הזמנים, נקודות וזמני חולשה וכו´. ייתכן שכמוני, אחרי מספר שבועות תגיעי למודעות די גבוהה, ותוכלי להפסיק לרשום. זה מאוד אינדיבידואלי. 2 - להצטרף לקבוצת תמיכה כלשהיא. יש שומרי משקל, OA שהם זולים מאוד יש מסגרת שנקראת דיאט קלאב שהיא די יקרה אבל ממה שסיפרו עליה היא מאוד טובה ועוזרת להגיע לשינוי הרגלי אכילה ואורח חיים בריא יותר וזה כל מה שעולה בראשי כרגע

שיהיה לך סופ"ש טוב

 

[אביטל +]

וכמובן ששכחתי משהו

פעילות גופנית מאוד עוזר לירידה במשקל תורם מאוד למוטיבציה ולהרגשה הכללי ובעיקר מאוד בריא

 

[SHIRITA13]

ברוכה הבאה../images/Emo42.gif

בואי נעזוב רגע את הטכניקה בצד, הרי בזה את כבר מומחית וזה לא עוזר נכון? נתחיל במודעות, תתחילי לחשוב מתי את אוכלת, ומהו האוכל בשבילך. האם האוכל הוא חבר, אהבה, שעמום, וכו´. לאט לאט ובזהירות רבה צריך לנתק הקשרים הלא רלוונטיים (כמו שעמום=אוכל,תסכול=אוכל) וכו´, ורק אז, כשהאוכל מתחיל למלא את מטרתו העיקרית (פחות או יותר) , אפשר לחזור לטכניקה, מה לאכול ומה לא. הדרך מאד ארוכה, בואי תהני איתנו ממנה.

 

[דליה גולן]

ברוכה הבאה שבעה! ../images/Emo140.gif

אז איך מתחילים?? אולי כשלא חושבים שמההתחלה זה צריך לקרות מאפס לעשר. גם כשמנסים להתניע מכונית שהמנועים שלה עדיין קרים, לוקח קצת זמן. וכשמצליחים גם אז לא מעלים מיד להילוך האחרון.

אז מחלקים את המטרה כולה למנות קטנות = יעדים אפשריים ושקל להשיג. את לא צריכה דווקא להתחיל מייד ללכת לחדר כושר, אולי תמצאי חברה-שותפה שתרצה לצאת איתך להליכה משותפת? בכלל, לשים ווקמן או דיסקמן עם אחלה של מוסיקה שתדליק אותך ו"תעשה לך את זה"!! ותתחילי בצעידות נניח, שלוש פעמים בשבוע לחצי שבוע. זה לא מרתיע, נכון?? נשמע אפילו בכיף ובראש טוב לא??? הקושי שבעה? אולי באמת להיכנס לשוונג = מומנטום. משם זה יתחיל ללכת לרוץ אח"כ…המצב רוח נכנס כבר לעלייה, הגוף לנמרצות, המוטיבציה מתגברת ונכנסים למשנה מרץ…..כשהפעולה מתחילה ואת תרגישי שאת עושה ולכן דברים יחלו להתרחש ואת תתעודדי יותר ויותר…. הנה התחלה של הרוח במפרשים….

גם לגבי העובדה שסיפרת שיש לך כבר תוכנית. הייתי שוב מציעה לך לבדוק אותה עם עצמך. אני מתכוונת, שתהיי בטוחה שטוב לך איתה. שלא היה בה איזה שהוא שביב של שבלוניות מייבשת, חוסר גיוון – תוכנית תרתי משמע, שלבך לא מי יודע שש אליה. אני גם כותבת את זה מפני שכתבת שבסופו של דבר היה איזה משהו ששבר אותך ומשם התחיל הסחף – אולי זה עם כך מפני שבפעמים הקודמות הדרך היתה או נוקשה או בלי צ´ופר וכל מה שככה העליתי לך כאן למעלה. אז תבדקי תבדקי!!! פרט "קטן" ומה זה חשוב!!! ואנחנו גם נשמח לעזור ככל יכולתנו, חברים לדרך לא רק בתמיכה ובהקשבה ללבך, אלא בתעכלס שבעה לכל מחשבה שמטרידה אותך או קושי שנראה מאיים - איך אפשר להתמודד איתם. שכל העניין יהיה יותר כפתור ופרח בשבילך. שבת נפלאה, דליה.

 

[דליה גולן]

חצי שבוע = חצי שעה (כמובן).../images/Emo8.gif

 

[vodka2]

נתחיל אולי בלשנות את השם?../images/Emo8.gif

סתם רעיון כדי להכנס לאוירה אופטימית, ולעניינינו נכון אין כאן תרופת פלא וסביר להניח שאת כל העצות כבר שמעת וקראת או אפילו חווית אבל! זה כמו ללכת לפסיכולוג הרי הוא לא מספר לך דברים שאת לא יודעת הוא פשוט מכניס אותם לפרופורציה, עשית כבר הכל ונכשלת? אולי אחרים לא יסכימו איתי אבל אני חושבת שאת צריכה פשוט לקחת לך שבוע לנקות את המערכת מכל הנסיונות (לא רק מערכת פיזית גם נפשית), להנות מהחיים ומה כל מה שיש להם להציע ואחרי שבוע כזה בלי רגשי אשם או מחשבה על כשלון, פשוט להתחיל ולהכנס לשגרה חדשה שלך, לא כי את לחוצה ואת מרגישה שאת צריכה, אלה משום שאת אוהבת את עצמך ורוצה לפצות את עצמך על כל מה שהזקת לו בעבר, תנסי לראות את כל תהליך שינוי ההרגלים כפרס לעצמך ולא כעונש, כי ביניינו איזה יופי אנחנו מרגישים כשנכנסים למידה קטנה יותר בבגדים הטיפוח העצמי שמתגבר פתאום כשמרגישים יפים וחטובים יותר. בקיצור ישר כח, תהני מכל רגע, ותאמיני לי אפשר, איך אני עושה את זה? מעבר לעובדה שהכנסתי את עצמי למשטר שמתאים לי אני משכנעת את עצמי שההנאה היא לא באוכל עצמו אלה בחברה, או במקום שבו אני נמצאת האוכל קיים רק כדי שלא נהיה רעבים לא יותר מזה, אני ממציאה לי סיפורים על כל תופעה וזה עוזר מוזמנת לנסות גם

 

[שבעה מכשלונות]

תודה, תודה, ושוב תודה../images/Emo24.gif

תודה לכל מי שטרחה וענתה, ושיתפה והאריכה חושבת שהגעתי לבית חם ומתאים אמשיך לקרוא אט אט מנסיונכם משרשוריכם ולשתף בקורה אותי רואה את האור בקצה המנהרה ו...אולי אכן אחליף את השם, ולו רק להתחיל בנימה אופטימית אודיע כשאחליט תודה...