"בצער תלדי בנים"

[טלינקה5]

"בצער תלדי בנים"

אני יודת שהפסוק הזה הוא מספר שמואל, אבל מישהו יכול לומר לי האם זה שמואל א' או ב' ומאיזה פרק? תודה...

 

[yuvalif]

בעצב תלדי בנים - דוקא מספר בראשית

עונשה של חווה (וכל בנותיה) על שאכלה מעץ הדעת

 

[yuvalif]

מצד שני - בשמואל א' פרק א'

מסופר על יסוריה של חנה עד שילדה את בנה - שמואל

 

[טלינקה5]

תודה רבה.

 

[arandiera]

אבל כמובן שאצל חנה המצב הפוך

היא לא "יולדת בצער"- לכאן נכון להביא את הציטוט שהבאת לעיל מבראשית, אלא מצטערת על שאינה יולדת. ברגע שהיא יולדת היא כבר שמחה, ומכאן תפילתה (היפה להפליא).

 

[יוסי ר1]

הקישור לתפילת חנה כן שייך,

משום שהיא מוסיפה בשירתה "ורבת בנים אומללה". חז"ל מפרשים זאת כענשה של פנינה, שעל כל ילד שחנה ילדה, לפנינה , צרתה, מת אחד...

 

[טלינקה5]

אני חשבתי שהכוונה היא...

שהלידה כואבת...

 

[יוסי ר1]

ואת צודקת. דברי על שירת חנה היו

מפני שהזכירו אותה לפני, ורציתי לציין ששם גם מוזקר צער ואומללות בקשר לאימהות. אגב, גם העצב תלדי בנים קשור לכך בעקיפין - חלק מהעונש על חטא עץ הדעת הוא המוות אחרי 120 שנים, וחלק מהצער האימהי הוא על כך שהילד הנולד סופו למות

 

[טלינקה5]

עצוב נורא...

בגלל שאישה אחת חטאה פעם כל האנשות צריכה לסבול?!

 

[יוסי ר1]

חווה אינה סתם אישה אחת שחטאה פעם

חווה היא אם האנושות, שהיתה אמורה להיות אחראית לעתיד כל בני האדם, זו שהמקרא מכריז עליה כי היתה אם כל חי. סיפור אדם הראשון וחווה הוא סיפורה של האנושות כולה, של אדם שמצווה לשמור את דבר הא-ל ולעבוד ולשמור את גן העדן (מקום חיותו). סיפור החטא שמביא לעונש ולריחוק מהבורא. בסיפור אדם וחווה - מקופל סיפור האנושות כולה.

 

[פלגיה]

ובגלל "איש אחד שחטא"

נגזר עלינו "בזיעת אפך תאכל לחם". ללא החטאים שלהם, היינו יושבים בגן עדן ונהנים.