בקבוקי משקה קל ישראלים וארץ ישראלים דרך אחד מאוספי של בקבוקי
שתיה קלה (פורסם בפייסבוק שלי).
יש לי שתי בשורות ענקיות לבשר לכם בפוסט זה. הראשונה שהבקבוקים לא נוצרו אך ורק על מנת שנוכל לשחק במשחק "אמת וחובה". והבשורה השניה היא שלמרות שקוקה קולה התחילה את דרכה בארה"ב בשנת 1892 ונכנסה לארץ בשנת 1968 (עם הסלוגאן "טעם החיים") וטמפו התחילה את פעילותה רק בשנת 1953 ובטח זכורים ל"מטיבי לכת" גם קריסטל, ותסס ואולי גם פפ הרי היינו "מעצמה" (לא גרעינית או גם גרעינית) בנושא חברות משקאות קלים והיום יחשפו חברות משקאות קלים רבות ושונות בפוסט זה אשר תראו בהמשך.
ונתחיל בהתחלה ונסיים בסוף עם סיפור מעניין. משקה קל עשוי בדרך כלל ממים בתוספת משהו שיתן לו את הטעם. חלק מוגזים וחלקם לא. בדרך כלל שותים אותם קרים. משקאות קלים לא מכילים אלכוהול או חלב וגם לא בירה (למרות שביום חם קל מאוד לשתות בירה אחת או שתיים קרה לאחר פעילות גופנית או בלי). רשימה חלקית של מה שהיה לנו (שחלקם הקטן עדין יש לנו) הם: צמפיון, ספיר, הכוכב, דימונה, רקורד, פנטה (לא של קוקה קולה), מיצי, קינלי (של קוקה קולה), מיץ פז, עסיס (שעוד אגיע אליו בעתיד בפוסט נפרד), קרנה, דרבי, כנרת, מימי, אמכור (לא זאת לא טעות), אטלס, טיטאן, קארו, בוגה ועוד. חלקם מקומיים כלומר אזורים מהצפון מהמרכז ואפילו מאילת וחלקם כלל ארציים.
חברת טיטאן שבטח החיפאים הותיקים מכירים מקרוב היה משקה אורנגדה (שכנראה היה טעים בזמנו). הסיסמא של החיפאים ברחוב (החוצפנים הללו) היתה: "שתה טיטאן לחיזוק הקטן". זה לא אני אמרתי זה הם. פפ היה בקבוק בירה שחורה בבקבוק אישי (כמדומני 250 מ"ל) של אביר. הפירסומת לטמפו היתה "המשקה הזך – בבקבוק הצח" (למרות שהיה להם גם בקבוק ירוק בנוסף ללבן כפי שתראו בתמונות שלי שלא כל כך ברור לי מדוע אבל בהחלט מעשיר את האוסף). צמפיון היה אלוף המשקאות. קן קן (שאינו מופיע בצילומים) היה משקה אורנגדה שנועד "להתחרות" בטמפו למרות שגם הוא היה מיוצר בטמפו !!!!. קריסטל היה בהחלט המתחרה של טמפו במשקאות הקלים. הפירסומות הידועות שלהם היו: "הפסקה עשה קריסטל שתה" והידועה יותר שהגשש החיוור הציגו אותו היה: "החום בוטל שותים קריסטל". משרד הפירסום היה טל אריאלי (ש-טל היה אחראי לעוד מסע פירסום מצויין ומקסים שעליו אכתוב מאוחר יותר) והסלוגן הומצא על ידי עמוס טל שיר (שהיה בזמנו קופירייטר במשרד ולימים מנהלו ובעל מניות בו ושנים לפני כן היה הבעל הראשון של ירדנה ארזי). האורנגדה של קריסטל בסופו של דבר הפסידה לקינלי של קוקה קולה. אטלס מופיעה גם כן והיא נמכרה לקריסטל בשנת 1981. יש כאן חברת קרנה שהיתה בתחילת שנות השישים מתחרה רצינית ביותר לטמפו אבל בסוף שנות השישים נעלמה. תסס בהחלט היתה קיימת לפני טמפו. היא יצרה שתיה קלה מוגזת במגוון טעמים. אפילו להקת הנחל שרה: " ... לשתות בקיוסק הראשון כוס תסס ולא לאבד בטעות את הפס".
והנה הסיפור שהבטחתי בהתחלה. בשנת 1977 טמפו יצרה משקה חדש. קווינ'ס. בטעמים של אורנגדה ולימון. אליהו טל (שלשמחתי הספקתי להכירו אישית אומנם כעשור לאחר מכן הוא היה מחלוצי הפירסום בארץ, הוא זה שיזם הקמת צהלה כמקום מגורים לקציני צה"ל והיה פירסומאי מבריק) היה משרד הפירסום של משקה זה עד היום הסיסמא והגינגל "דור הגינס שותה קווינ'ס" נחשבת לאחר מאבני הדרך של הפירסום בישראל. אבל מה לעשות שבעקבות גישתו של טל שיש לחזור על המסר ולחזור עליו שוב ושוב מסע פירסום זה הצליח מעל ומעבר וכולם, ממש כולם, ניסו משקה זה (גם אני) פעם אחת. ולמה פעם אחת? כי המשקה היה בטעם של תרופה (לדעתי) ולדעת אחרים בטעמים גרועים יותר (ולא נציין איזה טעם בדיוק אבל איכסה אמיתי). בזכות הצלחת הקמפיין הפירסומי משקה זה הורד מהמדפים שנה או מקסימום שנתיים לאחר מכן. פשוט הוא, המשקה, היה גרוע ומסע הפירסום מוצלח ביותר.
ושוב כמו תמיד כולם מוזמנים להוסיף מידע, ידע, הערות, הארות, תמונות וכל מה שתרצו. להנאתכם. וגם כאן כל הבקבוקים הם מהאוסף האישי שלי וברור שלא כולם נכנסו בפוסט זה. ושוב לא מבין למה לא עולה לפי הסדר. לא נורא.
שתיה קלה (פורסם בפייסבוק שלי).
יש לי שתי בשורות ענקיות לבשר לכם בפוסט זה. הראשונה שהבקבוקים לא נוצרו אך ורק על מנת שנוכל לשחק במשחק "אמת וחובה". והבשורה השניה היא שלמרות שקוקה קולה התחילה את דרכה בארה"ב בשנת 1892 ונכנסה לארץ בשנת 1968 (עם הסלוגאן "טעם החיים") וטמפו התחילה את פעילותה רק בשנת 1953 ובטח זכורים ל"מטיבי לכת" גם קריסטל, ותסס ואולי גם פפ הרי היינו "מעצמה" (לא גרעינית או גם גרעינית) בנושא חברות משקאות קלים והיום יחשפו חברות משקאות קלים רבות ושונות בפוסט זה אשר תראו בהמשך.
ונתחיל בהתחלה ונסיים בסוף עם סיפור מעניין. משקה קל עשוי בדרך כלל ממים בתוספת משהו שיתן לו את הטעם. חלק מוגזים וחלקם לא. בדרך כלל שותים אותם קרים. משקאות קלים לא מכילים אלכוהול או חלב וגם לא בירה (למרות שביום חם קל מאוד לשתות בירה אחת או שתיים קרה לאחר פעילות גופנית או בלי). רשימה חלקית של מה שהיה לנו (שחלקם הקטן עדין יש לנו) הם: צמפיון, ספיר, הכוכב, דימונה, רקורד, פנטה (לא של קוקה קולה), מיצי, קינלי (של קוקה קולה), מיץ פז, עסיס (שעוד אגיע אליו בעתיד בפוסט נפרד), קרנה, דרבי, כנרת, מימי, אמכור (לא זאת לא טעות), אטלס, טיטאן, קארו, בוגה ועוד. חלקם מקומיים כלומר אזורים מהצפון מהמרכז ואפילו מאילת וחלקם כלל ארציים.
חברת טיטאן שבטח החיפאים הותיקים מכירים מקרוב היה משקה אורנגדה (שכנראה היה טעים בזמנו). הסיסמא של החיפאים ברחוב (החוצפנים הללו) היתה: "שתה טיטאן לחיזוק הקטן". זה לא אני אמרתי זה הם. פפ היה בקבוק בירה שחורה בבקבוק אישי (כמדומני 250 מ"ל) של אביר. הפירסומת לטמפו היתה "המשקה הזך – בבקבוק הצח" (למרות שהיה להם גם בקבוק ירוק בנוסף ללבן כפי שתראו בתמונות שלי שלא כל כך ברור לי מדוע אבל בהחלט מעשיר את האוסף). צמפיון היה אלוף המשקאות. קן קן (שאינו מופיע בצילומים) היה משקה אורנגדה שנועד "להתחרות" בטמפו למרות שגם הוא היה מיוצר בטמפו !!!!. קריסטל היה בהחלט המתחרה של טמפו במשקאות הקלים. הפירסומות הידועות שלהם היו: "הפסקה עשה קריסטל שתה" והידועה יותר שהגשש החיוור הציגו אותו היה: "החום בוטל שותים קריסטל". משרד הפירסום היה טל אריאלי (ש-טל היה אחראי לעוד מסע פירסום מצויין ומקסים שעליו אכתוב מאוחר יותר) והסלוגן הומצא על ידי עמוס טל שיר (שהיה בזמנו קופירייטר במשרד ולימים מנהלו ובעל מניות בו ושנים לפני כן היה הבעל הראשון של ירדנה ארזי). האורנגדה של קריסטל בסופו של דבר הפסידה לקינלי של קוקה קולה. אטלס מופיעה גם כן והיא נמכרה לקריסטל בשנת 1981. יש כאן חברת קרנה שהיתה בתחילת שנות השישים מתחרה רצינית ביותר לטמפו אבל בסוף שנות השישים נעלמה. תסס בהחלט היתה קיימת לפני טמפו. היא יצרה שתיה קלה מוגזת במגוון טעמים. אפילו להקת הנחל שרה: " ... לשתות בקיוסק הראשון כוס תסס ולא לאבד בטעות את הפס".
והנה הסיפור שהבטחתי בהתחלה. בשנת 1977 טמפו יצרה משקה חדש. קווינ'ס. בטעמים של אורנגדה ולימון. אליהו טל (שלשמחתי הספקתי להכירו אישית אומנם כעשור לאחר מכן הוא היה מחלוצי הפירסום בארץ, הוא זה שיזם הקמת צהלה כמקום מגורים לקציני צה"ל והיה פירסומאי מבריק) היה משרד הפירסום של משקה זה עד היום הסיסמא והגינגל "דור הגינס שותה קווינ'ס" נחשבת לאחר מאבני הדרך של הפירסום בישראל. אבל מה לעשות שבעקבות גישתו של טל שיש לחזור על המסר ולחזור עליו שוב ושוב מסע פירסום זה הצליח מעל ומעבר וכולם, ממש כולם, ניסו משקה זה (גם אני) פעם אחת. ולמה פעם אחת? כי המשקה היה בטעם של תרופה (לדעתי) ולדעת אחרים בטעמים גרועים יותר (ולא נציין איזה טעם בדיוק אבל איכסה אמיתי). בזכות הצלחת הקמפיין הפירסומי משקה זה הורד מהמדפים שנה או מקסימום שנתיים לאחר מכן. פשוט הוא, המשקה, היה גרוע ומסע הפירסום מוצלח ביותר.
ושוב כמו תמיד כולם מוזמנים להוסיף מידע, ידע, הערות, הארות, תמונות וכל מה שתרצו. להנאתכם. וגם כאן כל הבקבוקים הם מהאוסף האישי שלי וברור שלא כולם נכנסו בפוסט זה. ושוב לא מבין למה לא עולה לפי הסדר. לא נורא.
