בקבוק מים איטלקים מטורפים והפסד DVD
(אני מבקשת לא לבכות בזמן קריאת הסיפור, אני לא רוצה שהרשומה תתרטב, אבל בהחלט אני מרשה לכם אחרי קריאת הסיפור להתכרבל בתנוחת עובר, עם אצבע בפה ולבכות כמו שלא בכיתם מימיכם) היה זה לילה חמים, לקראת סוף חודש יולי, מילאנו לא הייתה כל כך מושכת מעולם! המונים עלו לרגל מכל רחבי איטליה, גרמניה, רוסיה, פינלנד, אירלנד ואפילו מארצנו הקטנטונת ישראל. גופנו הלוהטים והמזיעים עומדים צפופים ונרגשים, ממש כאילו כולנו מחבקים חיבוק חם ולח את כולנו... היה אפשר לחתוך את המתח בסכין... ככל שעבר הזמן התחילו השאגות, הפכנו לחיות פרא הרוצים שישחררו אותם לחופשי, שיתנו להם את מה שחיכו וציפו לקבל, את הדבר בגללו הגיעו לאצטדיון זה... חיכנו לארבעת המופלאים שידהמו אותנו כל שניה מחדש, שילהיבו אותנו כמו שלא הלהיבו אותנו מעולם, שיתנו לנו מטרה לחיים שלמים של שוטטות... אנחנו חיכו ל- U2! ידענו שהרגע הזה הולך להיות מונצח לתמיד, היו 22 מצלמות בכל רחבי האצטדיון, היו שמועות שהולכים להוציא DVD מהמופע הזה, היינו חלק מההיסטוריה! אחרי שעות של ציפייה, שעות של עמידה צפופה רק כדי להיות מספיק קרובים לבמה... אחרי 2 להקות מחממות שאחת יותר דפוקה מהשנייה... הם עלו! הם הרקידו אותנו, גרמו לנו לצעוק, גרמו לנו להשתולל, גרמו לנו לסיים 256 תמונות במצלמה דיגיטלית תוך חצי שעה, הם גרמו לנו להתחמם, מאוד מאוד להתחמם, להתחמם עד כדי שהיינו חייבים קצת... מים... מים... מים על גופותנו הלוהטים. והוא הבין את זה... הוא ידע שזה מה אנחנו צריכים. המופלא הראשי לקח 2 בקבוקים מים ושפך על האנשים הקטנים שעמדו לרגליו. כל כך שמחנו. רצינו להודות לו! רצינו להשיב לו! אחד האיטלקים חיפש את התיק שלו, שם נשאר לו עוד קצת מים... בנתיים המופלאים סיפרו לנו שהמופע באמת מוקלט לDVD! כל כך שמחנו, עכשיו יותר מתמיד רצינו להודות לארבעת המופלאים, האיטלקי התרומם, בקבוק מים בידו, חבר שלו העלה אותו על גבו... הם התקרבו לבמה... ושפכו מים ישירות על המופלא הראשי! כל הקהל התלהב... כולם שמחו... אבל... המופלא הראשי לא נראה שמח בכלל. ההופעה המשיכה, הסתיימה, הם ירדו מהבמה, הבנו שחיינו ברגע זה הגיעו לפיק ומעכשיו רק נרד לדכאונות מתמשכים, אבל הייתה לנו תקווה אחת, ה- DVD שלנו. ומאז אנחנו ממתינים בסבלנות... ממש כפי שהטבעת חיכתה שימצאו אותה... יש לנו סבלנות כי יש לנו תקווה. אבל, פתאום התחילו שמועות שהולכים להוציא DVD של ההופעה משיקאגו, בהתחלה אמרו DVD כפול, גם ההופעה משיקאגו וגם ממילאנו, אנחנו שמרנו על אופטימיות... רגע ההוצאה הולך ומתקרב ומדובר רק על ההופעה משיקאגו. התחלנו לשאול שאלות, מה קרה להופעה ממילאנו? מתי היא תצא? ואחרי שאלות רבות קיבלנו תשובה. והתשובה: בונו לא אהב את המראה הרטוב שלו לכן לא יוציאו DVD מההופעה במילאנו. הסיבות לחיות הסתיימו עבור רובנו, לא חלק מההיסטוריה, הכל רק זכרון מעומעם עם 256 תמונות מטושטשות... בכי מרורים אופף אותי ברגע הכתיבה, אבל אני מברי המזל... כי לי יש עוד תקווה... לראות אותם באוסטרליה!!! היו חזקים!
(אני מבקשת לא לבכות בזמן קריאת הסיפור, אני לא רוצה שהרשומה תתרטב, אבל בהחלט אני מרשה לכם אחרי קריאת הסיפור להתכרבל בתנוחת עובר, עם אצבע בפה ולבכות כמו שלא בכיתם מימיכם) היה זה לילה חמים, לקראת סוף חודש יולי, מילאנו לא הייתה כל כך מושכת מעולם! המונים עלו לרגל מכל רחבי איטליה, גרמניה, רוסיה, פינלנד, אירלנד ואפילו מארצנו הקטנטונת ישראל. גופנו הלוהטים והמזיעים עומדים צפופים ונרגשים, ממש כאילו כולנו מחבקים חיבוק חם ולח את כולנו... היה אפשר לחתוך את המתח בסכין... ככל שעבר הזמן התחילו השאגות, הפכנו לחיות פרא הרוצים שישחררו אותם לחופשי, שיתנו להם את מה שחיכו וציפו לקבל, את הדבר בגללו הגיעו לאצטדיון זה... חיכנו לארבעת המופלאים שידהמו אותנו כל שניה מחדש, שילהיבו אותנו כמו שלא הלהיבו אותנו מעולם, שיתנו לנו מטרה לחיים שלמים של שוטטות... אנחנו חיכו ל- U2! ידענו שהרגע הזה הולך להיות מונצח לתמיד, היו 22 מצלמות בכל רחבי האצטדיון, היו שמועות שהולכים להוציא DVD מהמופע הזה, היינו חלק מההיסטוריה! אחרי שעות של ציפייה, שעות של עמידה צפופה רק כדי להיות מספיק קרובים לבמה... אחרי 2 להקות מחממות שאחת יותר דפוקה מהשנייה... הם עלו! הם הרקידו אותנו, גרמו לנו לצעוק, גרמו לנו להשתולל, גרמו לנו לסיים 256 תמונות במצלמה דיגיטלית תוך חצי שעה, הם גרמו לנו להתחמם, מאוד מאוד להתחמם, להתחמם עד כדי שהיינו חייבים קצת... מים... מים... מים על גופותנו הלוהטים. והוא הבין את זה... הוא ידע שזה מה אנחנו צריכים. המופלא הראשי לקח 2 בקבוקים מים ושפך על האנשים הקטנים שעמדו לרגליו. כל כך שמחנו. רצינו להודות לו! רצינו להשיב לו! אחד האיטלקים חיפש את התיק שלו, שם נשאר לו עוד קצת מים... בנתיים המופלאים סיפרו לנו שהמופע באמת מוקלט לDVD! כל כך שמחנו, עכשיו יותר מתמיד רצינו להודות לארבעת המופלאים, האיטלקי התרומם, בקבוק מים בידו, חבר שלו העלה אותו על גבו... הם התקרבו לבמה... ושפכו מים ישירות על המופלא הראשי! כל הקהל התלהב... כולם שמחו... אבל... המופלא הראשי לא נראה שמח בכלל. ההופעה המשיכה, הסתיימה, הם ירדו מהבמה, הבנו שחיינו ברגע זה הגיעו לפיק ומעכשיו רק נרד לדכאונות מתמשכים, אבל הייתה לנו תקווה אחת, ה- DVD שלנו. ומאז אנחנו ממתינים בסבלנות... ממש כפי שהטבעת חיכתה שימצאו אותה... יש לנו סבלנות כי יש לנו תקווה. אבל, פתאום התחילו שמועות שהולכים להוציא DVD של ההופעה משיקאגו, בהתחלה אמרו DVD כפול, גם ההופעה משיקאגו וגם ממילאנו, אנחנו שמרנו על אופטימיות... רגע ההוצאה הולך ומתקרב ומדובר רק על ההופעה משיקאגו. התחלנו לשאול שאלות, מה קרה להופעה ממילאנו? מתי היא תצא? ואחרי שאלות רבות קיבלנו תשובה. והתשובה: בונו לא אהב את המראה הרטוב שלו לכן לא יוציאו DVD מההופעה במילאנו. הסיבות לחיות הסתיימו עבור רובנו, לא חלק מההיסטוריה, הכל רק זכרון מעומעם עם 256 תמונות מטושטשות... בכי מרורים אופף אותי ברגע הכתיבה, אבל אני מברי המזל... כי לי יש עוד תקווה... לראות אותם באוסטרליה!!! היו חזקים!
