בקורות או לא להיות

[chatenoire]

בקורות או לא להיות

אלוהים, הכותרות שלי מחליאות את עצמי. אני בטוחה שכל אמן - קומיקס או אחר - טען בשלב זה או אחר של הקריירה האמנותית שלו שהוא עובד אך ורק למען עצמו ולא אכפת לו מה חושבים האחרים (כמובן שגם לי יש נטיה לדגול בגישה הזו, אבל זה רק בשביל שיהיה לי תרוץ להתעלם מבקורות). ובכל זאת, רובנו מפרסמים פה או במקומות אחרים את העבודה שלנו, אני מניחה שבשביל לקבל עליה תגובות קהל, כי בואו נודה בזה - אמני הקומיקס לא קיימים בלי הקהל. ולהלן הקושיה: איך אתם מתמודדים עם בקורות, שנוטות לפעמים להיות אכזריות? הסתגרות ומילוט מהיר? ויכוח קטלני לא פחות עם המבקר? הרכנת ראש צייתנית ותיקון? אני יודעת שאני מקבלת-בקורות מזויעה. אני נוטה לקחת דברים בצורה מאוד אישית ולנטור טינה במשך כמה דקות, שעות או ימים (תלוי בחומרת פסק הדין). אבל מן הסתם, אחרי אותן דקות, שעות או ימים, הבקורת הבונה מחלחלת, אני מבינה את הטעויות ומודה מקרב לב למבקר החביב - שבתקווה עדיין מוכן לדבר איתי. והנה עוד אחת, אפרופו בקורות: איך אתם נותנים את חוות דעתכם? האם אתם טיפוסים שזורקים את הטעויות בפנים של האמן, או מעדיפים לציין את הדברים הטובים קודם ורק אז לתת לו בראש? הרי לכם, עוד אחד מהסקרים המרגשים שלי, לפחות עד שנפגש בפסטיבל. *לאנשים שביקרתי או שביקרו אותי ולא התנהגתי לפי כל כללי הטקס, אני מנצלת את ההזדמנות ומתנצלת.

 

[row]

זה תלוי בבנאדם

אני אישית בינתיים עוד לא מראה את היצירות שלי כי אני עדיין לומד ומלטש את הכל, בזמן האחרון אני מרגיש שכבר הגיע הזמן לפרסם מעבר לחברים הקרובים לצערי כשניסיתי להראות ציורים שלי לאנשים מעבר רוב התגובות היו מגעילות פשוט ומטומטמות, כלומר שאלתי אנשים שידעתי שקוראים קומיקסים ומבינים בזה והם ענו לא "זה מכוער" וכששאלתי מה בדיוק לא בסר ענו לי "זה פשוט מכוער" תשובות כאלה ברור שבאות מתוך קנאה ואליהן אני לא מתייחס אבל בתחלס תגובות כאלה גרמו לי די לפחד לראות דברים שלי, למזלי אני לא ממש בנאדם שאכפת לו מתגובות או מאנשים אחרים אז התגברתי על זה במהרה אבל תגובות רציניות (ולא היו הרבה כאלה) קיבלתי גם אם הן היו רעות אני מסוגל לקבל ביקורת אם היא בונה לכן הצתרפתי לפורום הזה ובקרוב תראו גם יצירות שלי פה ברגע שאני אצליח לחבר את הסורק, אבל גם פה שמתי לב יש כמה שלא ממש יודעים להעביר ביקורת בדרך הנכונה ביותר ובקשר לשאלה השניה אני תמיד אומר את האמת ותמיד ותמיד מזכיר לבנאדם שאני לא בא להעליב אותו אלא רק לשפר אני גם בדר"כ מציע דרכים לשפר את הדברים הלא טובים פשוט מאוד צריך לדעת להעביר ביקורת וצריך לדעת ממי לבקש ביקורת וממי לא מצטער על התשובה הארוכה אבל פשוט בקטע של ביקורת וסוגי ביקורת יש לי הרבה מה להגיד ואפילו ההודעה הזאת היא לא מהווה אפילו חמישית ממה שיש לי להגיד

 

[*GormE*]

הכי קשה לי לקבל מחמאות.

כי אז אין לי מה להגיב מלבד "תודה" חיוור. זה מציב אותי במקום חלש ואני לא אוהבת את זה. (למרות שזה מאוד מחמיא) לביקורות רעות אני מגיבה בהתאם לניסוח הביקורת. שאני מגיבה אז זה תלוי במצב רוח שלי- אם אני עצבנית ואני רואה משהו שלא מוצא חן בעיני אני יכולה להאשים את האמן בכל תכאובי העולם, אבל אם אני סבלנית ורגועה אני יכולה לכתוב מאמר שלם של הסברים

 

[Supermans girl]

כנ"ל

פשוט כנ"ל.

 

[illustrator]

אז ככה...

בפורום אני לרוב לא מגיב, כי לפעמים קשה לי להסביר בכתב את דעתי, ומעדיף להימנע מאי-הבנות. אם אני נתקל במשהו בולט שלא הוזכר ע"י אף אחד אחר, אכתוב ביקורת שתציין גם דברים חיוביים. לגבי קבלת ביקורת, אני משתדל להישאר רגוע ולהפיק מהביקורת, אבל לרוב אני לא מצליח. לא קל להתגבר על הרצון העז להגן על יצירותיי מפני מבקרים. עוד יומיים בפסטיבל תוכלו לבקר את אופן העברת הביקורת שלי. נתראה שם. ערן "Deadlines r a bitch" אביאני

 

[Supermans girl]

איפה ב-י-ד-י-ו-ק נפגשים?

זתומרת, איך אני אדע מי הוא איש מהפורום ומי לא? אם יהיה דוכן מיוחד- האם תפתחו אותו ביום הראשון של הפסטיבל? בתודה-

 

[illustrator]

אותי, באופן אישי

...וגם את אביב, תוכלי למצוא בדוכן של קומיקום, בכל שלושת הימים, מעשר בבוקר עד עשר בלילה. נחכה שם לראות עבודות שלכם.

 

[עופר ברנשטיין]

איך אני עושה את זה?

בכנות, אני אדם חסר טאקט לחלוטין (בעיה שנצפתה אצלי לראשונה בגל הגן). לכן, כשאני מגיב לאנשים על עבודותיהם, באשר הן, אני מנסה להיות כמה שיותר ישיר ומדוייק על כל הערה, אבל גם כמה שיותר ברור, בכך שזה נקודתי ולא משהו כללי לגבי כל היצירה, אני מצליח ליצור ניתוק מהכללות והרגשה של "קטילה כללית". אני דוגל בשיטה של ניתוח מושא הביקורת למספר גורמים ראשוניים: רעיון כללי, עיצוב/סגנון, איכות טכנית של ביצוע, ביצוע מול יכולת, מבנה כללי של היצירה (בעבודתי היומיומית אני לא צייר או מעצב, אבל בא במגע איתם הרבה...) ובמקרים רלוונטים גם אנטומיה, פרופורציות והרמוניה כללית. נשמע נורא מפוצץ, אבל כשבוחנים את ההערות שלי (בעיקר לציירים מתחילים פה בפורום, רואים את החלוקה בצורה די ברורה). את סגנון העברת הביקורת בצורה כזאת למדי מאדם מאוד מיוחד שלימד אותי "קולנוע ועריכה" בתיכון. אי אפשר לאמר שהוא היה המורה שלי, כי הוא התיחס לזה, כאל החונך, ראשון בין שווים, ולא ראש לאחרים. דברים אחר למדתי בצבא: תמיד לתת קודם את היתרונות הכללים, אח"כ את החסרונות הכללים ורק אז לרדת לפרטים. בכל מקרה של הערה או ביקורת, תמיד לנסות ולהציע פתרון או אופציה חלופית. אף פעם לא לזרוק האשמה ולא לבסס אותה בלפחות 2 דוגמאות מוצקות שנמצאות בפועל מול העיניים. ותמיד לתת "לסיכום" תמציתי של כל: הרע שהיה, הטוב שהיה, וכל הטוב שיכול להיות בעתיד. כשנותנים ביקורת בצורה כזו, יוצרים הרגשה של מקצועיות וניתוק מהיחסים שבין נותן הביקורת למקבלה. עוד דבר זה תמיד לסייג את הביקורת תחת המילים "לדעתי, להבנתי, אני חושב, אני מרגיש וכ"ו" , בין אם במילים מפורשות, או בהחדרת הרגשה שהניסוח מעביר את המילים האלו. ככה אפשר להעביר ביקורת "אנטי" נחרצת בלי לגרום לצד שכנגד להסתגר אוטומטית בעמדתו. אם מישהו לא מסכים עם השיטה או נעלב ממנה, אנא שיגיב ויסביר ממה, ככה אוכל ללמוד ולשהתפר בהעברת הביקורת בעתיד. ואני מזכיר לכולם, אני חסר טאקט, אז אתם יכולים לקטול אותי גם כן בחוסר טאקט זו הדרך היחידה שאני מבין.