עוד יוסף פנדריך
Member
בקורת על הפרקליטות-הצעה אחרת
מאוד אופנתי היום להשמיע בקורת על הפרקליטות ודרישות להכפיף אותה לבקורת אישית, מערכתית ומה לא. לדעתי הדרישות האלה משוללות יסוד. לא זאת הדרך.
צריכה להיות פרקליטות חזקה בישראל שתילחם בפשע. גוף בקורתי שיוקם כדי לפקח על פעולותיה יעורר תסיסה בקרב הפרקליטים יערער את אמינותה ואת המוטיבציה של הפרקליטים להתמיד במשימותיהם.
הצעתי היא לבטל את הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין ולכונן נציבות בקורת על עורכי דין שתהיה עצמאית. הבקורת הפרטנית צריכה להתייחס לכלל עורכי הדין.
הדין המשמעתי במתכונתו היום לוקה בניגוד ענינים מובנה. ועדת האתיקה שאמורה להחליט על העמדת עורכי דין, שעברו על החוק, לדין משמעתי, מורכבת מעורכי דין פעילים, שמופיעים בבתי משפט ועלולים להתייצב מול הנלונים. עלולים להיווצר מצבים של ניגוד ענינים.
זאת ועוד- השיקול המרכזי להקמת הלשכה היה הרצון להגן על עורכי הדין מממוסדות השלטון שעלולים להתנכל להם, וליצור מערכת שיפוט עצמאית. מטרה זאת לא רק שלא הושגה אלא שהמנגנון הקיים מעודד התנכלות. קחו לדוגמא ראש ועדת אתיקה שמופיע בבית דין דתי שחבריו מתלוננים על עורך דין מסויים. האם לראש הועדה אין ענין לרצות את המתלוננים כדי שייפסקו לטובתו?
והוא הדין בחבר ועדת אתיקה שמופיע מול פרקליטות שמתלוננת על עורך דין. גם לו יש מניע למצוא חן בעיני המתלוננים.
למותר לציין שאותה בעיה קיימת לא רק גבי התובעים אלא השופטים בביה"ד המשמעתי.
מצד שני הקמת נציבות עצמאית שתורכב ממשפטנים ומראש נציבות שיקדישו עצמם רק לעיסוק בדין המשמעתי, תמנע מראש תוצאות כאלה.
מאוד אופנתי היום להשמיע בקורת על הפרקליטות ודרישות להכפיף אותה לבקורת אישית, מערכתית ומה לא. לדעתי הדרישות האלה משוללות יסוד. לא זאת הדרך.
צריכה להיות פרקליטות חזקה בישראל שתילחם בפשע. גוף בקורתי שיוקם כדי לפקח על פעולותיה יעורר תסיסה בקרב הפרקליטים יערער את אמינותה ואת המוטיבציה של הפרקליטים להתמיד במשימותיהם.
הצעתי היא לבטל את הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין ולכונן נציבות בקורת על עורכי דין שתהיה עצמאית. הבקורת הפרטנית צריכה להתייחס לכלל עורכי הדין.
הדין המשמעתי במתכונתו היום לוקה בניגוד ענינים מובנה. ועדת האתיקה שאמורה להחליט על העמדת עורכי דין, שעברו על החוק, לדין משמעתי, מורכבת מעורכי דין פעילים, שמופיעים בבתי משפט ועלולים להתייצב מול הנלונים. עלולים להיווצר מצבים של ניגוד ענינים.
זאת ועוד- השיקול המרכזי להקמת הלשכה היה הרצון להגן על עורכי הדין מממוסדות השלטון שעלולים להתנכל להם, וליצור מערכת שיפוט עצמאית. מטרה זאת לא רק שלא הושגה אלא שהמנגנון הקיים מעודד התנכלות. קחו לדוגמא ראש ועדת אתיקה שמופיע בבית דין דתי שחבריו מתלוננים על עורך דין מסויים. האם לראש הועדה אין ענין לרצות את המתלוננים כדי שייפסקו לטובתו?
והוא הדין בחבר ועדת אתיקה שמופיע מול פרקליטות שמתלוננת על עורך דין. גם לו יש מניע למצוא חן בעיני המתלוננים.
למותר לציין שאותה בעיה קיימת לא רק גבי התובעים אלא השופטים בביה"ד המשמעתי.
מצד שני הקמת נציבות עצמאית שתורכב ממשפטנים ומראש נציבות שיקדישו עצמם רק לעיסוק בדין המשמעתי, תמנע מראש תוצאות כאלה.