בקורת קדמות ספר הזוהר
בס"ד מזה תקופה שאני עוסק בשאלת גילוי ספר הזוהר שמחתי לראות באתרכם התייחסות לשאלה זו אמנם עדיין נשארו בליבי כמה וכמה הערות והשגות.מהם מה שראיתי בספרים מהם מה שנדחו מסברא ומהם מה ששוחחתי עם אנשים.. בעזרת השם כאיש מאמין שתורת ה כל חייו הגעתי להשערה שכלית נוחה כאשר אביאה לקמן והיא מונחת על יסודות האמונה ברוח הקודש והנלווה לזה. כבר ניסיתי להשמיע הנחה זו לפני כמה משלומי אמוני ישראל ואמרו שאכן מסתבר הדבר.אמנם הצעתי זאת רק כאפשרות לא מוסמכת על ידי חכמים. הנה המאמר והוא מסקנות ממה שלמדתי מכמה וכמה ספרים ומאמרים בס"ד מפני שרבים עוסקים בשאלה זו ראיתי לנכון לכתוב שורות אלו אחר שכבר נערמו אצלי עשרות שאלות המנגדות את הוכחת קדמות הזוהר אלא ההיפך יש לי הצעת פתרון אפשרי המבוסס על אמונה ברוח הקדש כיצד ומדוע לא נאמרו שמועות אלו ולו ברמז משם רשב"י על ידי המקובלים שקדמו לספר הזוהר? יכולות השייך לדברים היו צריכים להישמר למשך תקופה עצומה מאז ימות רשב"י .וזה אפילו התלמוד והמשנה לא יכלו לעשות בעל פה .עד שהוזקקנו להיתר לכתיבת הדברים.כמבואר בגמרא מסכת גיטין. הדברים דלהלן הם עוד אפשרות לפענוח העניין . קראתי את כל החומר בפורום זה ובעניין קדמות ספר הזוהר לאחר קריאת כמה וכמה ספרים בנושא ועיון בכמה ספרים כאדם מאמין מאד הגעתי למסקנא ברורה שמתרצת את כל הקשיים . אני מבקש לא לדחותה על הסף אלא לנסות להבינה חכמת הקבלה או סתרי מרכבה או מעשה בראשית או כל שם אשר ניתן לה היתה ידועה בכל הדורות ליחידים ואנשי סגולה עם קום האיסלם ותנועת הקראות החלה שיטת החשיבה הסופר רציונאלית כדי ליישב ולהשיב לכופרים בארץ ספרד ובפרט אשכנז נשמרה הידיעה המסורתית עד שגם לתוך ספרד פרצה הגישה הפילוסופית בעקבות הקראים ומה שנגרר ממנה מהעומדים למולה. עם התגברות הפילוסופיה בספרד התגברה לעומתה גם הגישה הקבלית מסורתית שביסודה היא מארצות אשכנז מבית מדרשם של חסידי אשכנז באותה תקופה דהיינו תקופת הרשב"א נפוץ מאד העסק בקבלה מעשית שבכחה להביא להשגת רוח הקדש ולגילוי נשמות והרשב"א עמד משתומם לזה ולעיתים התנגד בחריפות.הרשב"א כזכור היה כמלך בספרד ליהודים. ראש החץ בגישה ופעולות אלו היה רבנו אברהם אבולעפיה זיע"א .וכן עסקו בה עוד מקובלים מהם ידועים מהם לא ידועים. כמו כן היתה ידועה פעולת הורדת נשמות רבנו משה די ליאון אכן עסק בפעולות אלו . דברי הזוהר הם דברי רשב"י אחר מותו.ויש בהם גם ממה שאמר עוד בחייו כנראה ובזה אינני יודע בוודאות.אך כך מסתבר בפרט לגבי ספרא דצניעותא. מחבר ספר הזוהר נגע בנבואה לשעבר ולעתיד.וראה כל הנשמות בהקיץ.נשמת רשב"י רבי אבא וכולי.וכל דבריו אינם לפי פשוטם אלא נבואות מן השמים. דבר זה היה ידוע לכל אלו שקיבלו את הכתבים בזמן רבנו משה די ליאון. אחר גירוש ספרד נתפסו הדברים כפשוטם דהיינו שחיבור זה עוד מזמן הרשב"י מזמן המשנה. חכמי ישראל לא הוצרכו לשנות עובדה זו מפני שסוף סוף זו האמת מבחינת התוכן אם כי לא מבחינת הזמן.כי הם ידעו בסוד העניין. כאשר התחילו לפעפע כארס של נחש כפירות שניתלו בגלל "גילויים" שהספר הוא מחודש והמשיכו מכך לשלול את עניין סתרי תורה ולחזור אל תפיסת האמת השכלית.היו כמה מחכמי ישראל שעירערו על קדמות הזוהר כספר.לא כחכמה.והמערערים כחכמה הוא מפני שמלכתחילה תפסו בגישות השכליות. רבנו האר"י אשר העולם הרוחני וההשגות היו אצלו שוים למציאות החומרית יכל בהחלט לומר כי הספר נכתב על ידי תלמידי רשב"י.כי האמת לאמיתה כך היא.ומימד הזמן כלא חשיב קמיה. בזה יוברר כי הספר נכתב בזמן מאוחר מפי התנאים. ואני יודע שדבר זה לא יאמין אלא המאמין במציאות רוח הקדש. והנה זכה דורינו שיתפרסם חיבורו של הרמח"ל תיקונים חדשים והוא כאיתות ליכולת הדבר.צא וראה מה עלה בגורלו. לא נותר אלא לשאול האם היה הרמד"ל בעל השגת אמת ואחר שהאר"י סמך את ידיו.ידענו האמת.כי הגם שאז השכל שלט בכיפה מכל מקום זוהי נבואה מעל השכל.הניתנת כלשונו של הנביא.ובאומרי "נביא" זוהי השאלה לרוח הקודש עצומה. כך נלענ"ד בס"ד. אשמח לקבל הערות השגות ופרשנויות
בס"ד מזה תקופה שאני עוסק בשאלת גילוי ספר הזוהר שמחתי לראות באתרכם התייחסות לשאלה זו אמנם עדיין נשארו בליבי כמה וכמה הערות והשגות.מהם מה שראיתי בספרים מהם מה שנדחו מסברא ומהם מה ששוחחתי עם אנשים.. בעזרת השם כאיש מאמין שתורת ה כל חייו הגעתי להשערה שכלית נוחה כאשר אביאה לקמן והיא מונחת על יסודות האמונה ברוח הקודש והנלווה לזה. כבר ניסיתי להשמיע הנחה זו לפני כמה משלומי אמוני ישראל ואמרו שאכן מסתבר הדבר.אמנם הצעתי זאת רק כאפשרות לא מוסמכת על ידי חכמים. הנה המאמר והוא מסקנות ממה שלמדתי מכמה וכמה ספרים ומאמרים בס"ד מפני שרבים עוסקים בשאלה זו ראיתי לנכון לכתוב שורות אלו אחר שכבר נערמו אצלי עשרות שאלות המנגדות את הוכחת קדמות הזוהר אלא ההיפך יש לי הצעת פתרון אפשרי המבוסס על אמונה ברוח הקדש כיצד ומדוע לא נאמרו שמועות אלו ולו ברמז משם רשב"י על ידי המקובלים שקדמו לספר הזוהר? יכולות השייך לדברים היו צריכים להישמר למשך תקופה עצומה מאז ימות רשב"י .וזה אפילו התלמוד והמשנה לא יכלו לעשות בעל פה .עד שהוזקקנו להיתר לכתיבת הדברים.כמבואר בגמרא מסכת גיטין. הדברים דלהלן הם עוד אפשרות לפענוח העניין . קראתי את כל החומר בפורום זה ובעניין קדמות ספר הזוהר לאחר קריאת כמה וכמה ספרים בנושא ועיון בכמה ספרים כאדם מאמין מאד הגעתי למסקנא ברורה שמתרצת את כל הקשיים . אני מבקש לא לדחותה על הסף אלא לנסות להבינה חכמת הקבלה או סתרי מרכבה או מעשה בראשית או כל שם אשר ניתן לה היתה ידועה בכל הדורות ליחידים ואנשי סגולה עם קום האיסלם ותנועת הקראות החלה שיטת החשיבה הסופר רציונאלית כדי ליישב ולהשיב לכופרים בארץ ספרד ובפרט אשכנז נשמרה הידיעה המסורתית עד שגם לתוך ספרד פרצה הגישה הפילוסופית בעקבות הקראים ומה שנגרר ממנה מהעומדים למולה. עם התגברות הפילוסופיה בספרד התגברה לעומתה גם הגישה הקבלית מסורתית שביסודה היא מארצות אשכנז מבית מדרשם של חסידי אשכנז באותה תקופה דהיינו תקופת הרשב"א נפוץ מאד העסק בקבלה מעשית שבכחה להביא להשגת רוח הקדש ולגילוי נשמות והרשב"א עמד משתומם לזה ולעיתים התנגד בחריפות.הרשב"א כזכור היה כמלך בספרד ליהודים. ראש החץ בגישה ופעולות אלו היה רבנו אברהם אבולעפיה זיע"א .וכן עסקו בה עוד מקובלים מהם ידועים מהם לא ידועים. כמו כן היתה ידועה פעולת הורדת נשמות רבנו משה די ליאון אכן עסק בפעולות אלו . דברי הזוהר הם דברי רשב"י אחר מותו.ויש בהם גם ממה שאמר עוד בחייו כנראה ובזה אינני יודע בוודאות.אך כך מסתבר בפרט לגבי ספרא דצניעותא. מחבר ספר הזוהר נגע בנבואה לשעבר ולעתיד.וראה כל הנשמות בהקיץ.נשמת רשב"י רבי אבא וכולי.וכל דבריו אינם לפי פשוטם אלא נבואות מן השמים. דבר זה היה ידוע לכל אלו שקיבלו את הכתבים בזמן רבנו משה די ליאון. אחר גירוש ספרד נתפסו הדברים כפשוטם דהיינו שחיבור זה עוד מזמן הרשב"י מזמן המשנה. חכמי ישראל לא הוצרכו לשנות עובדה זו מפני שסוף סוף זו האמת מבחינת התוכן אם כי לא מבחינת הזמן.כי הם ידעו בסוד העניין. כאשר התחילו לפעפע כארס של נחש כפירות שניתלו בגלל "גילויים" שהספר הוא מחודש והמשיכו מכך לשלול את עניין סתרי תורה ולחזור אל תפיסת האמת השכלית.היו כמה מחכמי ישראל שעירערו על קדמות הזוהר כספר.לא כחכמה.והמערערים כחכמה הוא מפני שמלכתחילה תפסו בגישות השכליות. רבנו האר"י אשר העולם הרוחני וההשגות היו אצלו שוים למציאות החומרית יכל בהחלט לומר כי הספר נכתב על ידי תלמידי רשב"י.כי האמת לאמיתה כך היא.ומימד הזמן כלא חשיב קמיה. בזה יוברר כי הספר נכתב בזמן מאוחר מפי התנאים. ואני יודע שדבר זה לא יאמין אלא המאמין במציאות רוח הקדש. והנה זכה דורינו שיתפרסם חיבורו של הרמח"ל תיקונים חדשים והוא כאיתות ליכולת הדבר.צא וראה מה עלה בגורלו. לא נותר אלא לשאול האם היה הרמד"ל בעל השגת אמת ואחר שהאר"י סמך את ידיו.ידענו האמת.כי הגם שאז השכל שלט בכיפה מכל מקום זוהי נבואה מעל השכל.הניתנת כלשונו של הנביא.ובאומרי "נביא" זוהי השאלה לרוח הקודש עצומה. כך נלענ"ד בס"ד. אשמח לקבל הערות השגות ופרשנויות