בקרוב מחסור תרופות חמור בקופ"ח לאומית - כתבה
כתבה כפי שפורסמה בהארץ!!! כמה חודשים לאחר שנחקר בחשד לעבירות שביצע לכאורה במסגרת תפקידו כיו"ר הסתדרות העובדים הלאומית, הודיע השבוע אברהם הירשזון על התפטרותו מתפקיד שר האוצר. בכך הושם לכאורה סוף פסוק לעידן הירשזון בכלכלה הישראלית ולשאלות אם גופים הקשורים להירשזון זכו ליחס מועדף. לכאורה סוף פסוק, משום שבעבור 600 אלף מבוטחי קופת חולים לאומית השאלות העולות מהעידן הזה עדיין שרירות וקיימות. למעשה, מבוטחי קופת חולים לאומית יכולים וצריכים לחשוש לעתידו של הביטוח הרפואי שלהם, לאור הביצועים הירודים של הקופה שבה הם מבוטחים. קופת חולים לאומית סיימה את תשעת החודשים הראשונים של 2006 בגירעון של 58 מיליון שקל. זהו גירעון גדול מאוד, שנצבר כולו במהלך אותם חודשים ומעיד על הידרדרות מהירה בביצועי הקופה. הדו"ח של ספטמבר 2006 הוא האחרון שהוגש על ידי לאומית, והוא כולל נתונים כספיים מבוקרים. מאז, טוען דובר הקופה, השתפר מצבה והיא הצליחה להתאזן, אך אין עדיין נתונים מבוקרים שיכולים להעיד על כך. מה שמדאיג במיוחד בהידרדרות הזאת היא העובדה כי היא ייחודית לקופת חולים לאומית - קופות החולים האחרות מציגות נתונים טובים בהרבה, מה שפוסל את האפשרות שמדובר במשבר ענפי - וכי היא מתרחשת זמן קצר בלבד לאחר שלאומית עברה תוכנית הבראה מקיפה. בסוף 2003 חתמה לאומית על תוכנית הבראה לאחר שנקלעה לגירעון מצטבר של כמיליארד שקל. במסגרת התוכנית התחייבה המדינה להזרים ללאומית סיוע של כ-380 מיליון שקל בתמורה לשורה של תנאים פיננסיים וניהוליים שהקופה נדרשה לעמוד בהם. חרף כל ההכחשות של משרד האוצר בזמנו, ההזרמה החריגה ללאומית יוחסה במידה רבה למעמדו הפוליטי הרם של חבר הכנסת אברהם הירשזון. הירשזון שלט שלטון ללא מיצרים בוועדת הכספים של הכנסת, וההערכה היתה כי האוצר רוצה לרצות אותו - ולכן נוטה להזרים בקלות רבה יותר כספי מדינה לקופה, שיותר מכל זוהתה עם הסתדרות העובדים הלאומית. הירשזון, נזכיר, היה במשך שנים היו"ר הדומיננטי של הסתדרות העובדים הלאומית ושל קופת חולים לאומית שנשלטה על ידיה. כאשר נאלץ לוותר על תפקידו כיו"ר הקופה, עם התמנותו ליו"ר ועדת הכספים, הוא טרח ומינה תחתיו את מקורבו ויד ימינו, מיכאל צולר, ליו"ר החדש של הקופה. על פי הערכות, מעמדו של הירשזון שירת היטב את האינטרס של החברים המבוטחים בקופת חולים לאומית במועד חתימת תוכנית ההבראה. מעמדו של הירשזון, עם זאת, עמד למבוטחים לרועץ בהמשך, כאשר משרדי הבריאות והאוצר, שפיקחו על תוכנית ההבראה, לא הקפידו על קוצו של יו"ד בנוגע ליישומה. בין השאר, שני המשרדים לא ממש הקפידו לדרוש מהקופה לעמוד בשינוי המבני הניהולי שנדרש ממנה, שינוי שהיה אמור להרחיק את הקופה מהשפעתה של הסתדרות העובדים הלאומית. כך, הדרישה כי שליש מחברי הדירקטוריון יהיו חברים חיצוניים שייבחרו בידי שופט לא מולאה; והמדובר בדירקטוריון שכולם ציפו ממנו לבחור מנכ"ל מקצועי לקופה, במסגרת ועדת איתור מסודרת. כלומר דה פקטו, קופת חולים לאומית קיבלה מהמדינה הזרמה של 380 מיליון שקל מבלי שעמדה בדרישה לבצע רפורמה במבנה השליטה בה. הקופה נותרה בשליטת הסתדרות העובדים הלאומית תחת ניהולו הדומיננטי של מיקי צולר - מקורבו של הירשזון ומי שנחשב אז וכיום לאחד האנשים החזקים בהסתדרות. שלוש שנים אחרי, כאשר הקופה שוקעת שוב למשבר כספי, אפשר לתהות האם זהו המחיר שמשלמת המדינה, ומשלמים מבוטחי לאומית, על הקשר הירשזון-אוצר-קופת חולים לאומית. דובר קופת חולים לאומית מסביר אמנם את המשבר המחודש שאליו נקלעה הקופה בבעיות כלליות של תחום הבריאות (נוסחת ההתחשבנות של קופות החולים עם בתי החולים ועם משרד הבריאות), אבל כאמור, הנתון הזה אינו מסביר כיצד רק לאומית שקעה בגירעון בעוד קופות החולים האחרות מתנהלות כסדרן. לחלופין ניתן לתהות אם הקשר בין לאומית להסתדרות השולטת בה הוא הפוגע בביצועי הקופה. החקירה הפלילית הנמשכת בהסתדרות העובדים הלאומית, שבעקבותיה נאלץ הירשזון להתפטר מתפקיד שר האוצר ושגם צולר היה בין נחקריה, מעלה בוודאי שאלות קשות לגבי דרך ניהולה של ההסתדרות, ומכאן תהיות גם לגבי השלכות שליליות אפשריות של שליטת ההסתדרות בניהול קופת החולים. מובן שהשאלות הללו יכלו להיחסך ממבוטחי קופת חולים לאומית אילו היתה כנסת ישראל טורחת לאשר את הצעת החוק לשינוי מבנה קופות החולים בישראל ולהעביר את השליטה דה פקטו בקופות החולים לידי נציגי ציבור, שייבחרו בידי שופט. כל זמן שהכנסת אינה מתערבת, וקופות החולים נותרות מופקרות לשליטה עמומה של כל מיני גופים בלתי ראויים, יצטרכו מבוטחי הקופה להשליך את יהבם על משרדי הבריאות והאוצר. המשרדים בעידן שאחרי הירשזון יהיו אולי נוקשים יותר בדרישתם כי מנכ"ל הקופה והדירקטוריון שלה ייבחרו בדרך ציבורית ראויה.
כתבה כפי שפורסמה בהארץ!!! כמה חודשים לאחר שנחקר בחשד לעבירות שביצע לכאורה במסגרת תפקידו כיו"ר הסתדרות העובדים הלאומית, הודיע השבוע אברהם הירשזון על התפטרותו מתפקיד שר האוצר. בכך הושם לכאורה סוף פסוק לעידן הירשזון בכלכלה הישראלית ולשאלות אם גופים הקשורים להירשזון זכו ליחס מועדף. לכאורה סוף פסוק, משום שבעבור 600 אלף מבוטחי קופת חולים לאומית השאלות העולות מהעידן הזה עדיין שרירות וקיימות. למעשה, מבוטחי קופת חולים לאומית יכולים וצריכים לחשוש לעתידו של הביטוח הרפואי שלהם, לאור הביצועים הירודים של הקופה שבה הם מבוטחים. קופת חולים לאומית סיימה את תשעת החודשים הראשונים של 2006 בגירעון של 58 מיליון שקל. זהו גירעון גדול מאוד, שנצבר כולו במהלך אותם חודשים ומעיד על הידרדרות מהירה בביצועי הקופה. הדו"ח של ספטמבר 2006 הוא האחרון שהוגש על ידי לאומית, והוא כולל נתונים כספיים מבוקרים. מאז, טוען דובר הקופה, השתפר מצבה והיא הצליחה להתאזן, אך אין עדיין נתונים מבוקרים שיכולים להעיד על כך. מה שמדאיג במיוחד בהידרדרות הזאת היא העובדה כי היא ייחודית לקופת חולים לאומית - קופות החולים האחרות מציגות נתונים טובים בהרבה, מה שפוסל את האפשרות שמדובר במשבר ענפי - וכי היא מתרחשת זמן קצר בלבד לאחר שלאומית עברה תוכנית הבראה מקיפה. בסוף 2003 חתמה לאומית על תוכנית הבראה לאחר שנקלעה לגירעון מצטבר של כמיליארד שקל. במסגרת התוכנית התחייבה המדינה להזרים ללאומית סיוע של כ-380 מיליון שקל בתמורה לשורה של תנאים פיננסיים וניהוליים שהקופה נדרשה לעמוד בהם. חרף כל ההכחשות של משרד האוצר בזמנו, ההזרמה החריגה ללאומית יוחסה במידה רבה למעמדו הפוליטי הרם של חבר הכנסת אברהם הירשזון. הירשזון שלט שלטון ללא מיצרים בוועדת הכספים של הכנסת, וההערכה היתה כי האוצר רוצה לרצות אותו - ולכן נוטה להזרים בקלות רבה יותר כספי מדינה לקופה, שיותר מכל זוהתה עם הסתדרות העובדים הלאומית. הירשזון, נזכיר, היה במשך שנים היו"ר הדומיננטי של הסתדרות העובדים הלאומית ושל קופת חולים לאומית שנשלטה על ידיה. כאשר נאלץ לוותר על תפקידו כיו"ר הקופה, עם התמנותו ליו"ר ועדת הכספים, הוא טרח ומינה תחתיו את מקורבו ויד ימינו, מיכאל צולר, ליו"ר החדש של הקופה. על פי הערכות, מעמדו של הירשזון שירת היטב את האינטרס של החברים המבוטחים בקופת חולים לאומית במועד חתימת תוכנית ההבראה. מעמדו של הירשזון, עם זאת, עמד למבוטחים לרועץ בהמשך, כאשר משרדי הבריאות והאוצר, שפיקחו על תוכנית ההבראה, לא הקפידו על קוצו של יו"ד בנוגע ליישומה. בין השאר, שני המשרדים לא ממש הקפידו לדרוש מהקופה לעמוד בשינוי המבני הניהולי שנדרש ממנה, שינוי שהיה אמור להרחיק את הקופה מהשפעתה של הסתדרות העובדים הלאומית. כך, הדרישה כי שליש מחברי הדירקטוריון יהיו חברים חיצוניים שייבחרו בידי שופט לא מולאה; והמדובר בדירקטוריון שכולם ציפו ממנו לבחור מנכ"ל מקצועי לקופה, במסגרת ועדת איתור מסודרת. כלומר דה פקטו, קופת חולים לאומית קיבלה מהמדינה הזרמה של 380 מיליון שקל מבלי שעמדה בדרישה לבצע רפורמה במבנה השליטה בה. הקופה נותרה בשליטת הסתדרות העובדים הלאומית תחת ניהולו הדומיננטי של מיקי צולר - מקורבו של הירשזון ומי שנחשב אז וכיום לאחד האנשים החזקים בהסתדרות. שלוש שנים אחרי, כאשר הקופה שוקעת שוב למשבר כספי, אפשר לתהות האם זהו המחיר שמשלמת המדינה, ומשלמים מבוטחי לאומית, על הקשר הירשזון-אוצר-קופת חולים לאומית. דובר קופת חולים לאומית מסביר אמנם את המשבר המחודש שאליו נקלעה הקופה בבעיות כלליות של תחום הבריאות (נוסחת ההתחשבנות של קופות החולים עם בתי החולים ועם משרד הבריאות), אבל כאמור, הנתון הזה אינו מסביר כיצד רק לאומית שקעה בגירעון בעוד קופות החולים האחרות מתנהלות כסדרן. לחלופין ניתן לתהות אם הקשר בין לאומית להסתדרות השולטת בה הוא הפוגע בביצועי הקופה. החקירה הפלילית הנמשכת בהסתדרות העובדים הלאומית, שבעקבותיה נאלץ הירשזון להתפטר מתפקיד שר האוצר ושגם צולר היה בין נחקריה, מעלה בוודאי שאלות קשות לגבי דרך ניהולה של ההסתדרות, ומכאן תהיות גם לגבי השלכות שליליות אפשריות של שליטת ההסתדרות בניהול קופת החולים. מובן שהשאלות הללו יכלו להיחסך ממבוטחי קופת חולים לאומית אילו היתה כנסת ישראל טורחת לאשר את הצעת החוק לשינוי מבנה קופות החולים בישראל ולהעביר את השליטה דה פקטו בקופות החולים לידי נציגי ציבור, שייבחרו בידי שופט. כל זמן שהכנסת אינה מתערבת, וקופות החולים נותרות מופקרות לשליטה עמומה של כל מיני גופים בלתי ראויים, יצטרכו מבוטחי הקופה להשליך את יהבם על משרדי הבריאות והאוצר. המשרדים בעידן שאחרי הירשזון יהיו אולי נוקשים יותר בדרישתם כי מנכ"ל הקופה והדירקטוריון שלה ייבחרו בדרך ציבורית ראויה.