בקר טוב לכולם

[צופית היחידה1]

בקר טוב לכולם

למי שקרא בבלוג שלי, כעסתי נורא אתמול וסוף סוף נגמרה ההתקפה. קמתי רגועה, עשיתי טיול בקר. עכשיו התיישבתי לצייר. למדתי אצל מורה אנתרופוסוף ציור בשיטה של ציור מתוך הצבע. מציירים רק צבעים בלי נושא, ממלאים את הדף איך שבא, ולאט לאט נוצרות צורות שמהם יוצא משהו. אני עושה את זה לתרפיה. בכלל לא משנה לי איך הציור ייראה בסוף. פשוט צבע. אז יום נפלא לכם!!!

 

[בסךהכלתמידבנאדם]

אמממ אחותי?

נראה לי שהתבלבלת בפורום.... או שלא? כי אם לא אז.... היי... אני ניצן

 

[בסךהכלתמידבנאדם]

אההה חחח אופס....

חחחחח אני התבלבלתי.... :_) סליחה.... יום נעים

 

[צופית היחידה1]

היי ניצן

ברוך הבא. למה התכונת?

 

[ברבורה לבנה]

../images/Emo66.gif היי צופיתוש..

מותר לכעוס.. מותר לכעוס??? מאז שלימדתי את עצמי כי מותר לכעוס, אני חשה לעתים כי אני נותנת דרור לריגושים שלעתים חוזרים אלי כבומרנג מתוך הלגיטימציה שנתתי לעצמי - לכעוס... מתי מותר לכעוס? מתי הכעס שלי (והוא קיים, האמינו לי..) הוא פרי תסכול אישי ולא תגובה הולמת (או לא) להתנהגויות אלי? מתי לבלום את הכעס ולנתב אותו לעשייה או להפנימו ולתת לו לצאת לחופשי בעת שאיני פוגעת באחר? מתי הכעס הוא "עלי" ומתי הכעס הוא על ה"אחר" ובאילו דרכים אזהה אותו בטרם יפרוץ את הגבולות? ובכלל? האם לכעס יש גבולות? האם הוא אינו גודל רק מתוך ההכרה כי הוא קיים ומותר להתייחס אליו??? ובעצם צופיתוש, מה שרציתי לבקש, הוא: האם תוכלי לסרוק ולהביא לנו את אחד הציורים הללו? אשמח לראות ולהתרשם אז... כמו שהבנתם,

גם אני כעסתי היום...נורא...נורא כעסתי היום... ושלא כתמיד, הכעס הזה הוצא החוצה בצורה מאוד לא "ברבורית" ... ואני עדיין מנסה להבין - מדוע ה" X " הזה, בכל פעם שאני צריכה לשהות במחיצתו, מעורר בי "כעסים" גם אם לא עשה כלום, גם אם הוא באמת משתדל, גם אם...כלום.... מזמן לא הסתכלת פנימה, ברבורה...

 

[צופית היחידה1]

תודה ברבורה

כמה טוב השיתוף הזה! ובקשר לציור, אין לי סורק.

 

[סלינוש]

ברבורה ..

תודה ששיתפת. זה היה מרתק לקרוא ולהזדהות. וכשאני לא מעיזה להסתכל פנימה, הנה באה התחלקות נפלאה, שנותנת לי טיפת אומץ אולי להציץ בכל זאת.