שלום משה999
סעיף 2 (5) לחוק הגנת הפרטיות קובע כי "העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; כאן עולה השאלה שטרם נדונה האם הודעת דואל היא כתב. ומה לגבי שיחה בע"פ מוקלטת. יש פסיקה הקובעת שהקלתה היא ראיה בכתב. לכן אני יכול להניח שגם הודעה דיגיטלית תחשב לכתב. אך זאת רק הנחה. יש מי שיכול לטעון שהמחוקק התכוון אך ורק על כתובים ממש. מצד שני, המחוקק הגדיר גם האזנה אסורה לפי החוק כפגיעה בפרטיות, אל כן נשאלת השאלה, מדוע לא הוסיף האזנה שאינה אסורה לאחר המילים מכתב או כתב אחר? שאלה. מעבר לכך, ראה כאן את כל ההגדרות של פגיעה בפרטיות. אם ההודעה כללה את אחד הדברים האלה, אזי מדובר בהפרת החוק. (1) בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת; (2) האזנה האסורה על פי חוק; (3) צילום אדם כשהוא ברשות היחיד; (4) פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו; (5) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; (6) שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח; (7) הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם; (8) הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע; (9) שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה; (10) פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9); (11) פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.