בקר טוב

[צופית היחידה1]

בקר טוב

קמתי קצת מאוחר, קצת מתגרדת בפנים... משהו לא מרגיש טוב אצלי. אני חושבת שזה התנגדויות למחשבות על עבודה. מכירה את התגובות שלי. לא נלחצת, מקבלת. מישהו בתוכי מפחד משינויים. אני מוסרת הכל כולל הכל לכוח העליון שלי שיטפל בכל! רק להיום. תבוא אלי חברה, אני מתנדבת בספרייה של היישוב ומאוד אוהבת את זה. הכל בסדר בעולמי להיום. אני הולכת לעשות מדיטציה. יום טוב לכולם!

 

[zoro3]

רק להיום של מכורים אנונימים

ביוני כניעה "לא הגענו לחברותא הזו שופעים אהבה, כנות, או נכונות... כשהיינו מוכנים, הפכנו מוכנים." טקסט בסיסי, עמוד 20 יתכן שהכניעה היא היסוד החיוני להחלמה, אבל לפעמים אנו נלחמים נגד זה. רבים מאתנו מסתכלים אחורה אחרי איזה זמן של ניקיון, ושואלים למה, בשם אלוהים, נלחמנו כל-כך קשה כדי להכחיש את חוסר-האונים שלנו, כאשר הכניעה היא שהצילה את חיינו. ככל שאנו מחלימים, מופיעות אפשרויות חדשות של כניעה. אנו יכולים להיאבק נגד כל דבר שאנו נתקלים בו, או שאנו יכולים להיזכר ביתרונות של הכניעה הראשונה, ולהפסיק להיאבק. רוב הכאב שבו אנו מתנסים בא מהלחימה והמאבקים, לא מהכניעה. בעצם, כשאנו נכנעים, הכאב נפסק, ובמקומו באה תקווה. אנו מתחילים להאמין שהכל יהיה בסדר. אחרי זמן מה, אנו מבינים שהחיים הרבה יותר טובים. והכל כתוצאה מהכניעה. אנו מרגישים כמו שהרגשנו כאשר יצאנו מהאשליה שאנו יכולים לשלוט בשימוש - חופשיים, רגועים, מלאים תקווה חדשה. רק להיום: האם עלי לעשות איזו שהיא כניעה היום? אזכור את הכניעה הראשונה ואזכיר לעצמי שאני כבר לא צריך להיאבק.

 

[צופית היחידה1]

מדהים

איך רק להיום תמיד כל כך מתאים...

 

[צופית היחידה1]

זורו

ביקרתי בקומונה שלך. מה ההבדל בין זה לבין פורום?

 

[zoro3]

האמת אין לי מושג

חשבתי שזה משהו אחר ומצאתי שאין הבדל לכן אני מרפה חזרה אין לי מושג איך מוחקים את זה

 

[צופית היחידה1]

טוב

הבלוגים והקומונות מורידים אנשים מהפורום וזה חבל.