בקשה אחת ותזכורת אחת לכולכם...
קודם כל תזכורת - אני כאן גם בשבילכם, התומכים בבן משפחה חולה סרטן או החולים עצמם, שרוצים לברר, לשאול, לדעת כיצד התמודדתי אני בתור מלווה של שני הורים חולי סרטן. כל דבר שתירצו לשאול, להעזר, אל תתביישו. לפעמים דווקא בן המשפחה שתומך, נשכח בצד, אחוז מועקות וחוסר אונים, אחוז חרדות וקשיים, כל עולמו חרב עליו, והוא צריך לגייס את כוחותיו ללא הנחה וללא מנוח למען החולה. אז אם למישהו יש שאלות, חרדות, רוצה לשתף, לחלוק, כל דבר - מוזמן לעשות זאת כאן. דבר שני, וזאת הבקשה - לחולים, או לבני משפחותיהם שגולשים פה, אנא ספרו לי באילו דברים נעזרתם / אתם עדיין נעזרים? מה נותן לכם תקווה? מהם רגעי האושר הממלאים אתכם בין חרדה למועקה, בין יאוש למשבר? מה נותן לכם כוח? במה אתם נאחזים? יש לכם אילו שהם "טיפים" (אני לא מתכוונת דווקא במובן הפילוסופי של המילה, אלא תכ'לס בחיים). אני מאוד אשמח לשמוע, זה בטח יעזור גם לי בימים הקשים... כיצד מחזיקים את הראש מעל למים בימים כל כך קשים של מאבק על החיים, האם אתם נעזרים בתרופות נגד חרדה ודיכאון? ברפואה טבעית? יוגה? שיטות אחרות? המון תודה שקראתם את כל זה, ותודה מראש למשיבים!!!
קודם כל תזכורת - אני כאן גם בשבילכם, התומכים בבן משפחה חולה סרטן או החולים עצמם, שרוצים לברר, לשאול, לדעת כיצד התמודדתי אני בתור מלווה של שני הורים חולי סרטן. כל דבר שתירצו לשאול, להעזר, אל תתביישו. לפעמים דווקא בן המשפחה שתומך, נשכח בצד, אחוז מועקות וחוסר אונים, אחוז חרדות וקשיים, כל עולמו חרב עליו, והוא צריך לגייס את כוחותיו ללא הנחה וללא מנוח למען החולה. אז אם למישהו יש שאלות, חרדות, רוצה לשתף, לחלוק, כל דבר - מוזמן לעשות זאת כאן. דבר שני, וזאת הבקשה - לחולים, או לבני משפחותיהם שגולשים פה, אנא ספרו לי באילו דברים נעזרתם / אתם עדיין נעזרים? מה נותן לכם תקווה? מהם רגעי האושר הממלאים אתכם בין חרדה למועקה, בין יאוש למשבר? מה נותן לכם כוח? במה אתם נאחזים? יש לכם אילו שהם "טיפים" (אני לא מתכוונת דווקא במובן הפילוסופי של המילה, אלא תכ'לס בחיים). אני מאוד אשמח לשמוע, זה בטח יעזור גם לי בימים הקשים... כיצד מחזיקים את הראש מעל למים בימים כל כך קשים של מאבק על החיים, האם אתם נעזרים בתרופות נגד חרדה ודיכאון? ברפואה טבעית? יוגה? שיטות אחרות? המון תודה שקראתם את כל זה, ותודה מראש למשיבים!!!