בקשה דחופה בהעלאת נימוקים משכנעים
בחורה פגועת נפש קיבלה בועדת סל שיקום זכות של דיור מוגן. בועדת סל שיקום יושבים נציגותיהן של המוסד לביטוח לאומי ומשרד הבריאות, והיא מתקיימת מכוח חוק שיקום נכי נפש בקהילה משנת 2000. הבחורה לא הוכרה כנכה משך שנים רבות שבהן לא פנתה לקבלת סיוע מאף גורם בשל חרדותיה ממוסדות המדינה. היא סבלה מחרדות ופחד מכל גורם בביטוח לאומי, משרד הרווחה ומשרד הבריאות לרבות עובדים סוציאליים ומרפאת בריאות הנפש של המדינה וכל גורם היכול לבוא מטעמם של האחרונים ואינה מסוגלת גם היום לתת אמון בהם. למזלה הטוב, היא נתקלה במטפלת שאינה לחצה עליה ושאיפשרה למטופלת לתת בה אמון, והפסיכולוגית עבדה בגוף פרטי שמתנהל כך שאיפשר לה לתת אמון במנהליו ובעובדיו. זו היתה הפעם הראשונה שהבחורה היתה מסוגלת לתת אמון באנשים ומדובר בגוף פרטי אמין. הבחורה נפגעה מעובדי ציבור ולכן סבלה מחרדות של חוסר אמון במערכת הממסדית ובעיקר פחד מעובדים סוציאליים העובדים עם מוסדות המדינה. לעומת יחסיה עם המדינה, בגוף הפרטי היא משתפת פעולה עם מטפליה בשיחות קבועות ובטיפול תרופתי ועם העו"ס שלה בגוף הפרטי הנ"ל. מטפליה יזמו בקשה לסל שיקום וכאמור היא זכאית לסל שיקום מועדת סל שיקום. הגוף הפרטי הוא המסגרת שלה ושם היא מקבלת שיחות מסודרות עם פסיכולוגית, פגישה קבועה עם פסיכיאטר אצלו היא במעקב ופגישות במועדים משתנים עם העו"ס של הגוף הפרטי הנ"ל. לאחר שהתקיימה ועדת סל שיקום, הבחורה הופנתה לעמותת אנוש ליישום החלטת ועדת השיקום. חסרת כוחות נפשיים הבחורה אזרה אומץ ופנתה לאנוש, ובאנוש ביקשו ממנה שתחתום על טופס ויתור סודיות וזה גרם לה לסגת מיד והכניס אותה לפחד מהסיבה שהיא קראה את ויתור הסודיות. טופס ויתור הסודיות היה בן למעלה מ 4 עמודים עם שאלות שיוצגו לכל גורם שאנוש יפנה אליו אם תחתום. בין יתר השאלות, היו שם גם שאלות בסיגנון "האם הוא/היא משתף פעולה ?, "לוקח/ת כדורים ?" ועוד עשרות שאלות חודרניות אחרות. הדבר גרם לה לנזק, מפני שכאשר היא הגיעה לגוף הפרטי לקבלת טיפול לראשונה בחייה, אף אחד מהגוף הפרטי לא לחץ עליה לחתום על ויתור סודיות וברגע שהעובדת הסוציאלית שלה מהגוף הפרטי רצתה פעם לשוחח למענה אז זה היה דרוש למטפליה כדי לקבל עליה מידע ממשרד הבריאות ומטפליה לא דרשו שתחתום על ויתור סודיות אחיד סטנדרטי שמגיע מוכן אלא דווקא המטופלת עצמה לקחה דף נייר ורשמה טופס ויתור סודיות "אני מייפה את כוחי ונותנת לכם הרשאה למסור כל מידע לידי העו"ס __ מהגוף ___". והיא חתמה על ויתור סודיות רק לגוף למטפליה מהגוף הפרטי. עמותת אנוש קיבלה עליה כל מידע ממטפליה בגוף הפרטי, וכי הדרישה שתחתום על ויתור סודיות היא מיותרת ורק גורמת לבחורה לחוסר אמון וחרדות מעמותת אנוש. חוסר האמון באנוש וחרדותיה הופכים אותה לנסוגה מכל קביעת פגישה בעמותת אנוש, והדבר הזה עלול להתפרש אצל עמותת אנוש כחוסר רצון לקבל שיקום. עמותת אנוש רשאית לדווח למשרד הבריאות על חוסר רצון וכתוצאה מכך היא לא תהיה זכאית לקבל שיקום בעתיד מפני שכאשר זכאי לסל שיקום אינו משתף פעולה אזי שרשאית רכזת השיקום לקבוע כי בעתיד המטופל לא יהיה זכאי לקבלת סל שיקום. הייתי רוצה לעזור לאותה בחורה על ידי קיום טלפונים עם עמותת אנוש, אבל אני ממש לא יודעת מה להגיד מפני שאמרו לבחורה שאם שהעו"ס של עמותת אנוש איימה על הבחורה שאם היא לא תחתום על הויתור הסודיות אז היא תדווח למשרד הבריאות על חוסר שיתוף פעולה מצידה בקבלת סל שיקום. מבדיקה שעשיתי עם מטפליה (שוחחתי איתם במספר הזדמנויות) עולה כי הם העבירו לעמותת אנוש את כל הפרטים על הבחורה (לרבות מהרופא הפסיכיאטר המטפל בה בגוף הפרטי, מהפסיכולוגית שלה בגוף הפרטי ומהעו"ס שלה בגוף הפרטי) בהסכמת הבחורה. לכן, ההתעקשות של עמותת אנוש לחתום על טופס ויתור הסודיות אינו מובן לי. הייתי שמחה אם תוכלו לעזור לי בניסוח שאלה לועדת ועדת סל שיקום. במכתב הייתי רוצה להסביר לה את המצב (פחדיה והרקע שסיפרתי לכם בהודעה הזאת) ולשכנע את ועדת סל השיקום שאין צורך הגיוני בויתור סודיות ואין צורך חוקי (הייתי רוצה לשכנע אותה שאסור לדרוש ממנה לחתום על טופס ויתור סודיות ושהוא לא נדרש בחוק לצורך קבלת סל שיקום) בויתור סודיות לאחר שהגוף הפרטי (מטפליה) כבר מסר (בהסכמת הבחורה) את כל הפרטים עליה. הזכות לצנעת הפרט היא חוקתית ואילו הזכות לדיור מוגן היא סוציאלית, ומכאן גם אם נניח וקיימת הוראת חוק משנה (נוהל של משרד הבריאות) המעגנת התנית קבלת שיקום נפשי לזכאים (למי שהועדה אישרה לו כבר דיור מוגן) בחתימה על ויתור סודיות לעמותת אנוש המפעילה דיור מוגן, אז האם הוראת חוק כזו היא חוקתית ? האם זה פסול להתנות מתן זכות סוציאלית בויתור על זכות יסוד חוקתית ? אשמח אם תעזרו לי במחשבה על נימוקים שישכנעו שזה אסור להתנות קבלת שיקום לבחורה הזכאית בחתימתה על ויתור סודיות לעמותת אנוש שקיבלה כבר ממטפליה (בהסכמת הבחורה המטופלת) את המידע עליה, כי אני חסרת אונים ולא יודעת איך לכתוב את הדברים.
בחורה פגועת נפש קיבלה בועדת סל שיקום זכות של דיור מוגן. בועדת סל שיקום יושבים נציגותיהן של המוסד לביטוח לאומי ומשרד הבריאות, והיא מתקיימת מכוח חוק שיקום נכי נפש בקהילה משנת 2000. הבחורה לא הוכרה כנכה משך שנים רבות שבהן לא פנתה לקבלת סיוע מאף גורם בשל חרדותיה ממוסדות המדינה. היא סבלה מחרדות ופחד מכל גורם בביטוח לאומי, משרד הרווחה ומשרד הבריאות לרבות עובדים סוציאליים ומרפאת בריאות הנפש של המדינה וכל גורם היכול לבוא מטעמם של האחרונים ואינה מסוגלת גם היום לתת אמון בהם. למזלה הטוב, היא נתקלה במטפלת שאינה לחצה עליה ושאיפשרה למטופלת לתת בה אמון, והפסיכולוגית עבדה בגוף פרטי שמתנהל כך שאיפשר לה לתת אמון במנהליו ובעובדיו. זו היתה הפעם הראשונה שהבחורה היתה מסוגלת לתת אמון באנשים ומדובר בגוף פרטי אמין. הבחורה נפגעה מעובדי ציבור ולכן סבלה מחרדות של חוסר אמון במערכת הממסדית ובעיקר פחד מעובדים סוציאליים העובדים עם מוסדות המדינה. לעומת יחסיה עם המדינה, בגוף הפרטי היא משתפת פעולה עם מטפליה בשיחות קבועות ובטיפול תרופתי ועם העו"ס שלה בגוף הפרטי הנ"ל. מטפליה יזמו בקשה לסל שיקום וכאמור היא זכאית לסל שיקום מועדת סל שיקום. הגוף הפרטי הוא המסגרת שלה ושם היא מקבלת שיחות מסודרות עם פסיכולוגית, פגישה קבועה עם פסיכיאטר אצלו היא במעקב ופגישות במועדים משתנים עם העו"ס של הגוף הפרטי הנ"ל. לאחר שהתקיימה ועדת סל שיקום, הבחורה הופנתה לעמותת אנוש ליישום החלטת ועדת השיקום. חסרת כוחות נפשיים הבחורה אזרה אומץ ופנתה לאנוש, ובאנוש ביקשו ממנה שתחתום על טופס ויתור סודיות וזה גרם לה לסגת מיד והכניס אותה לפחד מהסיבה שהיא קראה את ויתור הסודיות. טופס ויתור הסודיות היה בן למעלה מ 4 עמודים עם שאלות שיוצגו לכל גורם שאנוש יפנה אליו אם תחתום. בין יתר השאלות, היו שם גם שאלות בסיגנון "האם הוא/היא משתף פעולה ?, "לוקח/ת כדורים ?" ועוד עשרות שאלות חודרניות אחרות. הדבר גרם לה לנזק, מפני שכאשר היא הגיעה לגוף הפרטי לקבלת טיפול לראשונה בחייה, אף אחד מהגוף הפרטי לא לחץ עליה לחתום על ויתור סודיות וברגע שהעובדת הסוציאלית שלה מהגוף הפרטי רצתה פעם לשוחח למענה אז זה היה דרוש למטפליה כדי לקבל עליה מידע ממשרד הבריאות ומטפליה לא דרשו שתחתום על ויתור סודיות אחיד סטנדרטי שמגיע מוכן אלא דווקא המטופלת עצמה לקחה דף נייר ורשמה טופס ויתור סודיות "אני מייפה את כוחי ונותנת לכם הרשאה למסור כל מידע לידי העו"ס __ מהגוף ___". והיא חתמה על ויתור סודיות רק לגוף למטפליה מהגוף הפרטי. עמותת אנוש קיבלה עליה כל מידע ממטפליה בגוף הפרטי, וכי הדרישה שתחתום על ויתור סודיות היא מיותרת ורק גורמת לבחורה לחוסר אמון וחרדות מעמותת אנוש. חוסר האמון באנוש וחרדותיה הופכים אותה לנסוגה מכל קביעת פגישה בעמותת אנוש, והדבר הזה עלול להתפרש אצל עמותת אנוש כחוסר רצון לקבל שיקום. עמותת אנוש רשאית לדווח למשרד הבריאות על חוסר רצון וכתוצאה מכך היא לא תהיה זכאית לקבל שיקום בעתיד מפני שכאשר זכאי לסל שיקום אינו משתף פעולה אזי שרשאית רכזת השיקום לקבוע כי בעתיד המטופל לא יהיה זכאי לקבלת סל שיקום. הייתי רוצה לעזור לאותה בחורה על ידי קיום טלפונים עם עמותת אנוש, אבל אני ממש לא יודעת מה להגיד מפני שאמרו לבחורה שאם שהעו"ס של עמותת אנוש איימה על הבחורה שאם היא לא תחתום על הויתור הסודיות אז היא תדווח למשרד הבריאות על חוסר שיתוף פעולה מצידה בקבלת סל שיקום. מבדיקה שעשיתי עם מטפליה (שוחחתי איתם במספר הזדמנויות) עולה כי הם העבירו לעמותת אנוש את כל הפרטים על הבחורה (לרבות מהרופא הפסיכיאטר המטפל בה בגוף הפרטי, מהפסיכולוגית שלה בגוף הפרטי ומהעו"ס שלה בגוף הפרטי) בהסכמת הבחורה. לכן, ההתעקשות של עמותת אנוש לחתום על טופס ויתור הסודיות אינו מובן לי. הייתי שמחה אם תוכלו לעזור לי בניסוח שאלה לועדת ועדת סל שיקום. במכתב הייתי רוצה להסביר לה את המצב (פחדיה והרקע שסיפרתי לכם בהודעה הזאת) ולשכנע את ועדת סל השיקום שאין צורך הגיוני בויתור סודיות ואין צורך חוקי (הייתי רוצה לשכנע אותה שאסור לדרוש ממנה לחתום על טופס ויתור סודיות ושהוא לא נדרש בחוק לצורך קבלת סל שיקום) בויתור סודיות לאחר שהגוף הפרטי (מטפליה) כבר מסר (בהסכמת הבחורה) את כל הפרטים עליה. הזכות לצנעת הפרט היא חוקתית ואילו הזכות לדיור מוגן היא סוציאלית, ומכאן גם אם נניח וקיימת הוראת חוק משנה (נוהל של משרד הבריאות) המעגנת התנית קבלת שיקום נפשי לזכאים (למי שהועדה אישרה לו כבר דיור מוגן) בחתימה על ויתור סודיות לעמותת אנוש המפעילה דיור מוגן, אז האם הוראת חוק כזו היא חוקתית ? האם זה פסול להתנות מתן זכות סוציאלית בויתור על זכות יסוד חוקתית ? אשמח אם תעזרו לי במחשבה על נימוקים שישכנעו שזה אסור להתנות קבלת שיקום לבחורה הזכאית בחתימתה על ויתור סודיות לעמותת אנוש שקיבלה כבר ממטפליה (בהסכמת הבחורה המטופלת) את המידע עליה, כי אני חסרת אונים ולא יודעת איך לכתוב את הדברים.