זכויותיהם של ילדים אוטיסטים שוות ל.
העברת התקציב המיועד לשירותים קהילתיים עבור ילדים אוטיסטים. תאריך: ב´ תמוז תשס"ב, (12/6/2002) ח”כ גוז`נסקי: ”זכויותיהם של ילדים אוטיסטים שוות לזכויותיו כל ילד אחר-גם להם מגיע לצאת לקייטנה” הוועדה לקידום מעמד הילד בראשות חה”כ תמר גוז`נסקי, דנה היום בנושא: העברת התקציב המיועד לשירותים קהילתיים עבור ילדים אוטיסטים. גב` מירי ישעיה, חברת הנהלת אלו”ט, הסבירה לוועדה, שבמשך שנים הילדים האוטיסטים לא זכו לתקציב לשירותים הקהילתיים. לפני שנה, משרד האוצר העביר למשרד העבודה והרווחה, תקציב של שישה מיליון ₪ עבור שירותים קהילתיים לילדים אוטיסטים: קייטנות, מועדוניות ועוד. אך, בשנת 2001, משרד העבודה והרווחה לא הספיק להיערך להפעלת השירותים והתקציב הוחזר לאוצר. השנה, הוקצה סכום של 7.5 מיליון שקל, אך גם הוא אינו מגיע ליעדו, בגלל שהרשויות המקומיות אינן מסכימות למלא את המחויבות של השתתפות ב- 25% במימון השירותים החברתיים. גב` ישעיה זעקה את זעקת הילדים האוטיסטים והוריהם, שאינם זוכים לקבל את המגיע להם. היא הבהירה שההורים ימשיכו במאבקם, עד שהכסף המיועד לילדים האוטיסטים יגיע לייעודו. מר מנחם וגשל, מנהל אגף לשירותי תקון ונוער מנותק במשרד העבודה והרווחה, ציין, שמשרד העבודה והרווחה אינו יכול להתנתק מהרשויות המקומיות וחייב לעבוד מולן. נהלי המשרד אינם מאפשרים להעביר תקציבים לגוף כמו אלו”ט, ללא מכרז. מר וגשל הודיע, שנקבעה פגישה עם מרכז השלטון המקומי ל- 19.6.02, בתקווה למצוא פתרון לבעיה. עוד הוסיף, שבעוד שבוע אמור להתפרסם מכרז להפעלת קייטנות ונופשונים לילדים אוטיסטים, אך ציין, שספק אם יספיקו להיערך לקייטנות כבר בקיץ הנוכחי. מר מנחם שפיגל מבני ברק, אב לילד אוטיסט בן 7 וחצי, סיפר לוועדה על הקשיים בגידול ילד אוטיסט: ”בתקופות הקשות, כאשר הילד חוזר מהגן בשעה 14:00, שני הוריו אינם מספקים כדי לטפל בו”. ח”כ תמר גוז`נסקי, יושבת ראש הוועדה, ציינה את החשיבות הבלתי מסויגת של השירותים הקהילתיים בכלל, ושל קייטנות ונופשונים בפרט, לילדים אוטיסטים. ח”כ גוז`נסקי הדגישה את השערורייה במצב, כאשר במקרה הספציפי התקציב הוקצב ואושר, אך לא מגיע לייעודו. ח”כ גוז`נסקי סברה, שבכל מקרה, יש צורך בשיתוף פעולה עם העיריות כדי לקבל את שמות הילדים הזכאים לשירות הקהילתי. ח”כ גוז`נסקי קראה, לאלו”ט ולהורים לפעול לשיכנוע מרכז השלטון המקומי עד ה- 19.6.02, מועד הפגישה עם משרד העבודה והרווחה, במטרה להבטיח שיתוף פעולה בין הגורמים. אם יתברר לאחר הפגישה, כי הגורמים לא יגיעו להסדר, הוועדה תפנה למנכ”ל משרד העבודה והרווחה, כדי להציע פתרון לבעיה הבוערת. ח”כ גוז`נסקי הבטיחה לעשות כל שביכולת הוועדה, כדי שהכסף יגיע לילדים האוטיסטים. זיהוי ואיתור ילדים מוכים המגיעים לחדר מיון בבתי חולים. תאריך: א´ תמוז תשס"ב, (11/6/2002) הוועדה לקידום מעמד הילד בראשות חה”כ תמר גוז`נסקי, דנה היום בנושא: זיהוי ואיתור ילדים מוכים המגיעים לחדר מיון בבתי חולים. ד”ר יצחק ברלוביץ, המשנה למנכ”ל משרד הבריאות, דיווח לוועדה, שמקרה הילד המוכה, שבעקבותיו הוחלט להקים ועדת בדיקה, היה מקרה של ילד בן שנתיים וחצי, שאמו אחות בבית חולים. הילד הובא לחדר מיון בבית חולים תל-השומר, כשהוא סובל מפגיעת ראש קשה, עם נזק בלתי הפיך. בבדיקה, אותרו חבלות קודמות, סימני חבלה ודימומים תת עוריים בכל חלקי הגוף. ערנות הצוות, אשר הזעיק את העובדת הסוציאלית של בית החולים ואת המשטרה, הביא לחשיפת מסכת קשה של התעללות בילד ע”י בן זוגה של האם. לאחר בדיקה התברר, שהילד נבדק וטופל קודם לכן, מספר פעמים בחדרי מיון שונים ובקופת חולים מכבי, אך, איש מן המטפלים לא זיהה ולא העלה חשד, כי החבלות בגינן הגיע הילד לטיפול הן על רקע התעללות. ד”ר ברלוביץ הדגיש שבעיית האיתור והזיהוי של ילד מוכה נובעת בעיקר מחוסר ידע של הצוותים הרפואיים, אך גם מנטייה להתגוננות הדוחפת את הרופא להתעלם ממצבים חריגים. לדעתו, רק הכשרה מקצועית של הרופאים תוכל להעלות את מודעות הצוותים הרפואיים. לכן, משרד הבריאות, בתיאום עם הסתדרות הרפואית, פותח בינואר 2003, קורס חובה למתמחים ברפואה, לגבי איתור וזיהוי ילדים מוכים והפעולות המחייבות את הצוותים הרפואיים. ד”ר ברלוביץ ציין, שהעברת מידע על הילד מבית חולים אחד לשני אינה אפשרית וכי נחוץ לשם כך שינוי חקיקה, שיאפשר הקמת מאגר מידע ארצי לגבי ילדים המגיעים לחדי מיון, שיש לגביהם חשש להתעללות. עוד ציין, שדרושים משאבים מינימליים לנושא, כדי להקים מאגר מידע ארצי ולקדם את הטיפול בנושא. גב` אילנה בן שחר, מנהלת המחלקה לעבודה סוציאלית במשרד הבריאות, דיווחה לוועדה, שקיימת ועדה בינמשרדית לאיתור וזיהוי ילדים בסיכון, הוועדה הציגה לשר דני נווה, העומד בראש ועדת שרים בנושא אלימות בחברה הישראלית, תוכנית עבודה מפורטת בנושא איתור ילדים בסיכון. עוד ציינה, שלמרות העלאת המודעות של הצוותים הרפואיים, רק אלפיים ילדים שאותרו כמוכים רשומים במאגר של משרד הבריאות, כאשר 32 אלף ילדים בסיכון רשומים אצל פקידי הסעד. גב` וונדי חן מהשירות הסוציאלי בבי”ח תל השומר דיווחה, שבמקרה הספציפי של דו”ח ועדת הבדיקה, הילד לא דווח כילד מוכה, כי הצוותים הרפואיים לא העלו חשד לכך. אך כאשר יש חשד להתעללות, קיים צוות מקצועי מומחה לנושא וקיימים נהלים ברורים להמשך הטיפול. גב` מרים פבר, פקידת סעד ראשית במשרד העבודה והרווחה, הסבירה לוועדה, שבעבר היה ניסיון להקמת מאגר ארצי לגבי נתונים על ילדים מוכים, אך הוא נכשל. לדעתה, יש צורך בהקמת צוותים בין-מקצועיים בבתי החולים להתייעצות ולקבלת החלטות, כאשר עולה חשד שילד המגיע לבית החולים הינו ילד מוכה. גב` פבר הוסיפה, שהמתקפות התקשורתיות על פקידי הסעד אינן מועילות למצב, ויש צורך להסברה תקשורתית רחבה לשיפור האווירה. ח”כ תמר גוז`נסקי, יושבת ראש הוועדה, הדגישה, שהמצב מעורר דאגה, כאשר לרופאים אין עניין ואין תמריץ להתייעץ, כאשר יש חשש לאיתור ילד מוכה. לדבריה, יש צורך לחולל בקרב הרופאים שינוי עמדות אשר יתחיל בנקודת המוצא של כיבוד זכויות הילד. ח”כ גוז`נסקי ציינה, שברוב המקרים של התעללות והזנחה, מדובר בילדים מתחת לגיל 5, שהם הפגועים ביותר, החלשים ביותר. ח”כ גוז`נסקי סיכמה את הישיבה בהחלטות הבאות: 1. להפעיל בבתי החולים תרגילי כוננות לזיהוי ילד קורבן לאלימות 2. לבדוק מה מידת התפעול של הצוות הרב-מקצועי בבית החולים, שאמור להחליט לגבי הצעדים הדרושים כאשר יש חשד שהילד הוא ילד מוכה 3. הוועדה תזמין את השר דני נווה לדיון בנושא העברת המידע לגבי ילדים מוכים ולגבי ניצול הידע שהצטבר בטיפול באלימות כלפי נשים בטיפול בילדים מוכים 4. על מערכת הבריאות לבדוק אפשרות לתגמל רופאים ובתי חולים, המאתרים ילדים מוכים, כדי שהנושא יהפוך לנושא שמתפארים בו במסגרת מערכת הבריאות כל הזכויות שמורות לכנסת ישראל