בקשה לתמיכה מקצועית

[JavMan]

בקשה לתמיכה מקצועית

ערב טוב,
עברתי על כמה עמודים פה בפורום ורציתי דבר ראשון לומר לכן שאני מעריך אתכן על הפתיחות והתמיכה אחת לשניה. תמשיכו להיות חזקות ואני מאחל לכן שתדעו רק אושר והתרחבות משפחתית.

אני ואשתי גילינו במהלך השקיפות בשבוע 12 שהלב הפסיק לפעום והעובר תואם ל-9 שבועות. זהו ההריון השני, שבראשון נולדה בתנו הבכורה לפני שנתיים.
אשתי מתוכננת לעבור גרידה ביום רביעי הקרוב.
מרגע ההודעה היא מסתגרת עם עצמה ולא מוכנה לדבר עם אף אחד ולצערי אפילו אני לא מצליח למצוא דרך לתקשר איתה.
מאוד חשוב לי לעזור לה ולתמוך בה, אבל אני חושב שאולי תמיכה מיקצועית חיצונית תעזור לה יותר.
אשמח לשמוע מכן על המלצות ואני מקווה שאולי היא תצטרף לכאן להעזר בכן גם.

תודה

 

[כבשה0פועה]

לבי אתכם

עצוב ושובר את הלב לאבד הריון רצוי. אנחנו כאן עבורה ועבורך.

 

[ess2]

משתתפת בצערכם

 

[שירהד1]

משתתפת בצערכם על אובדן ההריון

לפני תגובה ארוכה יותר, חשוב לי להבין מתי גיליתם- לפני יום? שבוע?...
וגם- כשאתה כותב שהיא מסתגרת עם עצמה- האם אתה מתכוון רגשית או מסתגרת בחדר, לא שותה, לא אוכלת...וכמה זמן.

אמשיך ואתייחס לעומקם של דברים לאחר שאבין טוב יותר.

שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 

[JavMan]

הסבר מפורט יותר

ביום שישי האחרון (לפני שלושה ימים) בצענו שקיפות עורפית אצל הרופא המטפל, בשניה שראינו את העובר על המסך ישר הבנו את התמונה עוד לפני שנאמרה מילה.
אשתי עדכנה שהיתה לה הרגשה שמשהו לא תקין והבדיקה אישרה לה את.
מאותו יום היא בקושי אוכלת ולא רוצה לצאת מהבית. היא סגורה רגשית, יושבת בסלון ולא מנסה לעשות משהו מעבר לזה. פרט לפגישה עם חברה שעברה מקרה דומה היא לא מדברת עם אף אחד, לא עונה לטלפונים ושיחות איתי הן במשפט של מילה אחת ולא יותר.

אתמול היא החליטה להשאר בבית ולא ללכת לעבודה, היום היא כבר נסעה לעבודה אבל אני לא יודע לעדכן על מה שעובר עליה.

 

[שירהד1]

תודה על הפירוט-

מסכימה עם כל מה שכתבו לך.

אני מעריכה מאוד את דאגתך לאישתך, ומעודדת אותך לדאוג לעצמך גם כן. גם אתה חווה אובדן. נכון, אתה חווה זאת אחרת ממנה, אך בכל זאת...
התגובה של אישתך של ההסתגרות נובעת מעצם ההלם מהידיעה הקשה על הפסקת התפתחות העובר. נכון, היא אמרה שהיה לה איזשהו חשש, אך כעת, משהחשש אומת, התגובה הראשונית היא של הלם. ומכאן- ההסתגרות- כדי להיות עם עצמה ולנסות ולעבד את התחושות הראשוניות ולקבל את עצם הידיעה.

אפילו אני, שאני טיפוס שמאוד משתף, הייתי זקוקה למספר שעות שכאלו- של הסתגרות עם עצמי. לפעמים עם בכי ולפעמים בלי.
רק אחר כך יכולתי להתחיל לדבר- עם בעלי, עם אמא שלי, עם חברות...

אז אשתך היתה זקוקה ליומיים כאלו. נשמע לי ממש נורמאלי. הנה, היא אפילו אספה מספיק כוחות כדי לנסוע לעבודה, וזה קשה מאוד מאוד- לעבוד בידיעה שיש ברחמה עובר ללא חיים, ובעוד יומיים היא צריכה לעבור פרוצדורה רפואית.

אני מקווה שהתקשורת ביניכם טובה בדרך כלל. אתה בהחלט יכול לומר לה שאתה מאוד דואג לה, וחסר אונים ולא כל כך יודע מה לעשות, מה לומר, שגם אתה עצוב, שגם אתה באבל, ושחשוב לך שתשתף אותך בתחושות ובמחשבות שלה.

לגבי הפורום הנוכחי- יש נשים שהוא מאוד מסייע להן (כמו לי- בעבר), ויש כאלה שזה דווקא לא מתאים להן. יש כאלה שבאות לפה לתקופה קצרה, ויש לארוכה. יש כאלה שרק קוראות, ויש כאלה שגם כותבות. יש כאלה שהפורום מהווה עבורן מעין קבוצת תמיכה, ויש כאלה שהפורום דווקא מלחיץ אותן, כי יש פה המון סיפורים מורכבים. כמובן שאפשר רק לכתוב פה ולקבל תמיכה, ללא קריאת הסיפורים של שאר הנשים. הכל הכל לגיטימי.

כמובן שניתן גם לפנות לסיוע מקצועי אצל אשת מקצוע שמתמחה באובדני הריון. יש שרשור בפורום שעוסק בכך. אם תהיה מעוניין- אכתוב לך פרטים יותר מדויקים לגביו.

עוד דבר חשוב- לרוב, רק לאחר שעוברים את הגרידה או את הפרוצדורה של ההפלה, הדאגה לגוף מפנה את מקומה לנפש, ורק אז אפשר באמת להתחיל בתהליך עיבוד האובדן.

שירה.

שירה דוד

ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 

[mick nik]

משתתפת בצערכם על אבדן ההריון

...תמיד נראה לי שההתמודדות של בני הזוג אינה מדוברת מספיק. המורכבות הזו של הצורך להכיל ולתמוך, כשגם אתה חווה אובדן של הריון רצוי בוודאי איננה פשוטה ומאד נוגע ללב שאתה מחפש עזרה עבור האשה שאיתך . זה כלל לא מובן מאליו בעיני.

ישנו פה בפורום שרשור עם המלצות למטפלות העוסקות באבדן, אבל חשוב לי לכתוב גם שזה תהליך שהמוכנות לקראתו צריכה להבשיל. הרבה פעמים ההלם מאבדן ההריון כל כך גדול שרק לאחר תום ההליך הפיזי אשה יכולה להתפנות בכלל לחשוב על קבלת עזרה מקצועית לשיקום הנפש.
כרגע עצמת הכאב מאד גדולה ולפעמים נכון לשהות שם לרגע (ממושך יותר או פחות) על מנת לעבד את מה שעובר עליכם.
הפורום הזה הוא בהחלט מקום טוב להתחיל בו. יש כאן נשים שמבינות יותר מכל אחד אחר את שעובר עליה וידעו לתת לה עצה, אוזן קשבת וחיבוק וירטואלי אילו רק תרצה בכך.
הרבה פעמים הסביבה הקרובה לא ממש יודעת איך להגיב לאבדן הריון, והניסיונות לנחם לא ממש מועילים, ואפילו מעצימים את תחושת הבדידות בתוך החוויה הקשה הזו.

גם אתה מוזמן כמובן לשתף אם וכאשר תרגיש צורך כזה.

איחולי לימים טובים יותר עבורכם.

 

[JavMan]

תודה על התמיכה

אני במצב שכרגע אין לי זמן לחשוב על מה אני מרגיש, יותר חשוב לי שהיא תתמודד עם זה בצורה הבריאה ביותר שהיא יכולה. אני מקווה שהערב נוכל לשבת ביחד ולעבור ביחד על ההודעות פה.

אני אעבור על השרשור ומההכרות שלי עם אשתי אני בטוח שגם שיחה עם מישהו נטרלי (ולא מהמעגלים הקבועים) יעזור לה להתמודד עם המצב.

אני מניח שרק ביום חמישי (יום אחרי הגרידה) היא תיהיה פתוחה לדבר על זה.

 

[איןאריותכאלה]

מצטערת לקרוא על האובדן

מכאיב כל כך. זה לא דבר שאפשר להתכונן אליו. ולא דבר שאפשר כך סתם לחזור אחריו לשגרה כאילו כלום. אפשר רק - בהשקעה רגשית עצומה - ללבוש מסכה של כאילו כלום ולצאת איתה לעולם. הכוחות של אשתך מופנים עכשיו פנימה, להחזיק את עצמה חזק נוכח השבר הזה והריקנות, הכאב והפחד שהוא מעורר. לעתים, אצל חלק מהנשים, התפרקות רגשית מגיעה אחרי שההריון מסתיים. אני מתנדבת להיות ה"מישהו נייטרלי" ולדבר עם אשתך אם היא תרצה בכך. אנחנו כאן. כל הזמן. עבורך. עבורה. לכל שאלה או התייעצות, לפריקת הכאב, לכל דבר שיתאים לכם להביא אלינו.