בקשה מכל כותבי המכתבים
- פותח הנושא נועם@בת
- פורסם בתאריך
../images/Emo127.gif סקר ../images/Emo127.gif סקר ../images/Emo127.gif סקר ../images/Emo127.gif סקר
הסקר שהכינה מיכל@ עוסק בשאלה האם אתם מוכנים להחשף למען המאבק. אנא, הכנסו, הצביעו ואפשרו לנו לתכנן נכון את צעדינו. ניתן להכנס לסקר מסקרים בסרגל הכחול בראש העמוד. תודה למיכל@ על הכנת הסקר נועם
הסקר שהכינה מיכל@ עוסק בשאלה האם אתם מוכנים להחשף למען המאבק. אנא, הכנסו, הצביעו ואפשרו לנו לתכנן נכון את צעדינו. ניתן להכנס לסקר מסקרים בסרגל הכחול בראש העמוד. תודה למיכל@ על הכנת הסקר נועם
שלומי של אסנת
New member
לא מצליחה להכנס לסקר
זו בעיה במחשב שלי או כללית?
זו בעיה במחשב שלי או כללית?
מכתב + תגובה
מעבר לתגובות הסטנדרטיות שכולם קיבלו, קיבלתי תגובה בזו הלשון מלשכתו של רובי ריבלין: שלום רב, מאשרת קבלת מכתבך האלקטרוני בלשכת יושב-ראש הכנסת בעניין טיפולי הפוריות. כידוע, יושב-ראש הכנסת אינו חבר הרשות המבצעת. ממליצה כי תפנו מכתבכם זה לשר האוצר ולחברי הממשלה. ב ב ר כ ה, הדסה גרינברג-יעקב עוזרת יושב-ראש הכנסת
לא הצלחתי, ואני עדיין לא מצליחה לשלוח לחיים רמון, הדוא"ל חוזר אלי כל הזמן בגלל שתיבת הדואר של רמון מלאה. הם לא קוראים שם דואר? איפה כל העוזרים הפרלמנטרים שלו?
מכתב לרבקה פרויליך
16.9.03 עבור רבקה פרויליך ידיעות אחרונות הנידון: הגזרות הכלכליות החדשות: הגבלת טיפולי הפריון/הפריות המבחנה שלום לך, שמעתי שאת עוסקת בעניין הגזירות שהוטלו על מטופלות הפריון שעד לפני זמן לא רב נמצאתי במצבן. כמו רבים, גם אני שמעתי על הקיצוץ המתוכנן בתקציב ועל הגזרות שעתידות להשפיע על הזוגות/נשים שנמצאים בעל כורחם בהליך הקשה והכאוב של הפריות המבחנה. שמעתי על ההגבלה הצפויה של מכסת הטיפולים המסובסדת ל – 5 בסך הכל, ועל מגבלת הגיל. אני מבקשת להעביר לידיעתך מספר דברים שאותם למדתי על בשרי, ולהתייחס בעיקר לעניין הגבלת מספר הטיפולים. (עניין הגבלת הגיל נראה לי שרירותי ומיותר, מפני שבכל מקרה לא יאושרו טיפולים לנשים שאין להן ביציות (ובדיקת דם פשוטה בד"כ מאפשרת לדעת זאת), או שבמשך מספר טיפולים הוכח שהביציות שלהן באיכות לא תקינה ואינן מסוגלות להתפתח לעובר). כלומר שאי אפשר לטעון שמנגנון הגיוני של סינון לא מופעל בשטח, והוא יכונן רק עם הגבלת מספר הטיפולים. אנא, אל תטעי: אינני סבורה שראוי להעביר זוגות – ולמעשה נשים המתקשות להרות וללדת מסכת אינסופית של ייסורים העולה הון עתק למדינה ויהי מה. אני מתקוממת בכל נימי נפשי כנגד התקנות החדשות משום שהן משקפות בורות איומה בנוגע לטיפולי ההפריה ולמה שסובב אותם. עיקר כוונתי כאן לאי ההבנה כי הפריות מבחנה אינן משחק שנערך כל פעם בתנאים זהים ועם סיכויי הצלחה זהים, כי אם תהליך למידה ופתרון בעיות שחלקו לוקח זמן והוא בלתי נמנע. הייתי מעוניינת להבהיר זאת באמצעות הסיפור הפרטי שלי, שמהווה דוגמה חיה לכך. אני ובן זוגי הצלחנו להרות ב-IVF מס' 8. עד המעבר להפריות מבחנה נחשבנו כסובלים מבעיית פריון על רקע לא מוסבר, אבל תהליך ההפריות חשף למעשה את הבעיות שמהן סבלנו, מה שלא מתאפשר בטיפולים אחרים שבהם לא רואים את התנהגות הביצית והזרע ברגעים קריטיים ובזמן אמת. עד שהריתי, עברנו תהליך ארוך וסבוך של הבנה של בעיות בכל שלב וגיבוש אסטרטגיות לפתרון. בטיפול הראשון ראו שאין הפריות. הזרע אינו חודר לביצית. בשני ניסו ICSI (הזרקת הזרע באופן ידני לתוך הביצית במעבדה), ראו שיש הפריות והכל נראה לכאורה תקין, אך בשלישי עלו על זה שהעוברים מפסיקים להתפתח אחרי יומיים. מכיוון שסיכוייהם של עוברים שמפסיקים להתפתח במעבדה להפוך לתינוקות הוא אפסי, ניסו הרופאים, מן הטיפול הרביעי ואילך, כל מיני דברים (שינויי תרופות לגרימת ביוץ, סטרואידים) על מנת שהם יפסיקו להיתקע. מן הטיפול החמישי התחילה תזוזה, ובשישי כבר נראו עוברים יפים ומפותחים שיש להם פוטנציאל טוב להביא להריון. טיפול זה נכשל (סיכויי ההצלחה במקרה כזה עומדים על כ- 30% לטיפול לכל היותר), והבא אחריו, השביעי במספר, נכשל בגלל פשלה של הרופא (כן, גם זה קורה. מי אמור לשלם על כך את המחיר?) עברתי רופא, וזה שלח אותי, לפני התחלת הטיפול השמיני, לבדיקת דם שגילתה הפרעה במנגנון הקרישה שלי. הוא הוסיף לי מיקרופירין (אספירין במינון נמוך, תרופה זולה וזמינה), חומצה פולית וויטמיני בי (שקשורים בהפרעה הספציפית שיש לי, גם הם זולים וזמינים), וכן הנחה את המעבדה לבצע AHA (שריטה במעטפת העובר, מתוך מחשבה שיש עוברים שאינם מסוגלים לפרוץ את המעטפת בעצמם ולהשתרש ברחם). בטיפול זה הריתי, ואני נושאת תאומים בריאים. מה הייתי עושה עם חמישה טיפולים בלבד? כל תהליך הלמידה הזה לוקח זמן. האמיני לי שהייתי שמחה לקיצור תהליכים (וחסכון כסף למדינה) אבל לא תמיד אפשר, וחלק מן הדברים כרוכים גם בסיכונים שלא תמיד רוצים לקחת אותם: ICSI עלול להביא לעלייה של פגמים כרומוזומליים בגלל הפסיחה על מנגנון הברירה הטבעית של הטבע, AHA (וגם ICSI) עלול לפגוע בעוברים. מעבר לכך, הבדיקה החיונית שנערכה לי לפני הטיפול השמיני, בדיקת קרישיות יתר שהיתה כנראה מקצרת לי לא מעט תהליכים וחוסכת לי ולמדינה עשרות אלפי שקלים (בנוסף לסבסוד אנו משלמים השתתפות עצמית לא מבוטלת בתרופות, באשפוז, בקביעת הפרוטוקול ועוד), היא בדיקה יקרה שקופות החולים לא ששות לממן. בד"כ נשלחות אליה נשים שעברו 3 הפלות. למזלי לא עברתי הפלות כי לא השגתי הריונות, והרופא שלי נאבק (!!!) על מנת שאבדק. זהו אבסורד של ממש מפני שהבדיקה עולה הרבה פחות ממחזור IVF (להערכת לבורנטית שמבצעת בדיקות אלה: כאלף-אלפיים שקלים עבור קיט שמשמש מספר נבדקים), ומשום שאם מתגלה בעיה יש לה פתרון פשוט וזול להפליא. מחזורי IVF אינם משחק שבו זורקים את הקוביה 5 פעמים כשבכל פעם הסיכוי זהה אלא תהליך של למידה. כמו כן, עצם הלמידה מוכיחה שהסיכויים דווקא עשויים לעלות עם גילוי הבעיות ופתרונן – כלומר עם המשך הטיפולים. אני מוחה בכל יכולתי על הקיצוץ המתוכנן במספר ההפריות שהמדינה מסבסדת. ניתן וראוי לחסוך, אך אפשר לעשות זאת, למשל, באמצעות הפנייה לבדיקת קרישיות יתר כרוטינה לפני ההפנייה להפריות המבחנה. הפרעות במנגנוני הקרישה הם דבר נפוץ להפליא באוכלוסיה. למידה היא חלק בלתי נפרד (לצערי הרב) בהפריות המבחנה. יש מקום להגביר את הפיקוח על מבצעיהן ועל חלק מן ההליכים, אך קיצוץ שרירותי במספר הטיפולים כמוהו כהבאת אדם אל גדת הנהר, טבילת רגלו במימיו והטבעת הסירה שאמורה להוליכו את הגדה השנייה. עם סיום הכתיבה הבנתי שפרופ' משיח אמר כי במגבלה הנוכחית רק 50 אחוז מן הנשים ייזכו להרות. הסיכויים הטובים ביותר, כפי שהבנתי מדבריו של פרופ' דור, הם בטיפולים מס' 6-9.
16.9.03 עבור רבקה פרויליך ידיעות אחרונות הנידון: הגזרות הכלכליות החדשות: הגבלת טיפולי הפריון/הפריות המבחנה שלום לך, שמעתי שאת עוסקת בעניין הגזירות שהוטלו על מטופלות הפריון שעד לפני זמן לא רב נמצאתי במצבן. כמו רבים, גם אני שמעתי על הקיצוץ המתוכנן בתקציב ועל הגזרות שעתידות להשפיע על הזוגות/נשים שנמצאים בעל כורחם בהליך הקשה והכאוב של הפריות המבחנה. שמעתי על ההגבלה הצפויה של מכסת הטיפולים המסובסדת ל – 5 בסך הכל, ועל מגבלת הגיל. אני מבקשת להעביר לידיעתך מספר דברים שאותם למדתי על בשרי, ולהתייחס בעיקר לעניין הגבלת מספר הטיפולים. (עניין הגבלת הגיל נראה לי שרירותי ומיותר, מפני שבכל מקרה לא יאושרו טיפולים לנשים שאין להן ביציות (ובדיקת דם פשוטה בד"כ מאפשרת לדעת זאת), או שבמשך מספר טיפולים הוכח שהביציות שלהן באיכות לא תקינה ואינן מסוגלות להתפתח לעובר). כלומר שאי אפשר לטעון שמנגנון הגיוני של סינון לא מופעל בשטח, והוא יכונן רק עם הגבלת מספר הטיפולים. אנא, אל תטעי: אינני סבורה שראוי להעביר זוגות – ולמעשה נשים המתקשות להרות וללדת מסכת אינסופית של ייסורים העולה הון עתק למדינה ויהי מה. אני מתקוממת בכל נימי נפשי כנגד התקנות החדשות משום שהן משקפות בורות איומה בנוגע לטיפולי ההפריה ולמה שסובב אותם. עיקר כוונתי כאן לאי ההבנה כי הפריות מבחנה אינן משחק שנערך כל פעם בתנאים זהים ועם סיכויי הצלחה זהים, כי אם תהליך למידה ופתרון בעיות שחלקו לוקח זמן והוא בלתי נמנע. הייתי מעוניינת להבהיר זאת באמצעות הסיפור הפרטי שלי, שמהווה דוגמה חיה לכך. אני ובן זוגי הצלחנו להרות ב-IVF מס' 8. עד המעבר להפריות מבחנה נחשבנו כסובלים מבעיית פריון על רקע לא מוסבר, אבל תהליך ההפריות חשף למעשה את הבעיות שמהן סבלנו, מה שלא מתאפשר בטיפולים אחרים שבהם לא רואים את התנהגות הביצית והזרע ברגעים קריטיים ובזמן אמת. עד שהריתי, עברנו תהליך ארוך וסבוך של הבנה של בעיות בכל שלב וגיבוש אסטרטגיות לפתרון. בטיפול הראשון ראו שאין הפריות. הזרע אינו חודר לביצית. בשני ניסו ICSI (הזרקת הזרע באופן ידני לתוך הביצית במעבדה), ראו שיש הפריות והכל נראה לכאורה תקין, אך בשלישי עלו על זה שהעוברים מפסיקים להתפתח אחרי יומיים. מכיוון שסיכוייהם של עוברים שמפסיקים להתפתח במעבדה להפוך לתינוקות הוא אפסי, ניסו הרופאים, מן הטיפול הרביעי ואילך, כל מיני דברים (שינויי תרופות לגרימת ביוץ, סטרואידים) על מנת שהם יפסיקו להיתקע. מן הטיפול החמישי התחילה תזוזה, ובשישי כבר נראו עוברים יפים ומפותחים שיש להם פוטנציאל טוב להביא להריון. טיפול זה נכשל (סיכויי ההצלחה במקרה כזה עומדים על כ- 30% לטיפול לכל היותר), והבא אחריו, השביעי במספר, נכשל בגלל פשלה של הרופא (כן, גם זה קורה. מי אמור לשלם על כך את המחיר?) עברתי רופא, וזה שלח אותי, לפני התחלת הטיפול השמיני, לבדיקת דם שגילתה הפרעה במנגנון הקרישה שלי. הוא הוסיף לי מיקרופירין (אספירין במינון נמוך, תרופה זולה וזמינה), חומצה פולית וויטמיני בי (שקשורים בהפרעה הספציפית שיש לי, גם הם זולים וזמינים), וכן הנחה את המעבדה לבצע AHA (שריטה במעטפת העובר, מתוך מחשבה שיש עוברים שאינם מסוגלים לפרוץ את המעטפת בעצמם ולהשתרש ברחם). בטיפול זה הריתי, ואני נושאת תאומים בריאים. מה הייתי עושה עם חמישה טיפולים בלבד? כל תהליך הלמידה הזה לוקח זמן. האמיני לי שהייתי שמחה לקיצור תהליכים (וחסכון כסף למדינה) אבל לא תמיד אפשר, וחלק מן הדברים כרוכים גם בסיכונים שלא תמיד רוצים לקחת אותם: ICSI עלול להביא לעלייה של פגמים כרומוזומליים בגלל הפסיחה על מנגנון הברירה הטבעית של הטבע, AHA (וגם ICSI) עלול לפגוע בעוברים. מעבר לכך, הבדיקה החיונית שנערכה לי לפני הטיפול השמיני, בדיקת קרישיות יתר שהיתה כנראה מקצרת לי לא מעט תהליכים וחוסכת לי ולמדינה עשרות אלפי שקלים (בנוסף לסבסוד אנו משלמים השתתפות עצמית לא מבוטלת בתרופות, באשפוז, בקביעת הפרוטוקול ועוד), היא בדיקה יקרה שקופות החולים לא ששות לממן. בד"כ נשלחות אליה נשים שעברו 3 הפלות. למזלי לא עברתי הפלות כי לא השגתי הריונות, והרופא שלי נאבק (!!!) על מנת שאבדק. זהו אבסורד של ממש מפני שהבדיקה עולה הרבה פחות ממחזור IVF (להערכת לבורנטית שמבצעת בדיקות אלה: כאלף-אלפיים שקלים עבור קיט שמשמש מספר נבדקים), ומשום שאם מתגלה בעיה יש לה פתרון פשוט וזול להפליא. מחזורי IVF אינם משחק שבו זורקים את הקוביה 5 פעמים כשבכל פעם הסיכוי זהה אלא תהליך של למידה. כמו כן, עצם הלמידה מוכיחה שהסיכויים דווקא עשויים לעלות עם גילוי הבעיות ופתרונן – כלומר עם המשך הטיפולים. אני מוחה בכל יכולתי על הקיצוץ המתוכנן במספר ההפריות שהמדינה מסבסדת. ניתן וראוי לחסוך, אך אפשר לעשות זאת, למשל, באמצעות הפנייה לבדיקת קרישיות יתר כרוטינה לפני ההפנייה להפריות המבחנה. הפרעות במנגנוני הקרישה הם דבר נפוץ להפליא באוכלוסיה. למידה היא חלק בלתי נפרד (לצערי הרב) בהפריות המבחנה. יש מקום להגביר את הפיקוח על מבצעיהן ועל חלק מן ההליכים, אך קיצוץ שרירותי במספר הטיפולים כמוהו כהבאת אדם אל גדת הנהר, טבילת רגלו במימיו והטבעת הסירה שאמורה להוליכו את הגדה השנייה. עם סיום הכתיבה הבנתי שפרופ' משיח אמר כי במגבלה הנוכחית רק 50 אחוז מן הנשים ייזכו להרות. הסיכויים הטובים ביותר, כפי שהבנתי מדבריו של פרופ' דור, הם בטיפולים מס' 6-9.
העתק נשלח לשרים וחכ"ים נוספים
יום שלישי 16 ספטמבר 2003 מר בנימין נתניהו שר האוצר, איום גזירות משרד האוצר לקיצוץ אגרסיבי וחסר תקדים במערך טיפולי ההפריה מחייב אותנו לפנות אלייך באופן אישי. כשר האוצר בטוחני שאתה בקיא ברזי טיפולי הפוריות בישראל ובעולם כשם שבטוחני שאתה שותף מלא לצו הפנימי אותו ממלא כל אדם באשר הוא לזכות המשכיות. וודאי ידוע לך שלרבים ולרבות מאתנו המאבק להורות הנו תהליך ארוך, מורכב ועדין, הרחוק מלענות על הגדרת "זבנג וגמרנו". זהו הליך המסתיים במרבית המקרים בהפקת לקחים אותם ינסה הרופא ליישם בטיפול הבא, זאת במקביל לאיחולי "תעזרו בסבלנות ובאופטימיות" אותה מצווים המטופלים לאמץ. וכך, הצטיידנו בסבלנות ובאופטימיות כאשר יצאנו לדרך ההורות לפני מספר שנים, אותה סבלנות ואופטימיות לוותה אותנו במהלך סדרת בדיקות פולשניות וכואבות שעברנו שנינו, אותה סבלנות ואופטימיות לוותה אותנו במהלך תשעה טיפולי הזרעה מלאכותית ובמהלך שלושה טיפולי הפריה חוץ-גופית שעברנו עד כה. אותה סבלנות ואופטימיות, אציין ,מלווה את שנינו בהליכנו ליום עבודה במהלכו ,בתור כלכלן ובתור עיתונאית, אנו מסקרים את הכלכלה הגוססת ואת מכות הטרור הבלתי אנושיות ומנסים בכל כוחנו לאגור כוחות ולייצג את ישראל בכבוד בכל עשייתנו שכן זהו בייתנו, וזהו המקום היחיד לו אנו שייכים . אותה סבלנות ואותה אופטימיות מהדהדת בליבנו בתום ימי זיכרון ואבל וזועקות עלינו להמשיך את החיים. אותה סבלנות ואותה אופטימיות מלווה את את 60 ימי המילואים ששירתתי שנה שעברה. אותן גזירות דנות את ישראל למדינה נפסדת ואותנו לחיים ריקים. תקציב שכזה יפתח צוהר לישראל שחורה ומושחתת, בה יחושו המטופלים כי זמנם אוזל, וזכותם הבלתי מעורערת להורות, נלקחת בכוח מידיהם, זהו מלכוד הטומן בו סיבוכים רפואיים ותעשיית רפואה פרטית וצינית שתוקדש ברובה לגירוי יתר על מנת להניב כמות גדולה יותר של ביציות פר טיפול, וכן החזרת עוברים רבים ביחס בלתי ריאלי לסיכוייהם, הכול על מנת לממש את זכות ההורות ומהתעלמות מסוכנת מיחס עלות תועלת. אנא עזור לנו.
יום שלישי 16 ספטמבר 2003 מר בנימין נתניהו שר האוצר, איום גזירות משרד האוצר לקיצוץ אגרסיבי וחסר תקדים במערך טיפולי ההפריה מחייב אותנו לפנות אלייך באופן אישי. כשר האוצר בטוחני שאתה בקיא ברזי טיפולי הפוריות בישראל ובעולם כשם שבטוחני שאתה שותף מלא לצו הפנימי אותו ממלא כל אדם באשר הוא לזכות המשכיות. וודאי ידוע לך שלרבים ולרבות מאתנו המאבק להורות הנו תהליך ארוך, מורכב ועדין, הרחוק מלענות על הגדרת "זבנג וגמרנו". זהו הליך המסתיים במרבית המקרים בהפקת לקחים אותם ינסה הרופא ליישם בטיפול הבא, זאת במקביל לאיחולי "תעזרו בסבלנות ובאופטימיות" אותה מצווים המטופלים לאמץ. וכך, הצטיידנו בסבלנות ובאופטימיות כאשר יצאנו לדרך ההורות לפני מספר שנים, אותה סבלנות ואופטימיות לוותה אותנו במהלך סדרת בדיקות פולשניות וכואבות שעברנו שנינו, אותה סבלנות ואופטימיות לוותה אותנו במהלך תשעה טיפולי הזרעה מלאכותית ובמהלך שלושה טיפולי הפריה חוץ-גופית שעברנו עד כה. אותה סבלנות ואופטימיות, אציין ,מלווה את שנינו בהליכנו ליום עבודה במהלכו ,בתור כלכלן ובתור עיתונאית, אנו מסקרים את הכלכלה הגוססת ואת מכות הטרור הבלתי אנושיות ומנסים בכל כוחנו לאגור כוחות ולייצג את ישראל בכבוד בכל עשייתנו שכן זהו בייתנו, וזהו המקום היחיד לו אנו שייכים . אותה סבלנות ואותה אופטימיות מהדהדת בליבנו בתום ימי זיכרון ואבל וזועקות עלינו להמשיך את החיים. אותה סבלנות ואותה אופטימיות מלווה את את 60 ימי המילואים ששירתתי שנה שעברה. אותן גזירות דנות את ישראל למדינה נפסדת ואותנו לחיים ריקים. תקציב שכזה יפתח צוהר לישראל שחורה ומושחתת, בה יחושו המטופלים כי זמנם אוזל, וזכותם הבלתי מעורערת להורות, נלקחת בכוח מידיהם, זהו מלכוד הטומן בו סיבוכים רפואיים ותעשיית רפואה פרטית וצינית שתוקדש ברובה לגירוי יתר על מנת להניב כמות גדולה יותר של ביציות פר טיפול, וכן החזרת עוברים רבים ביחס בלתי ריאלי לסיכוייהם, הכול על מנת לממש את זכות ההורות ומהתעלמות מסוכנת מיחס עלות תועלת. אנא עזור לנו.
מכתבי לאברי גלעד (ובערב אעביר
מכתבי לחכ"ים, לראש הממשלה, וכל הקודקודים) "אברי, שלום רב, אבקש להביע בפניך תרעומת, אכזבה רבה ושאט נפש נוכח דבריך הבוטים בתוכניתך אודות הקיצוצים בטיפולי הפרייה חוץ-גופית, ותמיכתך בקיצוצים אלו. אוכל להניח, עפ"י סגנון דבריך, כי אין לך, ולו שמץ של מושג בהליכים טיפוליים אלו, וטוב שכך. מעומק ליבי, אני גם מאחלת לך שלא תעמוד בסיטואציה בה עומדים אנוכי ובן-זוגי, ורבבות אלפי זוגות נוספים, בארץ ובעולם, המייחלים להביא לעולם פרי אהבה, ופרי בטן, אך כשל הטבע בלאפשר להם לבצע הליך כה פשוט שרבבות בעלי חיים ביקום כולו מצליחים בו בנקל. אברי יקר, לא בחרנו לעמוד בסיטואציה בה אנו ניצבים. נקלענו אליה על-כורחנו כפי שכל חולה אחר נקלע אל מחלתו. הרי לא היית מעלה בדעתך להקציב מספר טיפולים קצוב מראש לחולה סרטן, לחולה דיאליזה, או לחולים אחרים. ואין לי ספק כי לו היתה בכלל מועלית אופציה כזאת - היית יוצא נגדה במלוא חצובות לשונך, קבל עם ועדה. אם כך, מדוע הינך מאפשר בכזו יומרה, קלות ראש וחוסר הבנה וידיעה לקצץ בתרופה היחידה המהווה מזור למחלתנו ?? במה שונה מחלתנו ממחלה אחרת המאיימת של שלמותו הפיזית ו/או הנפשית של הנושא בה ?? מרבית מטופלי הפריון הינם אזרחים אפקטיביים במדינת ישראל, אשר כל חטאם הוא שלא נתאפשרה להם הזכות להיות הורים על נקלה, והם זקוקים ל"תרופות" ולאמצעים טכנולוגיים משופרים אחרים אשר יוציאו חלום טריוויאלי זה מן הכח אל הפועל. אנו משלמים מיסים, משתתפים בנטל הכלכלי במדינה, משרתים בצבא בתפקידי קצונה ופיקוד, שומרים במאחזים והתנחלויות בניגוד לצו מצפוננו, ולרוב-חסרי דרישות למדינת ישראל וקברניטיה, ומקבלים בהבנה והכנעה את אשר מצווים עלינו. גם במקרה זה - איננו דורשים תמיכה חריגה. איננו דורשים להתקיים על חשבונם של אחרים. אנו דורשים שבעת מחלתינו ונכותנו - לא תשליכנו מדינת ישראל, ותיתן לנו את אשר היא מעניקה לשאר חוליה - תמיכה רפואית, אף תקציבית (אשר מגיעה, בסופו של דבר, ממיסים שנשאנו כל ימינו, ואנו עדיין נושאים על גבינו). תהליכי ההפרייה הינם תהליכים מורכבים וקשים - פיזית, נפשית, ואף כספית. (לידיעתך, גם כיום, במימון הממשלה - עלות התרופות מגיעה לכ-1000-2000 ש"ח לכל מחזור טיפול), אך ייתכן כי מי שכבר מימש חלומו והביא לעולם ילדה פרי ביטנו - אינו מסוגל להבין כמיהה זו לילדך שלך. הפסקת הליכי ההפרייה ו/או קיצוץ בהם - הינו בגדר בכייה לדורות - לנו כפרטים, ולמדינת ישראל ככלל. ציפיתי מאדם נאור כמוך, לבדוק ולחקור נושא זה היטב, וכם את השלכותיו העתידיות, טרם הבעת דיעה כה נחרצת ובלתי מבוססת בשידור חי. כל טוב"
מכתבי לחכ"ים, לראש הממשלה, וכל הקודקודים) "אברי, שלום רב, אבקש להביע בפניך תרעומת, אכזבה רבה ושאט נפש נוכח דבריך הבוטים בתוכניתך אודות הקיצוצים בטיפולי הפרייה חוץ-גופית, ותמיכתך בקיצוצים אלו. אוכל להניח, עפ"י סגנון דבריך, כי אין לך, ולו שמץ של מושג בהליכים טיפוליים אלו, וטוב שכך. מעומק ליבי, אני גם מאחלת לך שלא תעמוד בסיטואציה בה עומדים אנוכי ובן-זוגי, ורבבות אלפי זוגות נוספים, בארץ ובעולם, המייחלים להביא לעולם פרי אהבה, ופרי בטן, אך כשל הטבע בלאפשר להם לבצע הליך כה פשוט שרבבות בעלי חיים ביקום כולו מצליחים בו בנקל. אברי יקר, לא בחרנו לעמוד בסיטואציה בה אנו ניצבים. נקלענו אליה על-כורחנו כפי שכל חולה אחר נקלע אל מחלתו. הרי לא היית מעלה בדעתך להקציב מספר טיפולים קצוב מראש לחולה סרטן, לחולה דיאליזה, או לחולים אחרים. ואין לי ספק כי לו היתה בכלל מועלית אופציה כזאת - היית יוצא נגדה במלוא חצובות לשונך, קבל עם ועדה. אם כך, מדוע הינך מאפשר בכזו יומרה, קלות ראש וחוסר הבנה וידיעה לקצץ בתרופה היחידה המהווה מזור למחלתנו ?? במה שונה מחלתנו ממחלה אחרת המאיימת של שלמותו הפיזית ו/או הנפשית של הנושא בה ?? מרבית מטופלי הפריון הינם אזרחים אפקטיביים במדינת ישראל, אשר כל חטאם הוא שלא נתאפשרה להם הזכות להיות הורים על נקלה, והם זקוקים ל"תרופות" ולאמצעים טכנולוגיים משופרים אחרים אשר יוציאו חלום טריוויאלי זה מן הכח אל הפועל. אנו משלמים מיסים, משתתפים בנטל הכלכלי במדינה, משרתים בצבא בתפקידי קצונה ופיקוד, שומרים במאחזים והתנחלויות בניגוד לצו מצפוננו, ולרוב-חסרי דרישות למדינת ישראל וקברניטיה, ומקבלים בהבנה והכנעה את אשר מצווים עלינו. גם במקרה זה - איננו דורשים תמיכה חריגה. איננו דורשים להתקיים על חשבונם של אחרים. אנו דורשים שבעת מחלתינו ונכותנו - לא תשליכנו מדינת ישראל, ותיתן לנו את אשר היא מעניקה לשאר חוליה - תמיכה רפואית, אף תקציבית (אשר מגיעה, בסופו של דבר, ממיסים שנשאנו כל ימינו, ואנו עדיין נושאים על גבינו). תהליכי ההפרייה הינם תהליכים מורכבים וקשים - פיזית, נפשית, ואף כספית. (לידיעתך, גם כיום, במימון הממשלה - עלות התרופות מגיעה לכ-1000-2000 ש"ח לכל מחזור טיפול), אך ייתכן כי מי שכבר מימש חלומו והביא לעולם ילדה פרי ביטנו - אינו מסוגל להבין כמיהה זו לילדך שלך. הפסקת הליכי ההפרייה ו/או קיצוץ בהם - הינו בגדר בכייה לדורות - לנו כפרטים, ולמדינת ישראל ככלל. ציפיתי מאדם נאור כמוך, לבדוק ולחקור נושא זה היטב, וכם את השלכותיו העתידיות, טרם הבעת דיעה כה נחרצת ובלתי מבוססת בשידור חי. כל טוב"
דנדוש החדשה
New member
המכתב שלנו
ששלחתי לחברי הכנסת והשרים
ששלחתי לחברי הכנסת והשרים
המכתב של קינמוני
שלום לך. אני פונה אליך בשמי ובשם המוני נשים מטופלות פריון במדינתנו, למען תתגייס למעננו ותעזור לנו להסיר מעלינו את רוע הגזירה שנתניהו מבקש להביא עלינו בתוכניתו הכלכלית שבאה להגביל את מס' טיפולי הפריון של כל מטופלת לחמישה בלבד ועד ילד ראשון בלבד. אני בת 29 ועברתי עד היום 4 הפריות (ועוד 4 טיפולי מוקפאים) מבלי שהושג הריון. הבעייה ממנה אנו סובלים היא בעיית זרע חמורה שמחייבת הפריות (טיפול איקסי שבו מחדירים את הזרע לביצית על מנת ליצור עובר). בכל טיפול נוצרים עוברים יפים והרופאים טוענים שאם נתמיד, נצליח. אולי נוצר הרושם בציבור כאילו חמישה טיפולים הם די והותר אולם יש לזכור שכל טיפול הוא שווה ערך לניסיון אחד של כניסה להריון ע"י זוג ללא בעיות פוריות. האם יעלה על הדעת להגביל זוג ללא בעיות פוריות לחמישה נסיונות טבעיים בלבד? בפירוט הגזירות הכלכליות נטען כי לאחר חמישה נסיונות פוחתים הסיכויים להצליח אולם ע"פ כל חוות דעת רפואית, לא רק שבכל טיפול הסיכוי להצלחה הוא שווה ערך לקודמו מבחינה סטטיסטית אלא שאף מטיפול לטיפול לומדים הרופאים את תגובות המטופלת ומצליחים להתאים לה את הטיפול האופטימלי מבחינתה ובכך גדלים הסיכויים להצליח. יש המוני נשים שהצליחו בטיפול השביעי, השמיני ואף העשירי. הסבל והכאב הן הנפשיים והן הפיזיים (ואני מדברת על זריקות של הורמונים מידי יום, ריצות לבתי חולים, שינויים בגוף עקב ההורמונים,בירוקרטיה נוראית,שאיבת ביציות, גירוי יתר ,והגרוע מכל-הכאב הכל כך גדול עם קבלת התשובה השלילית), שאני ובן זוגי חווים הוא סבל בל יתואר אולם המחשבה כי אצטרך לוותר על חלומי-ילד משלי-קשה הרבה יותר. גם כיום, מהווים הטיפולים הללו נטל כלכלי גדול עבורנו. מדובר בהוצאה של אלפי שקלים לטיפול (וזאת למרות הסבסוד של קופת החולים). אך כמובן שאין לנו ממש ברירה אלא לשלם ולהמשיך לנסות. ברור לנו שללא עזרת המדינה, לא נוכל לעמוד לעולם בעלות של כ 17000 להפריית מבחנה פרטית (וזוהי העלות האמיתית ,ואף יותר מזה,לעומת מה שמתפרסם בתקשורת או בהצעת החוק וזאת משום שהעלות האמיתית כוללת לא רק תשלום עבור ההפרייה אלא גם על התרופות והרופאים שאמורים לבצע את השאיבה ואת החזרת העוברים). יש לציין שגם אני וגם בעלי עובדים ומרוויחים את לחמנו ביושר. איננו מתכוונים ואיננו התכוונו מעולם להוות נטל כלכלי על המדינה. שנינו שירתנו בצבא ושנינו משלמים מיסים ותורמים למדינה ככל יכולתינו. האם המדינה רוצה לגזול מאיתנו את הזכות הבסיסית להיות הורים? האם מישהו יכול להחליט עבור מישהו אחר, האם יהיה הורה או לא? האם קדושת החיים והבאת חיים לעולם הם לא ערך עליון במדינת ישראל??? אני מזמינה אותך להיכנס לקישור הנ"ל - http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=180 ולקרוא את התגובות המבוהלות של המוני נשים שעלולות להישאר חשוכות ילדים במידה והגזירה הנוראית הזו תעבור את אישור הכנסת. כל שאנו מבקשים הוא שהמדינה תעזור לנו להיות הורים לשני ילדים, בדיוק כמו כל משפחה נורמלית אחרת. מקווה שנגעתי בליבך ותעזור לאלפי אנשים ולי למנוע את הגזירה האכזרית הזו. תודה
שלום לך. אני פונה אליך בשמי ובשם המוני נשים מטופלות פריון במדינתנו, למען תתגייס למעננו ותעזור לנו להסיר מעלינו את רוע הגזירה שנתניהו מבקש להביא עלינו בתוכניתו הכלכלית שבאה להגביל את מס' טיפולי הפריון של כל מטופלת לחמישה בלבד ועד ילד ראשון בלבד. אני בת 29 ועברתי עד היום 4 הפריות (ועוד 4 טיפולי מוקפאים) מבלי שהושג הריון. הבעייה ממנה אנו סובלים היא בעיית זרע חמורה שמחייבת הפריות (טיפול איקסי שבו מחדירים את הזרע לביצית על מנת ליצור עובר). בכל טיפול נוצרים עוברים יפים והרופאים טוענים שאם נתמיד, נצליח. אולי נוצר הרושם בציבור כאילו חמישה טיפולים הם די והותר אולם יש לזכור שכל טיפול הוא שווה ערך לניסיון אחד של כניסה להריון ע"י זוג ללא בעיות פוריות. האם יעלה על הדעת להגביל זוג ללא בעיות פוריות לחמישה נסיונות טבעיים בלבד? בפירוט הגזירות הכלכליות נטען כי לאחר חמישה נסיונות פוחתים הסיכויים להצליח אולם ע"פ כל חוות דעת רפואית, לא רק שבכל טיפול הסיכוי להצלחה הוא שווה ערך לקודמו מבחינה סטטיסטית אלא שאף מטיפול לטיפול לומדים הרופאים את תגובות המטופלת ומצליחים להתאים לה את הטיפול האופטימלי מבחינתה ובכך גדלים הסיכויים להצליח. יש המוני נשים שהצליחו בטיפול השביעי, השמיני ואף העשירי. הסבל והכאב הן הנפשיים והן הפיזיים (ואני מדברת על זריקות של הורמונים מידי יום, ריצות לבתי חולים, שינויים בגוף עקב ההורמונים,בירוקרטיה נוראית,שאיבת ביציות, גירוי יתר ,והגרוע מכל-הכאב הכל כך גדול עם קבלת התשובה השלילית), שאני ובן זוגי חווים הוא סבל בל יתואר אולם המחשבה כי אצטרך לוותר על חלומי-ילד משלי-קשה הרבה יותר. גם כיום, מהווים הטיפולים הללו נטל כלכלי גדול עבורנו. מדובר בהוצאה של אלפי שקלים לטיפול (וזאת למרות הסבסוד של קופת החולים). אך כמובן שאין לנו ממש ברירה אלא לשלם ולהמשיך לנסות. ברור לנו שללא עזרת המדינה, לא נוכל לעמוד לעולם בעלות של כ 17000 להפריית מבחנה פרטית (וזוהי העלות האמיתית ,ואף יותר מזה,לעומת מה שמתפרסם בתקשורת או בהצעת החוק וזאת משום שהעלות האמיתית כוללת לא רק תשלום עבור ההפרייה אלא גם על התרופות והרופאים שאמורים לבצע את השאיבה ואת החזרת העוברים). יש לציין שגם אני וגם בעלי עובדים ומרוויחים את לחמנו ביושר. איננו מתכוונים ואיננו התכוונו מעולם להוות נטל כלכלי על המדינה. שנינו שירתנו בצבא ושנינו משלמים מיסים ותורמים למדינה ככל יכולתינו. האם המדינה רוצה לגזול מאיתנו את הזכות הבסיסית להיות הורים? האם מישהו יכול להחליט עבור מישהו אחר, האם יהיה הורה או לא? האם קדושת החיים והבאת חיים לעולם הם לא ערך עליון במדינת ישראל??? אני מזמינה אותך להיכנס לקישור הנ"ל - http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=180 ולקרוא את התגובות המבוהלות של המוני נשים שעלולות להישאר חשוכות ילדים במידה והגזירה הנוראית הזו תעבור את אישור הכנסת. כל שאנו מבקשים הוא שהמדינה תעזור לנו להיות הורים לשני ילדים, בדיוק כמו כל משפחה נורמלית אחרת. מקווה שנגעתי בליבך ותעזור לאלפי אנשים ולי למנוע את הגזירה האכזרית הזו. תודה
המכתב של נטע
14.9.03, תל-אביב א.ג. נכבד/ה אני פונה אליך מתוך מצוקה ובהלה גדולה נוכח הגזירה הכלכלית החדשה למטופלות פריון במסגרת קיצוצי התקציב לשנת 2004 שפורסמו בכלי התקשורת בשבוע שעבר. הגזירה הכלכלית החדשה מדברת על מתן סיוע לכל אישה עד גיל 44 לילד הראשון, ל- 5 טיפולי פוריות בלבד. סיפרונו האישי הוא: אנחנו זוג בשנות ה- 30 המוקדמות לחייו (אני) והארבעים (בעלי), שני אנשים שעובדים ומשלמים מיסים, ששרתו שרות צבאי מלא (כולל מילואים). כל חלומנו הוא בילד משלנו, ילד פרי אהבתנו. הורות הינה צורך בסיסי מולד אצלנו בני-האדם, בכל העולם ובפרט בישראל, לא אפרט את הסיבות והמניעים, הן ברורות והגיוניות וכל-כך טבעיות. לאחר כשנה של נסיונות טבעיים להרות, פנינו לרפואה לשם קבלת יעוץ. עברנו סדרת בדיקות שלא עלו על בעיה ספציפית שבגינה איננו מצליחים להרות, אי לכך המשכנו לנסות בעזרת כדורי הורמונים, ומשם עברנו לטיפולי הזרעה שכוללים מתן הורמונים לאישה ע"י הזרקות יומיומיות, והשבחת זרעו של בעלי, לאחר 6 טיפולים כגון זה, עלינו שלב והגענו ל- IVF – הפרייה חוץ גופית. בנוסף, בדרך עשינו עוד מגוון די רחב של בדיקות חודרניות ולא נעימות וספגנו כאב רב בקבלת התשובה מכל טיפול או נסיון טבעי שעלה בתוהו. התחלנו בטיפולי ההפריה החוץ גופית ועד כה עברנו 2 טיפולים מלאים – הכוללים שאיבה והחזרת עוברים טריים ועוד 2 טיפולי החזרת עוברים מוקפאים. חשוב לציין כי בכל טיפול שכזה ניתן לי סוג אחר של הורמונים, כדורים ותרופות על מנת לייצר את הכמות והאיכות המקסימלית של עוברים. והעבודה הינה לפי שיטת הניסוי והטעייה. עדיין לצערנו הכה רב, התוצאה המיוחלת אינה הושגה. בימים אלו אני עומדת בפתחו של הטיפול השלישי, הקשיים הם גדולים והכאב הוא רב, לא זאת בלבד שאני חרדה לתוצאות הטיפול באם התשובה שוב תהיה שלילית, כעת נוסף לי גורם חדש לחרדה והוא הגזירה הכלכלית שמר נתניהו מאיים להפיל עלינו ועל חברותי המטופלות. ואני אחסוך מכם את כאבי הזריקות היומיומיות, בדיקות האולטראסאונד הלא נעימות, תופעות הלוואי מנטילת ההורמונים בכמויות כה גדולות וכמובן, הנטל הנפשי הכבד המוטל עלינו כבני זוג, אני אסתפק בלומר שנתקפתי בהלה , פחד וחרדה עצומה מאותו יום בו נודע לי כי ייתכן ויוותרו לי רק עוד שני טיפולים בטרם ייסגרו בפני הדלתות והסיוע הכספי בטיפולים ייפסק, וייתכן מצב שאיני מצליחה להעלותו על דל שפתי בו אשאר ללא ילדים, ללא החלום של חיי. אינכם מצפים, כי זוג שרצונו היחיד הוא בילד משלו, ושלא מתוך בחירה לא עולה בידיו להצליח באופן טבעי להרות, שעובר מסכת ייסורים , קשיים וטלטלות כה רבות בדרך למטרה, שמוציא בכל חודש אלפי שקלים מעבר לסיוע שיש כיום, על תרופות על מנת לטפל בנכותו ולהביא חיים חדשים לעולם, שיפסיק את שרשרת הטיפולים והנסיונות כי אין לי די כסף להמשיך לבדו. חשוב להבהיר כי, הקביעה ש- 5 טיפולים ניתנים בסיוע היא נטולת כל רציונל. כיום, בטיפול השלישי אנו למדים ובודקים את הכמות והאיכות של עוברים שאנחנו יכולים לייצר בהתאם לתרופה כזו או אחרת, וטרם ניסינו את כל האפשרויות. בהחלט יהיה מצב בו נצליח דווקא בטיפול השישי או השמיני ואף בטיפול העשירי, משום שאנחנו יודעים שאם נתמיד נצליח, ורבות הן הנשים שהצליחו לאחר 5 טיפולים ויותר. ברור לנו שללא תמיכת המדינה בטיפולים כה יקרים (13,000 לפחות, ללא סיוע) לא נוכל להרשות לעצמנו להמשיך ולקוות, ברור לנו שביום בו ייכנס החוק לתוקפו נכנס למתח עצום וחרדה איומה וביום בו, חלילה וחס, נסיים את מכסת הטיפולים שקבע באופן שרירותי מר נתניהו וצוות עוזריו, נאלץ לוותר על חלום הילד , ונשאר עריריים למשך כל ימי חיינו! אני סבורה כי הרצון בילד , לפחות באחד, הוא טבעי ושקול לרצון לחיות חיים בריאים עלי אדמות, ולא ייתכן כי נגן על חיות מסויימות בטבע ונשמר את חייהן מפאת סכנת ההכחדה ולא נרצה להגן ולהרבות את החי היקר מכל- האדם! לא יתאפשר מצב בו נגביל כלל את מספר הטיפולים לילד הראשון, הן מפאת העובדה שלא ניתן להגביל דבר שאינו באחריותנו בלבד, והוא פרי נסיונות ושילובים, ותגובת הגוף. והן מפאת העובדה שהלחץ סביב "כמה עוד נשאר לנו", יהרוס אותנו לגמריי, ויסיט את מרבית הדאגה למקום אחר. אני פונה אליכם בקריאת מצוקה: אנא אל תמנעו ממני, אישה צעירה יחסית, לממש את החלום הגדול מכולם-להיות אמא! אנא אל תסגרו בפני את הדלת לאחר כמות זו או אחרת של טיפולים. החרדה , הלחץ, הבהלה והבלבול הם כה גדולים , אני מקווה ומייחלת לעזרתכם ותמיכתם הכנה והאמיתית, הן כהורים, הן כנציגנו בכנסת והן ועל אחת כמה וכמה כבני-אדם אשר מבינים את הצורך הקיומי במדינת ישראל בילד, למנוע את רוע הגזירה שמר נתניהו עלול להעביר בכנסת. בכבוד רב, נטע ובן זוגה.
14.9.03, תל-אביב א.ג. נכבד/ה אני פונה אליך מתוך מצוקה ובהלה גדולה נוכח הגזירה הכלכלית החדשה למטופלות פריון במסגרת קיצוצי התקציב לשנת 2004 שפורסמו בכלי התקשורת בשבוע שעבר. הגזירה הכלכלית החדשה מדברת על מתן סיוע לכל אישה עד גיל 44 לילד הראשון, ל- 5 טיפולי פוריות בלבד. סיפרונו האישי הוא: אנחנו זוג בשנות ה- 30 המוקדמות לחייו (אני) והארבעים (בעלי), שני אנשים שעובדים ומשלמים מיסים, ששרתו שרות צבאי מלא (כולל מילואים). כל חלומנו הוא בילד משלנו, ילד פרי אהבתנו. הורות הינה צורך בסיסי מולד אצלנו בני-האדם, בכל העולם ובפרט בישראל, לא אפרט את הסיבות והמניעים, הן ברורות והגיוניות וכל-כך טבעיות. לאחר כשנה של נסיונות טבעיים להרות, פנינו לרפואה לשם קבלת יעוץ. עברנו סדרת בדיקות שלא עלו על בעיה ספציפית שבגינה איננו מצליחים להרות, אי לכך המשכנו לנסות בעזרת כדורי הורמונים, ומשם עברנו לטיפולי הזרעה שכוללים מתן הורמונים לאישה ע"י הזרקות יומיומיות, והשבחת זרעו של בעלי, לאחר 6 טיפולים כגון זה, עלינו שלב והגענו ל- IVF – הפרייה חוץ גופית. בנוסף, בדרך עשינו עוד מגוון די רחב של בדיקות חודרניות ולא נעימות וספגנו כאב רב בקבלת התשובה מכל טיפול או נסיון טבעי שעלה בתוהו. התחלנו בטיפולי ההפריה החוץ גופית ועד כה עברנו 2 טיפולים מלאים – הכוללים שאיבה והחזרת עוברים טריים ועוד 2 טיפולי החזרת עוברים מוקפאים. חשוב לציין כי בכל טיפול שכזה ניתן לי סוג אחר של הורמונים, כדורים ותרופות על מנת לייצר את הכמות והאיכות המקסימלית של עוברים. והעבודה הינה לפי שיטת הניסוי והטעייה. עדיין לצערנו הכה רב, התוצאה המיוחלת אינה הושגה. בימים אלו אני עומדת בפתחו של הטיפול השלישי, הקשיים הם גדולים והכאב הוא רב, לא זאת בלבד שאני חרדה לתוצאות הטיפול באם התשובה שוב תהיה שלילית, כעת נוסף לי גורם חדש לחרדה והוא הגזירה הכלכלית שמר נתניהו מאיים להפיל עלינו ועל חברותי המטופלות. ואני אחסוך מכם את כאבי הזריקות היומיומיות, בדיקות האולטראסאונד הלא נעימות, תופעות הלוואי מנטילת ההורמונים בכמויות כה גדולות וכמובן, הנטל הנפשי הכבד המוטל עלינו כבני זוג, אני אסתפק בלומר שנתקפתי בהלה , פחד וחרדה עצומה מאותו יום בו נודע לי כי ייתכן ויוותרו לי רק עוד שני טיפולים בטרם ייסגרו בפני הדלתות והסיוע הכספי בטיפולים ייפסק, וייתכן מצב שאיני מצליחה להעלותו על דל שפתי בו אשאר ללא ילדים, ללא החלום של חיי. אינכם מצפים, כי זוג שרצונו היחיד הוא בילד משלו, ושלא מתוך בחירה לא עולה בידיו להצליח באופן טבעי להרות, שעובר מסכת ייסורים , קשיים וטלטלות כה רבות בדרך למטרה, שמוציא בכל חודש אלפי שקלים מעבר לסיוע שיש כיום, על תרופות על מנת לטפל בנכותו ולהביא חיים חדשים לעולם, שיפסיק את שרשרת הטיפולים והנסיונות כי אין לי די כסף להמשיך לבדו. חשוב להבהיר כי, הקביעה ש- 5 טיפולים ניתנים בסיוע היא נטולת כל רציונל. כיום, בטיפול השלישי אנו למדים ובודקים את הכמות והאיכות של עוברים שאנחנו יכולים לייצר בהתאם לתרופה כזו או אחרת, וטרם ניסינו את כל האפשרויות. בהחלט יהיה מצב בו נצליח דווקא בטיפול השישי או השמיני ואף בטיפול העשירי, משום שאנחנו יודעים שאם נתמיד נצליח, ורבות הן הנשים שהצליחו לאחר 5 טיפולים ויותר. ברור לנו שללא תמיכת המדינה בטיפולים כה יקרים (13,000 לפחות, ללא סיוע) לא נוכל להרשות לעצמנו להמשיך ולקוות, ברור לנו שביום בו ייכנס החוק לתוקפו נכנס למתח עצום וחרדה איומה וביום בו, חלילה וחס, נסיים את מכסת הטיפולים שקבע באופן שרירותי מר נתניהו וצוות עוזריו, נאלץ לוותר על חלום הילד , ונשאר עריריים למשך כל ימי חיינו! אני סבורה כי הרצון בילד , לפחות באחד, הוא טבעי ושקול לרצון לחיות חיים בריאים עלי אדמות, ולא ייתכן כי נגן על חיות מסויימות בטבע ונשמר את חייהן מפאת סכנת ההכחדה ולא נרצה להגן ולהרבות את החי היקר מכל- האדם! לא יתאפשר מצב בו נגביל כלל את מספר הטיפולים לילד הראשון, הן מפאת העובדה שלא ניתן להגביל דבר שאינו באחריותנו בלבד, והוא פרי נסיונות ושילובים, ותגובת הגוף. והן מפאת העובדה שהלחץ סביב "כמה עוד נשאר לנו", יהרוס אותנו לגמריי, ויסיט את מרבית הדאגה למקום אחר. אני פונה אליכם בקריאת מצוקה: אנא אל תמנעו ממני, אישה צעירה יחסית, לממש את החלום הגדול מכולם-להיות אמא! אנא אל תסגרו בפני את הדלת לאחר כמות זו או אחרת של טיפולים. החרדה , הלחץ, הבהלה והבלבול הם כה גדולים , אני מקווה ומייחלת לעזרתכם ותמיכתם הכנה והאמיתית, הן כהורים, הן כנציגנו בכנסת והן ועל אחת כמה וכמה כבני-אדם אשר מבינים את הצורך הקיומי במדינת ישראל בילד, למנוע את רוע הגזירה שמר נתניהו עלול להעביר בכנסת. בכבוד רב, נטע ובן זוגה.
כל המכתבים מקובצים במאמרי הפורום
http://179.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumArticles.asp?t_name=t_842&id=842 נועם
http://179.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumArticles.asp?t_name=t_842&id=842 נועם
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.