החיוך שלי בעיניים
New member
בקשו יפה,אז עזרתי.
באותו בוקר הייתי שקט,יצאתי מהבית לכיוון היער וכמו בבקרים קודמים,הגעתי למקום בו אני נח ,כמו בכל בוקר כמעט,אבל בוקר זה היה שונה,ושינה הכל. על הסלע הלבן נחת חרק,קטן כזבוב אבל נראה רך וצורתו משתנה,הסתכלתי,יצאו מחושים קטנים שהלכו וגדלו.ופתאם גמד,ממש כמו באגדות ,הבנתי ששאל מדוע אני צוחק ומופתע,ושאל אם צורה אחרת מתאימה לי, ומיד הפך לפיה סקסית עם כנפים עדינות ולבוש עלים מינימלי. התאים לי. שלחה יד לעבר המקום ממנו צצה,וידה הפכה לעין מחט, ושלפה משם גולה לבנה, שנראתה רכה כמו המקום ממנה נשלפה. ידיה הפכו לעדינות כאשר הניחה את הכדור בידי ואיתה ההבנה כי זו הודעה עבורי. לקחתי,לא הבנתי מה לעשות עם זה.שלפה באותה צורה מתקן קטןדומה לקלמר ובמרכזו שקע..לזה אני מספיק חכם.הנחתי את הכדור בשקע.והפיה נשאבה לכדורה הזעיר ונעלמה. פיה מאד דומה לאחותה שעזבה הופיעה,גדולה יותר,ברורה יותר.מאוד מעורר, הלבוש לא הסתיר דבר,גנבו לי את הפנטזיה האישית. הבנתי כי צריכה את עזרתי,בילבל אותי.עם מה שיש להם, למה אני? הם החליטו לקחת מדגם מכדור הארץ,בקשו רשות להשתכן במוחי לתקופה,לא ישפיע על מהלך חיי,אבל יתן להם המון ידע בעזרה לאנושות,הרגיעה את פחדיי,ואיך שהיא נראתה ונעה,לא הפחד שלט בי. הבטיחה שתתן לי בתמורה כל מה שאני צריך ביום בו יעזבו,הסכמתי,איזו אפשרות אחרת באה בחשבון? חלפו הימים,בוקר אחד,ואני שותה את הקפה,יורדים לשולחן אותם זבובי השליחים,הפיה היפה יוצאת ואני שומע כי הם מודים לי מאד על העזרה,וכי כעת אקבל כל אשר אני צריך,ותוך שניות התמלא השולחן בחביתה וסלט ולחם טרי ומשקה צונן ופירות וגם קורסונים חמים. תודה אמרתי, והם נעלמו.
באותו בוקר הייתי שקט,יצאתי מהבית לכיוון היער וכמו בבקרים קודמים,הגעתי למקום בו אני נח ,כמו בכל בוקר כמעט,אבל בוקר זה היה שונה,ושינה הכל. על הסלע הלבן נחת חרק,קטן כזבוב אבל נראה רך וצורתו משתנה,הסתכלתי,יצאו מחושים קטנים שהלכו וגדלו.ופתאם גמד,ממש כמו באגדות ,הבנתי ששאל מדוע אני צוחק ומופתע,ושאל אם צורה אחרת מתאימה לי, ומיד הפך לפיה סקסית עם כנפים עדינות ולבוש עלים מינימלי. התאים לי. שלחה יד לעבר המקום ממנו צצה,וידה הפכה לעין מחט, ושלפה משם גולה לבנה, שנראתה רכה כמו המקום ממנה נשלפה. ידיה הפכו לעדינות כאשר הניחה את הכדור בידי ואיתה ההבנה כי זו הודעה עבורי. לקחתי,לא הבנתי מה לעשות עם זה.שלפה באותה צורה מתקן קטןדומה לקלמר ובמרכזו שקע..לזה אני מספיק חכם.הנחתי את הכדור בשקע.והפיה נשאבה לכדורה הזעיר ונעלמה. פיה מאד דומה לאחותה שעזבה הופיעה,גדולה יותר,ברורה יותר.מאוד מעורר, הלבוש לא הסתיר דבר,גנבו לי את הפנטזיה האישית. הבנתי כי צריכה את עזרתי,בילבל אותי.עם מה שיש להם, למה אני? הם החליטו לקחת מדגם מכדור הארץ,בקשו רשות להשתכן במוחי לתקופה,לא ישפיע על מהלך חיי,אבל יתן להם המון ידע בעזרה לאנושות,הרגיעה את פחדיי,ואיך שהיא נראתה ונעה,לא הפחד שלט בי. הבטיחה שתתן לי בתמורה כל מה שאני צריך ביום בו יעזבו,הסכמתי,איזו אפשרות אחרת באה בחשבון? חלפו הימים,בוקר אחד,ואני שותה את הקפה,יורדים לשולחן אותם זבובי השליחים,הפיה היפה יוצאת ואני שומע כי הם מודים לי מאד על העזרה,וכי כעת אקבל כל אשר אני צריך,ותוך שניות התמלא השולחן בחביתה וסלט ולחם טרי ומשקה צונן ופירות וגם קורסונים חמים. תודה אמרתי, והם נעלמו.
