בקשר לגראס

[shay2323]

בקשר לגראס

אני אישית,התחלתי לעשן גראס כבר אחרי הצבא ועד היום.מבחינתי גראס לא פסול ולא ממכר,לא עברתי שלב לסמים קשים כמו בסטיגמה הישראלית ואם יש משהו שגיליתי שהוא ממכר זה בעצם הניקוטין המעורבב בג´וינט.אני לא מעשן אפילו סיגריות רגילות.גם אני בעבר(לפני שהתחלתי),נהגתי לשייך או לפחות לחשוב שמי שמעשן חשיש בסוף גומר עם מזרק,דמיינתי לי מראות של נרקומנים ולא משנה סוג הסם.לדעתי זו טעות קשה לחשוב ככה,טעות שנובעת מבורות ואי ידיעה.אלכוהול וסיגריות הם באמת סמים קשים,הרבה יותר מגראס או חשיש,וזה מנסיון. אבל,אני נגד לגליזציה של גראס וסמים קלים בכלל.לדעתי,לא טוב הדבר שגראס ימכר באופן חופשי כך שלכל אחד תהיה גישה אליו והכוונה שלי היא לגבי נערי חטיבת ביניים ותיכוניים שיעברו לעישון מאסיבי בגראס,שכן לדעתי צריך מידה של אחריות ובגרות וידע בנושא לפני שנוגעים בגראס.דבר נוסף הוא הייחודיות שיש לגראס.אם כל אחד יוכל לרכוש חומר,יאבד משהו מהמשמעות של הגראס שהיווה סמל למרד בחברה כמו נערי הפרחים בשנות ה60,להקות רוק וכד´.אבל וחשוב להדגיש,אני לא רואה מצב בו בן אדם מעשן ג´וינט ועובר לאקסטזי ואח"כ להירואין,יש הבדלים בין סמים קלים לקשים וגבולות חדים לגבי מעבר לשימוש בסמים קשים שהם בדר"כ כימיקלים.

 

[MARMELAD]

תגיד

היום בני נוער לא מעשנים גראס? ואקסטזי? וטריפים?

 

[זהר פלד]

וחוצמזה, אפאחד לא הזכיר

"ימכרו גראס חופשי". מדובר על מכירה מוגבלת במקומות שהכניסה אליהם מוגבלת בגיל תחת פיקוח הדוק. (ועל מכירה בבתי מרקחת, לפי מרשם רופא.)

 

[tiger]

בדיוק:היום מוכרים גרס חופשי

והתיקווה היא שליגאליזציה תצמצם את התופעה ולא תרחיב אותה. זה כל העיניין:צימצום נזקים להבדיל ממילחמה חסרת סיכוי ושעולה לכולם הרבה יותר מכסף. צריך להבין שבשטח יש מילחמה אמיתית.מבחינה אידיאולוגית זו אולי המילחמה הגדולה ביותר שניטשת היום בין ארה"ב לאירופה. יש שתי אסכולות גדולות כיום בכל מה שנוגע לנושא. אחת שניקראת "מדיניות של צימצום נזקים" שזה כל מה שקורה באירופה עם הליגאלזציה והטיפולים במתדון והרואין במירשם למכורים. ושניה שניקראת "המילחמה בסמים" שזה בגדול מה שקורה בארה"ב וחוקי המריחואנה הדרקוניים שלה עם בתי הכלא המלאים בענישה מנדטורית על סחר בסמים ולו הקלים שבהם. אנחנו ככוכב החמישים ואחת בדגל האמריקאי כמובן אימצנו בחום את שיטת המילחמה בסמים אבל מיצד שני אנחנו גם לא נישארים אדישים למה שקורה באירופה ומיפלגות כמו עלה ירוק קוראות לשינויים מתחום צימצום הנזקים וגם אנשי רפואה ומדע ישראלים דוגלים לאט לאט יותר ויותר בשיטה הזו. יש בשיטה הזו של צימצום הנזקים מישום ההכרה בכך שיש בעיה שאי אפשר להעלים באלימות מישטרתית או בחקיקה ולו הדרקונית ביותר כי מדובר בצרכים אנושיים במיקרה הטוב ובמחלת היתמכרות שאין לה תרופה ידועה כרגע מילבד טיפול וויסות שלה ע"י אותם חומרים שאסורים על פי החוקים הקיימים עצמם. איך מגשרים על הפערים האלה בלי ליהיות אטום מיצד אחד ומתירני באופן מסוכן מיצד שני:זה בדיוק מה שמדיניות של צימצום נזקים מנסה לעשות. לגשר על הפערים האלה. לבוא ולומר:נרקומנים זקוקים לנרקוטיקה זו עובדה.נרקוטיקה זה רע לציבור אז מה עושים?מיצד אחד אי אפשר להפקיר את הנרקומנים למוות איטי ומלא סבל ומיצד שני אי אפשר להפקיר את הציבור...מדיניות של צימצום נזקים ניכנסת לתמונה במקומת כאלה ואומרת שיתנו רק לנרקומנים מוכרים ויש קריטריונים לקביעה של דברים כאלה ולא מהיום בישביל כל מיני מטרות אז עכשיו שיקבעו גם למי מנרקומנים האלה מותר לחלק לא רק קיצבה מביטוח לאומי אלה גם הרואין.למה?כי זה מצמצם פשיעה כי זה מצמצם הפצה של מחלות וכי זה מצמצם בגדול את הנזקים מהבעיה הנ"ל. אותו הדבר עם סמים קלים.יקבעו קריטריונים של גיל ומצב רפואי שמי שיעמוד בהם יוכל לירכוש סמים קלים במקומות שמיועדים לכך.למדינה יהיו יותר מיסים,לנערים ונערות תיהיה פחות חשיפה וגישה (כמו שעשו עם אלכוהול מה שהביא במקומות מסוימים למצבים הזויים שיותר קל לנער להשיג סמים קשים מאשר ליקנות בירה שלא לדבר על סמים קלים יותר)לחומרים האלה. שוב מדיניות של צימצום נזקים לדעתי היא מדיניות נאורה ומיתחשבת יותר ולא מדיניות של ללכת עם הראש בקיר בסיגנון הכל כך מילחמתי שמזכיר לי רק דבר אחד:את מילכוד 22. צריך תמיד ליזכור שמילחמה=מילכוד22. לא יוצאים מיזה וזה רק שיטה איך לשמר את המצב הקיים של האנרכיה והתוהו .... בשוק. מה שמדהים הוא שדווקא סוחרי הסמים הכי גדולים הם אלה שמיתנגדים לשיטת צימצום הנזקים יותר מכולם והם הראשונים לימשוך בחוטים של ההיתנגדות לשינויים כי הם יודעים שהשיטה הזו מסמנת את הסוף של החיים היפים לפי מתח הרווחים הכי מטורף שיש בעולם.

 

[MARMELAD]

סיפור מאמריקה

בואו ילדים, צ´מעו סיפור: אמריקה היא הארץ הכי מגניבה בעולם. אבל היא גם אחת המדינות הכי שמרניות וכסת"חניות שיש. והנה דוגמא ככה קטנטונת שתדעו על מה מדובר: אז בטקסס, ששם אני נמצא, מותר לשתות אלכוהול רק מגיל 21 ומעלה. לשרת בצבא אפשר מגיל 18. לנהוג מגיל 16. אבל זה סיפור אחר. בקיצור, יום אחד הולכים אני וכמה מהחברים שלי למועדון. ובמקרה הייתה אתנו אחת שהיתה עוד לא בת 21. אנחנו מגיעים לכניסה ואומרים לנו "היא לא יכולה להיכנס". אז מה עושים? הולכים למועדון של גיל 18 ומעלה. עכשיו, במועדון כזה, בכניסה מי שמעל גיל 21 מקבל צמיד ורוד כזה כמו במסיבות בארץ. וזה הסימן שהוא יכול לשתות אלכוהול. ובקהל יש שוטרים במדים וגם לא במדים, והם מסתובבים בין האנשים ומי שנתפס אפילו לוקח שלוק כשאין לו צמיד על היד נעצר במקום, ויחד איתו מי שנתן לו לשתות. אז מה עושים הילדים החמודים האמריקאים? נכון, טייגר, סמים! עוד לא נכנסנו וכבר באה אלינו ילדה שנראית לי בת חמש בערך ושאלה אם אנחנו מוכרים אקסטזי (מה לעשות יש לי שיער ארוך ואני לא מגולח אז אפשר להבין). התקדמנו לכניסה ואנחנו קולטים ילדים מסטולים מחכים בתור. אבל העיקר - בלי אלכוהול. אז מה הלקח של הסיפור שלנו ילדים? (להצביע בבקשה, גם אתה שמה מאחור): נכון. שחוק זה אחלא. זה חשוב וזה טוב. אבל החוק חייב חהיות מעוגן במציאות. ואם המציאות היא שילדים מפחדים לשתות אלכוהול אז הם בולעים כדורים - אז משנים את החוק. ואם החוק הוא שאנשים רגילים כמו אשתו של מאיר אריאל נחשבים עבריינים כי הם מעשנים חשיש - אז החוק הזה צריך ללכת. גראס הוא לא איזה קוריוז, או סם של נרקומנים. כבר הרבה זמן שלא. ואני מאמין שיבוא היום שגם המדינה תבין את זה.