בקשר להצלחה וקנאה
נראה לי שבכל מקרה של הצלחה אמיתית עלולים קנאים לרעה,
למשל אדם שאמרו לו לעשות משהו קשה והוא הצליח בזה ומודיעים שהוא הצליח בזה והוא מקבל על זה פרס.ומקנאים בו.
או עובד שמינו אותו למנהל ומודיעים על זה לעובדים והם מקנאים בו.על הדרגה החדשה ושיש לו יותר זכויות במקום העבודה.
אז זה לא קל שלא יקנאו באדם.
זה נכון שבגלל דברים כאלה,אם בציבור החרדי אדם כלשהו הצליח במשהו, אסור להגיד שהוא הצליח בזה, אלא רק לומר שזה מהקדוש ברוך הוא, כדי שלא יקנאו בו למה הוא כן ואחרים אולי לא? ובמקום זה להעביר את האחריות אל המעשה הזה אל, הקדוש ברוך הוא, שהוא זה שהחליט את זה כי בתור המלך הכי גדול, זאת זכותו המלאה?
או שזה לא נכון?
נראה לי שבכל מקרה של הצלחה אמיתית עלולים קנאים לרעה,
למשל אדם שאמרו לו לעשות משהו קשה והוא הצליח בזה ומודיעים שהוא הצליח בזה והוא מקבל על זה פרס.ומקנאים בו.
או עובד שמינו אותו למנהל ומודיעים על זה לעובדים והם מקנאים בו.על הדרגה החדשה ושיש לו יותר זכויות במקום העבודה.
אז זה לא קל שלא יקנאו באדם.
זה נכון שבגלל דברים כאלה,אם בציבור החרדי אדם כלשהו הצליח במשהו, אסור להגיד שהוא הצליח בזה, אלא רק לומר שזה מהקדוש ברוך הוא, כדי שלא יקנאו בו למה הוא כן ואחרים אולי לא? ובמקום זה להעביר את האחריות אל המעשה הזה אל, הקדוש ברוך הוא, שהוא זה שהחליט את זה כי בתור המלך הכי גדול, זאת זכותו המלאה?
או שזה לא נכון?
