בקשר לזמן

[TOMASS The Best]

בקשר לזמן

שלום אני לא יודע אם זה הפורום לדבר על זה אבל רציתי לשתף אתכם בכל מיני מחשבות שעלו בראשי ומסקנה אחת. כמו כל אחד וכמוני בטח גם אתם שמעתם אנשים (בד"כ מבוגרים) אומרים שהזמן (החיים) עוברים מהר וצריך לנצל אותם ופה ושם ושאלתי את עצמי, למה? למה בן אדם בן 90 אומר שהחיים קצרים? ואני חושב שהסיבה היא שאין ביכולתו של האדם והזיכרון שלו להכיל את כל הדקות השעות והשנים שעברו עליו במהלך חייו ומכאן ההרגשה ש-80 או 90 שנה זה לא הרבה-בגלל שהזיכון שלנו מאוד מוגבל, גם אם היינו חיים 300 שנה בדיעבד זה היה נראה "מעט". תחשבו אם היינו יכולים לזכור כל שנייה ודקה ושעה שעברה עלינו

 

[hilabarak]

אני מסתכל על זה קצת אחרת

אני חושב שהבעייה איננה הזיכרון, אלא שהשכל איננו יכול לקלוט את אשליית הזמן, הוא מוגבל מידי. איינשטיין כבר הוכיח שהזמן הוא מעין אשלייה. כי הרי אם מהירות התנועה שלנו קובעת את הזמן שעובר עלינו, הרי הזמן איננו חלק בלתי תלוי אלא חלק מהמרחב. מה שנקרא בעגה המקצועית רצף זמן חלל. הרוחניות די מתואמת עם הטענה הזו, שכן היא טוענת שהזמן היחיד שקיים הוא השנייה הנוכחית אין עבר ואין עתיד. למה הכוונה ? הכוונה היא שהחיים הם כמו בית קולנוע שבו מוצגים 20 סרטים מראש. ואתה פשוט בוחר היכן להתיישב, האם בקומדיה או בטרגדיה. זאת אומרת שלסרט ההתחלה והסוף כבר קבועים ואתה רק בוחר להחליף סרטים. אם נרחיב טיפה, כל פעולה מהותית שלי או בחירה יוצרות פוטנציאל לסרט חדש. נניח הספר שכתבתי והוצאתי לחנויות, ממנו נגזרים לשם ההנחה שלושה סרטים שונים. האחד שהוא ירד מהמדפים עוד חצי שנה השני שהוא יימכר בדשדוש לנצח השלישי הוא הצלחה היסטרית, אבל דווקא בזכות פעולות אחרות שאני אבצע (ספר חדש שאני עובד עליו כרגע). הסרטים כאילו כבר קיימים במימדים שונים של קיום, אני רק בוחר רגשית לאיזה סרט אני נכנס. אם אאמין בידריה מהמדפים אז לא אטרח לשווק. אם אאמין בדשדוש נניח אשווק רק מפה לאוזן. אם אאמין באמונה שלמה בהצלחה היסטרית אהיה קשוב לחיים לדברים שיעזרו לי לשווק בצורה מאסיבית. נניח לרגע שאכן הוא מספיק טוב להימכר ורק שיווק חסר, כי אם לא אז קיימים סרטים אחרים שאינני מודע להם. בגלל אשליית הזמן השכל שלנו שהוא מוגבל כנראה בכוונת תחילה, לא מאפשר לראות את הסרטים מתחילתם עד תומם ואנחנו בוחרים על "עיוור". זו הגדולה האנושית, לבחור הכי נכון ללא יכולת לראות מה התוצאה. אני מבין שזה לא כל כך מובן, וגם לי זה לא הכי מובן. אל תשכחו שהשכל שלי מוגבל לתפיסת הזמן בדיוק כמו של כולם. אבל לדעתי זה ההסבר לתחושה שאנשים מרגישים שעבר רק רגע מהלידה, משהו בהם מתעלה מעל לאשלייה והם מבינים באינטואציה שהכל קרה וקורה בו זמנית.

 

[TOMASS The Best]

אתה יכול להסביר לי קצת יותר על מה

שאיינשטיין אמר. ואם אתה אומר שהזמן זה אשלייה, אז החיים הם תקופת זמן אז גם הם אשלייה לא?

 

[nehud]

האם יתכן גם מצב..

שאדם שהגיע לגיל 90 לאחר שעסק מרבית הזמן במחשבות על מעשים בעתיד! (חלומות פנטזיות) ולא הספיק לממש, להגשים אותם, לא היה מודע שהרגע היחיד הקובע הוא כעת כאן ועכשו (ההוויה) אדם העסוק בעיקר בלזכור כעת 20 עד 90 שנות חיים ואו בפנטזיות על 10 עד100 שנות החיים הקרובות מבלי להיות ער לרגע הזה!! סביר שיגיד "החיים עוברים מהר יש לנצל אותם" אך הפרדוק הוא שגם זה אשר יהיה ער לרגע הזה יומר את אותו משפט!! הראשון יומר זאת מתיסכול שמקורו בתחושת החמצה והשני מנסיון מבורך. באהבה אהוד

 

[סטארגייט]

אהוד חזרת עוד נקודה טובה

לשבוע טוב

 

[סר מיכאל]

הזיכרון אמנם מוגבל לרוב ואפילו

קל לעשות סוויץ' ברוב הדברים . אבל מה עם סערות שלא יוצאות מהראש? לפעמים נחרתים לנו דברים שמזכירים לנו כל שניה שעוברת...