בקשר לחיבור

[mrpink3]

בקשר לחיבור

באיזו נקודה הצגה של טיעונים מסוימים הופכת מתרומה עניינית לדיון ליציאה מיותרת מההקשר?
למשל, באחת הבחינות שעברתי עליהם נושא מטלת הכתיבה היה נוגע לגבי צ'ופרים למורים אשר תלמידיהם יוציאו את הציונים הטובים ביותר, ועמיתיהם יעריכו אותם גבוה יותר, צ'ופרים הכוללים למעשה העלאה בשכר בין השאר.

השאלה שלי היא, האם הצגה של הפילוסופיה של איין ראנד, שבה היא אומרת שמצב בו פרטים פועלים למען עצמם בסופו של דבר תורם לקהילה יותר מכל מצב חברתי-פוליטי אחר (קרי, מצב שבו מברכים את האגואיזם) תהיה עניינית ומעשירה, או סתם יומרנית?

 

[pinki35]

דווקא אהבתי

המורה שלי תמיד אמר שהמטרה העיקרית של טיעונים היא לשכנע את הבודק למה מה שכתבת בשורת הפתיחה הוא נכון. ככל שהטיעונים יותר חזקים כך הפיסקה יותר טובה. אז לדעתי זה יכול להוות תוספת מעשירה שתחזק טיעון קונקרטי/דוגמא עם בשר... אבל לבד? לא הייתי בונה על זה פסקה שלמה.

אימצתי אגב.

 

[israelmiv]

לדעתי זה תלוי באופיו של שאר החיבור שכתבת:

אם בפסקאות האחרות טענת טענות פחות עמקניות (אבל לא בהכרח פחות טובות!) זה באמת יהיה לא במקום. אם הסגנון שלך הוא כזה באופן כללי אין סיבה לא לצטט הוגי דיעות. העובדה שאת שואלת את השאלה רומזת שזה לא סגנון הכתיבה הרגיל שלך, למרות שאי אפשר לומר בוודאות בלי לקרוא את החיבור בשלמותו. אם בכל זאת את משתמשת בטענות ושיטות פילוסופיות, חשוב מאוד שתהיי בטוחה שאת מבינה אותם עד הסוף, אחרת הנזק יהיה גדול מהתועלת.
&nbsp
בנוסף לכך, אם את באמת מבינה את הטענה כמו שצריך את אמורה להיות מסוגלת לומר אותה בצורה טבעית, בלי להישמע שאת חוזרת על משהו שמישהו אחר אמר. אם זה כך, אין באמת צורך להשתמש בשמות של אנשים ושיטות. מה שיקבע את הציון זה איכות החשיבה והטענות שלך.
&nbsp
בסופו של דבר, זה נתון לשיקול דעתך

 

[israelmiv]

אין לי מושג למה החלטתי שאתה נקבה

 

[melamedov]

לדעתי זה מעולה

חשוב לזכור שהבוחנים קוראים מאות חיבורים. ככל שהחיבור שנכתב מעניין ויחודי יותר יש סיכויים טובים יותר לציון גבוה יותר.
על מנת לקבל את הציונים הגבוהים באמת שהם 6/6*2 יש לכתוב חיבור יוצא דופן, הדוגמה שנתת מעולה.

 

[spdf]

לדעתי, הטיעון עצמו טוב ואפילו מתבקש -

אבל הניימדרופינג פחות. מהסיבה הפשוטה שלרוב בזמן כתיבת החיבור שהוא זמן דחוק ומלחיץ, אם אנחנו מצטטים פילוסופיה / מאמר דיעה / תורה / מחקר כלשהם, אנחנו עושים זאת באופן לקוני ושטחי, ולפעמים אפילו יכולים לבטא בצורה לא נכונה את הרעיונות שמובעים באלה. מצד שני, אם אנחנו רוצים להסביר לעומקה תיאוריה כלשהי, אנחנו בהחלט יכול לסטות מאוד ממטלת הכתיבה ולהיפגע קשות בניקוד עקב זיקה חלקית לשאלה. הרי לוגית הטיעון שלך לא יהיה משכנע יותר בעיני הבוחן כל עוד ניסחת אותו בבהירות רק כי ציטטת מישהו אחר (רציונל זה רציונל לא משנה מי עומד מאחוריו), אבל אם ציטטת מישהו אחר לא נכון או לא מדויק - זה בהחלט יפגע בו, כי זה ייתן את ההרגשה שיש לך סט של שבלונות שבאת להתאים לכל תרחיש וכו' וכו'.
לכן בעיניי לא הייתי משתמש בתיאוריות ספציפיות לבסס טיעונים, אלא את הספציפיות הייתי שומר לדוגמאות - תפקידה של דוגמה הוא לתמוך בטיעון באינדוקציה, והיא לא צריכה להיות כוללנית או רחבה, אלא רק להציג מקבילה מציאותית לנושא או תקדים.

בהצלחה.