קבל אחי...
בס"ד קבל אחי קטע שרשמתי לפני שבוע על יום השואה והמסע עצמו... 6 מיליון מילים 6 מיליון שמות מיליון ילדים .... כל זה מספרים לא יודע מה להגיד לא יודע מה לכתוב רק רוצה לבכותתתתתתתתתת לבכותתתתתתתתתתתתתת ולבכותתתתת שאני חושב על מחר אני רק חושב על לבכות גם אני הייתי בפולין בדיוק לפני חצי שנה בדיוקקקקקקק בדיוקקקקקקקקקקקק. היינו 7 ימים בלי הרבה שעות שינה בלילה, וביום אתה רואה זוועה ולא יודע איך לעכל האם לצחוק או לבכות??? . אתה הולך באשוויץ ורואה תבגדי ילדים שמוצגים שם ראבק כמו בחנות בגדים אבל רק שם זה מתחת לזכוכית, ואתה פתאום נשבר, פתאום נזכר שיש לך שם שני על משהו שנהרג שם ואתה מתחיל לבכות ולבכות אח"כ שומע שיר נזכר בעוד בני משפ' שאי שם קבורים ובוכה... אח"כ יש שיחה במלון שכולם אומרים יום השואה הבא לא יהיה אותו דבר וזה ממש נכון זה לא אותו דבר , והתמונות שוב עולות לי בראש לפי הסדר לפי היום לפי הרגש וכל תמונה יותר קשה מהשניה .... התמונה שהלכתי יחף במיידנק בהאנגר של הנעליים הורדתי את נעלי הנייק שלי והייתי רק עם גרביים ניסיתי לשים את הנעליים שלי עם שלהם אבל לא הצלחתי ואח"כ אני יוצא משם ורק מקלל לא מצליח להבין רק מקלל את הגרמנים את הנאצים שבגלל זה בקושי יש לי משפ' ועל אחי ועלי מוטלת המשכיות של 4 משפ' מכפרים שונים אבל כולם חוו שואה. כולם ניצלו משפחה אחת כולם מתו, ו2 המשפחות האחרות חצי וחצי ... ושוב שיחות עם אנשים על הסיפור שלי על זה שאני דור 3 על זה שבגלל אותם אנשים מלאכים צדיקים וטהורים שהיו בגילי וגיל של כולנו לשמחתי או לצערי קמה המדינה... אח"כ מגיע לטברלינקה זוכה להדליק את משואה דור ההמשך הסיום הכי טוב למסע שאני לא אשכח לעולם ורק בוכה ובוכה.. עד היום לא גמרתי תיומן תדף האחרון כי לא יודע איזה מילים יצליחו לתאר את מה שעברתי שם ואיזה מילים מבין כל ה6 מיליון יתארו הכי טוב שיכול להיות את הסוף למסע שרק התחיל ומתעורר בי כל פעם מחדש... מוקדש לכל 6 מיליון אנשים זקנים זקנות צעירים וצעירות אמהות ואבות ותינוקות שנהרגו שנרצחו ע"י הנאצים משפ' יקרה שלי מתגעגע אליכם אתם חסרים לי... שרוך
