נורית הדרי
New member
בקשר למעבר מפורום לקומונה סגורה
נשים יקרות, הרהרתי בזה רבות , והגעתי למסקנה האישית שלי. ראיתי שהעמדות נגד הסגירה הן רבות יותר מהבקשות לסגור. הייתי בדילמה בעצמי לגבי העניין הזה ובסופו של דבר שיכנע אותי נגד הסגירה דווקא משפט אחד של עלמה 43 שבכלל היתה בעד קומונה סגורה: קשה להודות שאת מכורה לאשליית (אהבה) . אכן. קשה מאוד להודות , ולפעמים צריך להיות קוראת שתוקה של פורום בשביל לאזור אומץ ולקבל כוח להודות בפני עצמך שאולי את כמו "הנשים בפורום הזה". אחד הדברים שקהילה מנסה לעשות היא לקבל הד ציבורי. אם נסגור את עצמנו בקומונה מוגנת , הרי שבכך נודיע שאין לציבור עניין בפרשת ההתמכרות לאשליית אהבה וזה עניינן של מתות מספר , מצורעות וסגורות להן באתר נידח . עצם היותו של הפורום הזה פורום פתוח , הוא מקנה לנשים גם גישה חופשית אליו אבל יש בכך גם הצהרה לגבי כך שתלותיות והתמכרות לאהבה ולאשליית אהבה הם נושאים שחשוב להציף . מותר לנו להיות מכורות לאשליית אהבה, אתן יודעות....כל זמן שאנחנו מציעות צורת התמודדות ומאפשרות את הדיבור הפתוח בנושא הזה. אשר לקושי להפתח. אני מבינה אותו , ואני מצירה על כך שיש נשים שהותקפו כאן כשהן פתחו את סגור ליבן. אני גם מבינה שזה נסיון מכאיב, ולפתוח שוב את מה שנפגע יהיה קשה מאוד. הקושי כאן הוא בכך שאני לא יכולה להיות צמודה לפורום 24 שעות ולמחוק ולחסום כל הערה שנכתבת מייד ברגע שהיא נכתבת. אולי יש לכן הצעות איך לפתור את הבעיה הזאת? אני אכן חושבת שכדאי להחמיר את המדיניות כלפי אנשים שמרשים לעצמם לפגוע ולבקר נשים שמדברות על הקשיים שלהן. זו עבירה על כללי הפורום, וכנראה שכדאי לבנות יחד תקנון פורום שיתאים לכולן. מה דעתכן לשרשר למטה כללים שהייתן רוצות שיופיע בפורום ויהוו בסיס למחיקה ועריכה של הודעות? ואחרון ... אדג'י כתבה שגם ההתקפות עלי אישית גורמות לה לחוסר ביטחון. יקירתי, אני חוששת שזה צפוי לאורך כל הדרך. ברגע שכתבתי מאמרים על התמכרות לאשליית אהבה והקמתי את הפורום הזה הפכתי את עצמי מטרה גם לדברים האלה. ביקורת , אחר הכל, היא לגיטימית. לא כולם חייבים להסכים איתי לא על האיבחון ולא על הדרך שאני מציעה. יתכן שכשאני אומרת שאני מכורה לאשליית אהבה ומסבירה משהו על המקורות הפמיניסטיים של השקפתי, יהיו גברים שיחושו מותקפים. אם תעלעלי אחורה בהיסטוריה של ההתקפות עלי תראי שהותקפתי בעיקר על ידי גברים פגועים. אני יודעת שזה לוקח אותנו למקום מורכב מאוד : אנחנו אוהבות גברים ורוצות באהבתם ויחד עם זאת ההתמודדות שלנו מאלצת אותנו לבחון את ההבדלים בינינו ובינם ולעמוד על זכותנו להיות מי שאנחנו. אני מעריכה שגבר שמרגיש מותקף מעצם הרצון שלנו להשתחרר מתלותינו בגברים- הוא גבר שצריך לעשות בדק בית. אם אני יכולה לקחת משהו משיטת 12 הצעדים לתלויי יתר, הרי זה את הסימן הכי מרכזי לתלותיות : כשאת עסוקה במה שבה מבחוץ . אנחנו לא יכולות להשליט סדר במה שמחוץ לנו. אנחנו לא אחראיות למה שאנשים חושבים , מרגישים ומסיקים מהדברים שאנחנו אומרות ועושות להחלמתינו. זו לא בעיה שלך , אדג'י, ושל אף אישה בפורום הזה שיש מי שמפרש את הדברים שלנו כאן כהפצת שינאה לגברים. את יכולה להתמודד עם עצמך ועם רגשותייך - למיין מה שמתאים לך ומה שלא מתאים לך . כל דבר שנכתב בפורום הוא בגדר הצעה בלבד. אני מקווה שתקבלי את דברי מהמקום שהם באים . אני מקווה שתקבלי את הביטחון והשלווה שלי בקשר לחוסר היכולת שלי לשלוט במה שחושבים על מה שאני עושה. מלבד זה שזה מקום מרגיע להיות בו, זה גם מקום מאוד מציאותי. תודה אדג'י.
נשים יקרות, הרהרתי בזה רבות , והגעתי למסקנה האישית שלי. ראיתי שהעמדות נגד הסגירה הן רבות יותר מהבקשות לסגור. הייתי בדילמה בעצמי לגבי העניין הזה ובסופו של דבר שיכנע אותי נגד הסגירה דווקא משפט אחד של עלמה 43 שבכלל היתה בעד קומונה סגורה: קשה להודות שאת מכורה לאשליית (אהבה) . אכן. קשה מאוד להודות , ולפעמים צריך להיות קוראת שתוקה של פורום בשביל לאזור אומץ ולקבל כוח להודות בפני עצמך שאולי את כמו "הנשים בפורום הזה". אחד הדברים שקהילה מנסה לעשות היא לקבל הד ציבורי. אם נסגור את עצמנו בקומונה מוגנת , הרי שבכך נודיע שאין לציבור עניין בפרשת ההתמכרות לאשליית אהבה וזה עניינן של מתות מספר , מצורעות וסגורות להן באתר נידח . עצם היותו של הפורום הזה פורום פתוח , הוא מקנה לנשים גם גישה חופשית אליו אבל יש בכך גם הצהרה לגבי כך שתלותיות והתמכרות לאהבה ולאשליית אהבה הם נושאים שחשוב להציף . מותר לנו להיות מכורות לאשליית אהבה, אתן יודעות....כל זמן שאנחנו מציעות צורת התמודדות ומאפשרות את הדיבור הפתוח בנושא הזה. אשר לקושי להפתח. אני מבינה אותו , ואני מצירה על כך שיש נשים שהותקפו כאן כשהן פתחו את סגור ליבן. אני גם מבינה שזה נסיון מכאיב, ולפתוח שוב את מה שנפגע יהיה קשה מאוד. הקושי כאן הוא בכך שאני לא יכולה להיות צמודה לפורום 24 שעות ולמחוק ולחסום כל הערה שנכתבת מייד ברגע שהיא נכתבת. אולי יש לכן הצעות איך לפתור את הבעיה הזאת? אני אכן חושבת שכדאי להחמיר את המדיניות כלפי אנשים שמרשים לעצמם לפגוע ולבקר נשים שמדברות על הקשיים שלהן. זו עבירה על כללי הפורום, וכנראה שכדאי לבנות יחד תקנון פורום שיתאים לכולן. מה דעתכן לשרשר למטה כללים שהייתן רוצות שיופיע בפורום ויהוו בסיס למחיקה ועריכה של הודעות? ואחרון ... אדג'י כתבה שגם ההתקפות עלי אישית גורמות לה לחוסר ביטחון. יקירתי, אני חוששת שזה צפוי לאורך כל הדרך. ברגע שכתבתי מאמרים על התמכרות לאשליית אהבה והקמתי את הפורום הזה הפכתי את עצמי מטרה גם לדברים האלה. ביקורת , אחר הכל, היא לגיטימית. לא כולם חייבים להסכים איתי לא על האיבחון ולא על הדרך שאני מציעה. יתכן שכשאני אומרת שאני מכורה לאשליית אהבה ומסבירה משהו על המקורות הפמיניסטיים של השקפתי, יהיו גברים שיחושו מותקפים. אם תעלעלי אחורה בהיסטוריה של ההתקפות עלי תראי שהותקפתי בעיקר על ידי גברים פגועים. אני יודעת שזה לוקח אותנו למקום מורכב מאוד : אנחנו אוהבות גברים ורוצות באהבתם ויחד עם זאת ההתמודדות שלנו מאלצת אותנו לבחון את ההבדלים בינינו ובינם ולעמוד על זכותנו להיות מי שאנחנו. אני מעריכה שגבר שמרגיש מותקף מעצם הרצון שלנו להשתחרר מתלותינו בגברים- הוא גבר שצריך לעשות בדק בית. אם אני יכולה לקחת משהו משיטת 12 הצעדים לתלויי יתר, הרי זה את הסימן הכי מרכזי לתלותיות : כשאת עסוקה במה שבה מבחוץ . אנחנו לא יכולות להשליט סדר במה שמחוץ לנו. אנחנו לא אחראיות למה שאנשים חושבים , מרגישים ומסיקים מהדברים שאנחנו אומרות ועושות להחלמתינו. זו לא בעיה שלך , אדג'י, ושל אף אישה בפורום הזה שיש מי שמפרש את הדברים שלנו כאן כהפצת שינאה לגברים. את יכולה להתמודד עם עצמך ועם רגשותייך - למיין מה שמתאים לך ומה שלא מתאים לך . כל דבר שנכתב בפורום הוא בגדר הצעה בלבד. אני מקווה שתקבלי את דברי מהמקום שהם באים . אני מקווה שתקבלי את הביטחון והשלווה שלי בקשר לחוסר היכולת שלי לשלוט במה שחושבים על מה שאני עושה. מלבד זה שזה מקום מרגיע להיות בו, זה גם מקום מאוד מציאותי. תודה אדג'י.